השגחה פרטית ואוכל כשר. סיפור לשבת
השם יתברך שומר על יראיו ועושי רצונו! ומי שרוצה לשמור את חוקיו ומצוותיו השם יתברך מסובב השגחות פרטיות ומדויקות לבל יכשלו ולבל יטעו!
השגחה פרטית ואוכל כשר. סיפור לשבת
הרב משה נעמן בן ליזה זצ"ל היה רב קהילה בעיר טריפולי, לוב. היה שוחט, מוהל, מחתן ואבא רוחני של הקהילה הצנועה והחשובה. באחד הערבים עסק בעבודת הקודש כשוחט לטובת הקהילה המקומית, כאשר מהלך השחיטה נמשך עד שעות הלילה המאוחרות, בואכה לפנות בוקר.
סמוך לבית המטבחיים של יהדות לוב, הייתה גם שחיטה של המוסלמים, שנקראת 'חלל' והיא כמובן אינה כשרה וטרפה לחלוטין.
הרב היה עמל וטורח להוציא שחיטה כשרה לכלל הציבור למען 'קדושים תהיו כי קדוש אנוכי' ונשמרתם לנפשותיכם שלא תשקצו אותם.
ויהי באותו ערב, ביקש הרב משמשו , שעומד לצידו, לסעוד את ליבו, היות ולא אכל מספיק באותו יום, ורצה להרגיע מעט את נפשו הרעבה.
אץ רץ העוזר בנפש חפצה לשמש את רבו; הביא לו כבד צלוי, בשר וכל מיני בשרים למיניהם שיסעד את ליבו. ארוחה כיאה וכנאה לשוחט המכובד.
מלאכת השחיטה המורכבת הסיחה את דעתו של הרב מן הרעב והלה שכח לאוכלה.
לפנות בוקר הגיע העוזר כאשר כולו חיוור כסיד ורועד מבהלה, ושאל בקול רועד האם הרב כבר אכל את ארוחת הבשר שהביא לו, השיב הרב שלא נגע במאומה, כי לא היה לו רגע מנוחה, נשם לרווחה העוזר שכמעט התעלף.
הו אז העז לספר לרב את אשר ארע, "אתה לא מבין, איזה סיעתא דשמיא הייתה לך , מסתבר שהצלחת שלך הוחלפה בטעות בצלחת של מוסלמי שהכין בסמוך גם מטעמים, ובמקום לקחת את הצלחת הכשרה, הביא לי צלחת טרפה, שבה לא נגעת ישתבח הבורא!"
השם יתברך שומר על יראיו ועושי רצונו! ומי שרוצה לשמור את חוקיו ומצוותיו השם יתברך מסובב השגחות פרטיות ומדויקות לבל יכשלו ולבל יטעו!
