כשרון מבוזבז

 

 

"נתן הקב"ה באדם כלים יקרים מפז ומזהב והם החושים והחכמה והשכל שיש באדם, וצריך להשתמש בהם לעבודתו יתברך, וכשמניח הכלים הללו לדברים אחרים, על כך נאמר: "נזם זהב באף וכו’" (עפ"י ה"שפת אמת").

 

* * *

 

בין כל חברי המועדון היוקרתי "גולד" בלט מיליונר אחד.

 

היה זה אדם עשיר מאוד. סיפורים ואגדות התהלכו על היקף רכושו. למיליונר זה היתה נטייה מעניינת ובלתי שגרתית, היתה לו חולשה לפטנטים ולחידושים. כל המצאה שהגיחה לאוויר העולם עניינה אותו. הוא היה אוהב להיות מהראשונים שידעו עליה ושהבינו את מהלכיה.

 

את העסקאות המוצלחות ביותר שלו הוא היה מוכן להפסיק, כדי לשמוע על איזה פטנט חדש עולמי, חצי עולמי, או לא עולמי בכלל.

 

אנשים נהנו לראות אותו כשהוא מקשיב להמצאות. אישוני עיניו גדלו אז בהפתעה, פיו התרחב לכדי חצי חיוך מאושר והבעת עונג התמקמה בפניו. כל רעיון חדש כזה היה לוקח אותו למחוזות שונים, מצית את דמיונו העשיר (תרתי משמע…) ומזרים לדמו אנרגיה של מצוינים.

 

יום אחד התדפק על דלת הווילה שלו אדם צעיר בעל תווי פנים המשדרות רציניות וענייניות כאחד.

 

האדם ביקש לפגוש את המיליונר כדי להראות לו המצאה מקורית מאין כמוה, משהו שעדיין לא חזה מימיו.

 

"1,000$", תמחר הצעיר את הפטנט וכבר ניפנה להראות אותו.

 

אבל עסק זה עסק ובעסקים מתמקחים.

 

"אלף דולר?" – שאל המיליונר בפליאה. הסכום היה נראה לו מוגזם, ממש בלתי הגיוני. יש גבול כך חשב, לסכום שאדם צריך להרוויח מהצגת איזה פטנט, פלא או רעיון מקורי. "בשלוש מאות דולר הייתי מזמין לראות את הפטנט מיד", אמר המיליונר, "אך באלף"…

 

הצעיר בעל הפנים השלוות עמד זקוף, הביט בשתי עיניים רגועות ואמר בקול ברור: "שמע חבר, יש לי פטנט של אלף דולר, זהו משהו מסוג הדברים שאנשים רואים ורואים, מתפלאים ומתפעלים ולא שבעים. אני יכול לומר בביטחון", כך הצהיר, "שלאחר שתראה את החידוש שיש בידי פעם אחת, תבקש לראות אותו אלף פעם ולא תשבע".

 

כעת נכנסה אל התמונה גם סקרנותו של המיליונר, שכבר נפרד בליבו מאלף דולר. אבל כדרכם של מיליונרים הוא חס על כספו וניסה להתווכח. "בכל אופן", אמר בקול ברור "זה נשמע המון"…

 

הצעיר שהיה נחוש בדעתו התחיל לצאת מן הווילה.

 

בשלב זה הבין המיליונר שאכן מדובר בצעיר יצירתי, המשוכנע בהמצאתו. עוד התלבטות קלה והוא כבר נתון בדין ודברים המסכמים את עסקת האלף דולר.

 

"שמע", סיכם המיליונר, "הפטנט שלך מסקרן ומשכנע, אני מוכן לראותו ואם אכן הוא מופלא כדבריך, שלם גם אשלם".

 

הצעיר היה מרוצה ובצעדים נמרצים הוא ביקש מהמיליונר להתלוות אליו אל חצר גינת הווילה. יחדיו הם נגשו לגזע עץ רחב והצעיר החל מדגים.

 

הוא הוציא מכיסו מחט ותקע אותה היטב בגזע העץ, פסע לאחוריו וממרחק של כמעט שלושה מטרים זרק מחט נוספת. לתדהמתו של המיליונר המחט עשתה את דרכה אל תוך הקוף של המחט התקועה בגזע בדיוק מושלם.

 

"עוד פעם", ביקש המיליונר, והצעיר הסכים בחביבות ושוב בלי להחטיא, ממרחק של שלושה מטרים עשתה המחט את דרכה אל תוך הקוף.

 

אט אט התאספו סביב הצעיר בני משפחתו של המיליונר, שכנים מהרחוב וכמה ידידים ממועדון "גולד" היוקרתי שנכנסו לביקור נימוסין, וכולם צפו בפלא המעניין הזה, מחטים הנכנסות בקוף של מחט בדיוק מקסימאלי.

 

"הפלא ופלא", ציינו הצופים, "איזה רעיון", סננו לעצמם בהתפעלות. "בלתי שגרתי" – אמרו זה לזה ולא חדלו לבקש מן הצעיר לנסות שוב ושוב.

 

מחיאות כפיים סוערות וקריאות עידוד ליוו את המחטים. עד למחט האלף שנשלחה כמו תשע מאות תשעים ותשע שקדמו לה, לא החטיאה גם היא.

 

"האלף דולר", אמר המיליונר כשהוא מפיק מגרונו קול חשוב, "מגיע לך ביושר. אבל", הוסיף, "הייתי רוצה לצרף להם גם אלף מלקות".

 

"מלקות?!" התפלא האיש ותדהמה נשזרה בקולו. "מדוע?"

 

"הצגת בפני פטנט עולמי, מן רעיון מעניין שחבר לכישרון אדיר ונדיר ועל כך מגיעים לך ביושר אלף הדולרים. אבל, אם יש לך כזה מוח מבריק, כזו הבנה פיסיקאלית, כזה כושר דיוק וכמות כזו של סבלנות, ואת כל זה אתה מבזבז על קופים ומחטים, מגיע לך, ממש ביושר, גם אלף מלקות". (הסיפור מתוך "בבית שלנו" – המודיע).

 

* * *

 

בורא העולם נתן לכל אחד מאיתנו כלים, מתנות, הבנות, מידות טובות והרבה יכולות, וכמובן שאנו צריכים לחקור ולגלות ולמצוא את הכישרונות הנפלאים ומתנות שמים שקיבלנו,  אבל, ואבל גדול מאוד, כשנמצא אותם (או אם כבר מצאנו אותם או את חלקם) עלינו להשתמש בהם כראוי, לא לבזבז אותם, ובאמצעותם לעבוד את ה’ ולכבדו.

 

וכשנתחזק באמונתו ובכל מצב נחפש ונחקור כיצד נוכל לשרת את בוראנו מיטיבנו – בודאי נגיע בסופו של דבר אל יעודנו ונמלא את תכליתנו, כי חבל לפספס את המטרה ולהפוך מתנות אלו, חלילה, לכישרון מבוזבז.

 

ובדרך זו, במקום להתעסק בטפל נזכה להתעסק בעיקר!