ההתנקות!

 

 

לא, קורא יקר, אין זו טעות. הנך מבין נכון את המילה בראש המאמר. בימים אלו ימי חודש אלול זוהי המילה.

 

בדימוי הנביאים אנו מוצאים שימוש נרחב במשל זה, כאשר האדם מתנהג כשורה, עושה טוב וסר מרע, אזי הוא נקי, זך. ואילו להיפך, עליו לרחוץ ולנקות עצמו מהלכלוך הרוחני שדבק בו מכוח מעשיו.

 

מהידוע בספרי הנסתר כי כל מצוה מושכת על האדם רוח טהרה, ונשמתו מצטחצחת ומתעדנת, דבר המאפשר לה קירבה יתירה אל בוראה, בין אם זה בחיי האדם בעולמנו אנו, או לאחר פטירתו, כאשר נשמתו שבה אל מקורה ללא מחיצות הגוף והחומר בעדם היתה בעודה בחיי האדם, ואז היא מתענגת על קירבת הבורא.

 

ומאידך כל חטא גורם ריחוק, אטימות ולכלוך המעכירים את הנשמה, ומקשים עליה את הקירבה לבוראה.

 

וכך מצאנו בדברי הנביא: "רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם", "גם כי תרבי לך בורית ותכבסי בנתר נכתם עוונך לפני" (ירמיה ב, כ"ב).

 

ועל כן, בהיות האדם טרוד ועסוק בכל השנה בענייניו, לא ימלט כי נכשל ופגע בזולתו, הן במעשיו והן בדיבורו. מרוצת החיים תסיח דעתו, והאירועים המתחדשים בכל יום יטלו ממנו את הזמן והיכולת לחוש את דופק מצפונו הוקרא לו: "הפסק! אל תמשיך. עליך להתנצל. פגעת בעובד/ מעביד שלך ללא הצדקה".

 

לא יהא זה מוגזם לחשוב כי מערכת זו קיימת גם בתוך הבית בין בעל/ אישה וילדים. הלחצים כידוע הינם מרובים בחברתנו התוססת, מכל כיוון ובכל תחום, ואז נוצרת אותה מציאות דלעיל. משהו בנשמתנו נכתם, עוטה שכבת אטימות, ואף רוע.

 

מה עושים? איך יוצאים מזה?

 

ימי אלול הם הם המיועדים לכך. אלינו קורא הנביא: "רחצו הזכו". כיצד? "הסירו רוע מעלליכם".

 

כשיעצור האדם לחשוב, יאט מרוצת חייו, ימצא את אותן נקודות בהן הכאיב ופגע בזולת. עצם העובדה כי נושא זה עומד עתה על סדר יומו, והוא מחפש את הדרך להיטיב ולהשתפר, מעתה יקפיד יותר על מוצא פיו, ימנע מלדבר שקר או לשון הרע על חברו, הוא יחוש התעלות רוחנית אשר תתחיל להניע גלגל של שיפור ושינוי.

 

ניקיון זה מעשה האדם הוא, בהכירו בטעותו וחרטתו על מעשיו, בהחלטה נחושה לקראת עתיד נקי מפגמים אלו, יחפש לעצמו מקדמי בטחון כדי לא ליפול שוב בפח יצרו.

 

או אז תשוב נשמתו לטהרתה הראשונה, כנאמר: "האלוקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים". ישרות ראשונית ופנימית זו תזהיר ותאיר בכל פינות נשמתו, והשפעתה תלך ותגדל עד כי יהא למלוא שיעור קומתו.

 

סגולה יתירה לימים אלו, בהם רוח טהרה ממרום מרחפת על פני הארץ, ידו הפרושה של הבורא מושטת אלינו, וקריאתו מהדהדת ברומו של עולם: "רחצו! היזכו!" המשכיל ועונה לקריאה – אשריו!

 

 

(מתוך "עת לחשוב" – כתב עת לחשיבה יהודית)