מידת השלום, מי את?!

אמת מארץ תצמח.. (בראשית רבה ח,ה)

בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ "ותשלך אמת ארצה". אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה "ריבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב אמת מארץ תצמח".  

"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, י"ז)

שלמה המלך ע"ה הודיענו בפסוק זה כי יסוד התורה ועקרה שלום.

וכן מצינו עיקר בריאתו של עולם שהוא השלום ולכך דרשו רז"ל, כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתן נבראו בצביונם נבראו, וכל צבאם. וידוע כי השמים נבראו תחלה, ונקראו שמים לפי שהם אש ומים, והנה הם שני הפכים, לא יתכן זווגם והתחברותם כי אם ע"י השלום, ככתוב באיוב "עושה שלום במרומיו"

הקב"ה נקרא שלום שנאמר ויקרא לו "ה' שלום"

בשיר השירים אשר לשלמה נכתב, "מלך שהשלום שלו". בחר בישראל יותר משבעים אומות וקראן שולמית, וזהו שדרשו חז"ל  "שובי שובי השולמית, אומה ששלום העולמים דר בתוכה, ונתן להם התורה שכלה שלום" שנאמר " דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"

כל מצותיה של תורה הן שלום לגוף ולנפש, שלום לגוף הוא "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו..", שלום לנפש כי מצד קיום המצות תשוב הנפש טהורה לשרשה, "תורת ה' תמימה משיבת נפש, ותהיה מדת השלום שואבת אותה". בנוסף כאשר מקיימים מצוות אזי השורש הרוחני מתקן.

כאשר רשעים נפטרים..

"כשהרשעים נפטרין מן העולם מלאכי משחית יוצאין לקראתן ואומרים להם אין שלום אמר ה' לרשעים". וגדולה מדת השלום שכל המידות נחתמות בשלום והשלום חתימת הכל, ולכך תקנו לנו חז"ל שתהא התפלה חותמת בשלום, "המברך את עמו ישראל בשלום", וגם "ה' יברך את עמו בשלום".

לכי ורק בפניו!

רבי מאיר היה יושב ודורש בערבי שבתות. הייתה שם אישה אחת שישבה ושמעה את דרשתו. המתינה האישה עד שסיים רבי מאיר את הדרשה, הלכה לביתה וגילתה שהנר כבה. אמר לה בעלה: היכן היית? השיבה לו: אני ישבתי ושמעתי דרשה. אמר לה: נשבע אני שאינך נכנסת הביתה עד שתלכי ותירקי בפניו של הדרשן. ישבה האישה מחוץ לביתה שבת ראשונה, שניה ושלישית. אמרו לה שכנותיה: עדיין יש מריבה ביניכם? נלך עמך אל הדרשן. כאשר ראה אותן רבי מאיר צפה ברוח הקודש. אמר רבי מאיר לנשים: יש ביניכן אחת שחכמה ללחוש בעין (יודעת לרפא מיחושי עיניים). אמרו לה השכנות: לכי עכשיו ותירקי בפניו ותתירי את עצמך לבעלך. כאשר ישבה לפניו יראה ממנו ואמרה לו: רבי, איני יודעת את חכמת הלחישה בעין. אמר לה: תירקי בפני שבע פעמים ואני אחלים. ירקה בפניו שבע פעמים. אמר לה: לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת לי לירוק פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים.

אמרו לו תלמידיו: כך מבזים את התורה, לא היית צריך לבקש מאחד מאתנו שירפא אותך? אמר להם: לא דיו למאיר להיות שווה לקונו?! כפי שלימד רבי ישמעאל: גדול שלום ששם הנכתב בקדושה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.

כאשר השלום הוא נחלת הכלל

השבוע כ"ז סיוון חל יום הילולת התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל; "ונזעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך". מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח (תלמוד בבלי). רבי יונתן מגלה סתרי עולם והשמיים מזדעזעים, לשאלה מדוע עזית זאת, הוא עונה לא לכבודי אלא לכבוד שמיים – כדי שלא ירבו מחלוקות בעם ישראל, ואת התירוץ הזה קבלו בשמיים, כלומר כאשר מדובר במידת השלום ובפרט שהיא נחלת הכלל אזי כללי המשחק משתנים.