ט”ו באב – הסודות, השמחה, הפיוס והאחווה!

מהי גדולתו של יום זה? אילו סודות טומן בתוכו ט"ו באב? ומדוע ביום זה צריך להרבות בשמחה, אחווה ואחדות?

5 דק' קריאה

הרב מנחם אזולאי

פורסם בתאריך 25.12.07

מהי גדולתו של יום זה? אילו סודות טומן
בתוכו ט"ו באב? ומדוע ביום זה צריך להרבות
בשמחה, אחווה ואחדות?
 
 
חז"ל משווים את יום ט"ו באב ליום הכיפורים ואומרים: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים" (תענית).
 
לאור השוואה זו עולות שאלות רבות: מהי גדולתו של יום זה שהשוו אותו חז"ל ליום הכיפורים? אילו סודות טומן בתוכו ט"ו באב? ומדוע ביום ט"ו באב צריך להרבות בשמחה, אחווה ואחדות?
 
מהדברים הבאים נוכל למצוא את התשובות לשאלות הנ"ל:
 
הסודות
 
בספרים הקדושים נאמר שיום ט"ו באב הוא יום תחילה לימי הדין וראוי לו לאדם להתחיל לשוב בתשובה. רמז לכך נאמר בפסוק: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' וכו' מחוטב עציך עד שואב מימיך" (דברים כ"ט).
 
כלומר: "מחוטב עציך" – זהו יום ט"ו באב שבו פסקו לכרות עצים למערכה. ו"עד שואב מימיך" – זהו יום הושענא רבא, שהוא סוף זמן ניסוך המים, והוא יום חיתום הדינים.
 
ידוע שביום ט"ו באב מתחילה ההתנוצצות של הימים הקדושים וישנם אנשי מעשה שמתחילים להתענות בהם.
 
ביום זה ראוי להרבות בתפילות מכיון שנפתחים שערי שמים, ואז ניתן להתחבר לנקודה הפנימית ביותר. כמו כן ביום זה נבראו כל הנשמות, לכן ט"ו באב הוא יום המסוגל להתחדשות משמעותית מאוד ואף לזכות בנשמה חדשה. מכאן מובן מדוע יום זה מסוגל למחילה ממש כמו ביום כיפור, וכלשון הרב אליעזר ברלנד שליט"א, כפי שאמר באחד משיעוריו:
 
"יום חמישה עשר באב הוא יום שבו מתחברים לנקודה הכי פנימית של האישון, בת עין. (שעל פי דברי רבנו הקדוש, זאת ההתחברות של כנסת ישראל עם השכינה, דבר המסמל את ההתחברות לאמונה ותפילה).
 
זהו יום שנבראו בו כל הנשמות, לכן כל אחד ואחד יכול לקבל ביום זה נשמה חדשה לגמרי אם ירבה בתפילות. כי ביום זה נמחלים כל העוונות כמו יום כיפור. זהו יום שבו השערים נפתחים וזוכים להיכנס דרך השער הפנימי ביותר לחכמה שבאצילות.
 
"ט"ו באב הוא סוד ראשית דראשית, כלומר שתי ראשית, כי יום זה חל ארבעים יום קודם יום כ"ה באלול, שהוא הראשית האמיתית, כלומר יום בריאת העולם. לכן זהו יום של ריקודים ומחולות בכרמים.
 
"ט"ו באב הוא יום שבו מגבירים את לימוד התורה. על כך אומר רבינו הקדוש (ליקו"מ תורה ל): איזה לימוד תורה יכול להביא את הגאולה? רק לימוד תורה שהוא לשמה. "וכבודי לאחר לא אתן ותהילתי לפסילים" – כשאדם עושה עצמו פסל (אליל), או כשהוא מחליט שהוא גדול הדור, אזי כל התורה שלו עוברת לסיטרא-אחרא (לצד הטומאה). (לעומת התורה הקדושה שהיא בחינת "פסול לך", שאפילו בפסול היתה קדושה). אדם שרוצה ללמוד תורה לשמה צריך לקשר עצמו לצדיק שהוא זכה בכל רגע לקיימה לשמה.
 
"זהו יום של התחלת התשובה והגברת התפילות, לכן ראוי להתפלל בכוח. להאמין שכל מילה נשמעת ומתקבלת. להאמין שה' יתברך שומע כל אות וכל מילה ורוצה להשפיע, כי "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה להניק". לכן ראוי להתפלל לאט ולא בהבלעה, אלא בפה מלא ועל ידי זה לזכות לכל השפע, כמו שאומר רבנו הקדוש (ליקו"מ, תורה ס"ב): שאם אדם היה יודע שה' מאזין לכל דיבור שלו, היה מתפלל בהתלהבות אדירה. ומשום שבני אדם לא מאמינים שה' שומע את תפילתם ומקבלה וכתוצאה מכך מתפללים בלי התלהבות, לכן מונעים מעצמם את השפע התלוי בתפילותיהם". (חוסר אמונה זה מוביל בסופו של דבר לאפיקורסות, חלילה) (עד כאן דברי הרב אליעזר ברלנד שליט"א).
 
ט"ו באב – יום של שמחה
 
אומרים חז"ל (תענית כ"ו ע"ב), שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי-לבן בריקודים ובמחול בכרמים, ומה היו אומרות? "בחור, שא נא עינך וראה, מה אתה בורר לך" – וכל זה כי אם גם בשעה זו של שידוך ומציאת כלה, היו הבחורים צנועים ולא מסתכלים בבנות עד שהיו צריכות לומר להם: "שא נא עינך" – כעת אתה צריך להסתכל. זאת, משום שאסור לאדם לקדש אישה עד שיראנה.
 
והדבר תמוה, מה הקשר בין יום ט"ו באב לבין השידוכים?
 
התשובה היא, שביום נשגב זה נעשו הרבה דברים לישראל, כמבואר בסוף דברי חז"ל (מסכת תענית), וכן כתב ה"בן איש חי" בספרו "בן יהוידע": "כי בודאי יום זה (ט"ו באב) היה יום זכאי מטעם הידוע לפניו יתברך, ולכן זכה יום זה להיות בו כמה דברים טובים, והוא שנאמר: מגלגלין זכות ליום זכאי".
 
ביום שבו בוחרים בחורי ישראל את זיווגיהם צריך להיות יום קדוש, יום שבו אפשר להינצל מן היצר הרע ולשמור על טוהר המחשבה. ואם זהו יום קדוש ויום שבו נעשו דברים נוספים וחשובים למען עם ישראל, כפי שנראה בהמשך המאמר, לכן נאמר "מגלגלין זכות ליום זכאי", הוא יום ט"ו באב – שבו שמציאת הזיווג לבני ובנות ישראל תהיה בקדושה ובטהרה.
 
ובנוסף, אומרים חז"ל, "בשל מה יום הכיפורים נחשב יום טוב מיוחד? כיון שיש בו מחילה וסליחה, יום שבו ניתנו לוחות אחרונים. אלא ט"ו באב מאי היא?" על כך מביאה הגמרא מספר טעמים:
 
הפסקת כריתת עצי המערכה
 
כשהיו עסוקים בכריתת עצי המערכה, הדבר היה גורם לבטל תלמוד תורה, אולם אותו יום פסקו ועשאוהו יום טוב, שמכאן ואילך היו עוסקים בתורה. והתורה הקדושה היא המצלת מן החטא וההרהור, לכן גם מתאים יום זה ליום של שידוכי בני ובנות ישראל.
 
פסקו מתי מדבר
 
לאחר חטא המרגלים נגזר על כל דור יוצאי מצרים שלא יזכו לראות את הארץ, ובכל שנה בליל תשעה באב היו חופרים קברים ונכנסים בתוכם, ובבוקרו של יום היו הנותרים בחיים יוצאים, ועל מי שנגזרה מיתה משמים ולא קם היו מכסים אותו בעפר.
 
בשנה האחרונה שהיו בני ישראל במדבר עשו כן ומצאו שכולם נותרו בחיים ולא חסר מהם אף אחד. בני ישראל סברו שהם שטעו במניין ימי החודש, וחזרו על הדבר בכל לילה, עד שנראתה הלבנה במלואה בט"ו לחודש, ואז ראו כי פסקה הגזרה ועתידים הם להיכנס אל הארץ, ועשו את אותו יום ליום שמחה.
 
הותרו שבטים לבוא זה בזה
 
מימות משה רבינו נפסקה הלכה: כל בת שבאה לה נחלת קרקע בירושה (שאין לה אחים לרשת נחלת אביה) שלא תוכל להינשא אלא לבן שבטה בלבד, וזאת כדי שלא תעבור נחלת הארץ שחולקה לשבטים משבט לשבט. וככתוב (במדבר ל"ו): "וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל, לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאישה, למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו. ולא תיסוב נחלה ממטה למטה אחר, כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל".
 
בעת תקופת השופטים אסרו על עצמם בני כל השבטים בשבועה להינשא עם שבט בנימין. אולם כעבור זמן הותרה השבועה על ידי ציווי הזקנים השופטים, והותרו להינשא לבנות שבט בנימין, ואף הורשו בנות יורשות נחלה להינשא לבני שבטים אחרים.
 
ביטול המשמרות שקבע ירבעם בן נבט על ידי הושע בן אלה
 
בעת שמלך ירבעם בן נבט על ישראל העמיד שני עגלים: אחד בדן ואחד בבאר שבע, זאת כדי שלא יעלו ישראל לירושלים לבית המקדש וישתחוו גם לפני מלך יהודה.
 
כדי למנוע את ישראל מלעלות לירושלים הושיב ירבעם שומרים והעמיד מחסומים בכל הדרכים המובילות ירושלימה. מחסומים אלה היו קיימים עד סוף ימיה של מלכות ישראל, עד שמלך הושע בן אלה. כיון שמלך הושע, ביטל אותם המחסומים והמשמרות ואמר: 'כל הרוצה לעלות לירושלים – יעלה'. ואותו יום חמישה עשר באב היה, ושמחו בו ישראל שמחה גדולה.
 
קבורת הרוגי ביתר
 
רב מתנה אמר: יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, תיקנו ביבנה "הטוב והמיטיב". "הטוב" – שלא הסריחו המתים, ו"המיטיב" – שניתנו לקבורה לאחר שבע שנים.
 
מלחמה קשה היתה בביתר בין בר-כוכבא לרומאים, וכל הזמן עמדו ישראל בניצחון. היה רבי עקיבא תומך בבר-כוכבא שחשב עליו שהוא משיח (ונתגלה שלא כך הדבר). בר-כוכבא בגאוותו אמר "איננו צריכים את העזרה של הקב"ה, יש לנו כוח" וכו'. באותה העת, בשמים, היה קיטרוג גדול על עם ישראל וחמישים שנה אחר חורבן הבית חרבה ביתר. לפי חשבון חז"ל קרוב לארבעה מליון הרוגים היו בביתר (גיטין נ"ז, ע"מ: א,ב).
 
הקיסר הרומי ציווה שיקחו את כל ההורים וישימו אותם מסביב לכרם שלו, שוכבים אחד על השני, כגדר וחומה, ובדם שלהם השקו את הכרם. כך היה עד שבא מלך אחר והתיר להם להביאם לקבורה. הנס הגדול שהיה, שאותם הרוגים לא הרקיבו ולא הסריחו.
 
ט"ו באב הוא היפוכו של יום ט' באב, החל מספר ימים קודם לכן
 
בט' באב חרב בית המקדש עקב שנאת חינם, ומשחרב הבית עם ישראל מבכים על אובדנו עד עצם היום הזה, ושנזכה לבנייתו במהרה בימינו. כמו כן ביום זה איבד עם ישראל את הנקודה העצומה ביותר (עקב חורבן הבית) המחברת בינם לבין אביהם שבשמים.
 
אולם ביום ט"ו באב מרבים בשמחה עקב המאורעות שחלו דווקא בו. זהו יום שבו בני ובנות ישראל מצאו את זיווגם וזכו להקים בית והרבו שמחה בעם ישראל.
 
יום זה בעל עוצמה רוחנית גבוהה מאוד, לכן ראוי להרבות בו בתפילות, ועל ידי זה לזכות להתעלות רוחנית ולהתחדשות. זהו יום שמסוגל לחבר את האדם אל זולתו ואל בוראו, מכיון שביום ט"ו באב זכו ישראל לפיוס ואחדות ישראל (הותרו שבטים לבוא זה בזה, וכן שבט בנימין הותר לבוא בקהל ונמנעה הפרדה והכחדת השבט).
 
יהי רצון שנזכה ביום חשוב זה  לכל הישועות שיום זה מסוגל להן.   

כתבו לנו מה דעתכם!

1. Anonymous

י"ד אב התשע"ח

7/26/2018

ברסלב ישראל האתר הכי טוב עם תכנים מחזקים ומעורר לבבות פשוט נפלא ! יפה לעיניים וטוב ללב !!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

ביום ראשון האחרון צמנו את צום ט' באב שלא נחרב אלא בגין 'שנאת חינם', הצום אינו מצביע על מצב נקודתי, זמני שהיה ונגמר אלא על מצב מתמשך ושלא יגמר עד שיעלה ברצונו יתברך להביא את המשיח.

Featured Products