שירות יקיצה מהשכנים שלנו

לפעמים, אנחנו נופלים למצב של תרדמה רוחנית, שבו התפילות והעבודה נעשות מונוטוניות וללא כוונה, שגרתיות ואפורות. חג החנוכה הוא הזמן לחדש את נעורינו...

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 06.04.21

לפעמים, אנחנו נופלים למצב של תרדמה
רוחנית, שבו התפילות והעבודה נעשות
מונוטוניות וללא כוונה, שגרתיות ואפורות.
חג החנוכה הוא הזמן לחדש את נעורינו.
 
 
רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב מלמד (ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ב), ש"ימי חנוכה הם ימי הודאה".
 
למעשה, כל יום בחיינו הוא יום הודאה, בתנאי שאנחנו עושים את מה שצריך לעשות. כשיהודי קם בבוקר, עליו לשאוג כמו ארי "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים…" . אנו מודים לקדוש-ברוך-הוא על שהחזיר לנו את נשמתנו ונתן רוח באפינו, ומעניק לנו יום נוסף בחיים. אלה מאתנו שראו את מלאך המוות פנים אל פנים במצב זה או אחר, אינם מזלזלים כלל וכלל באמירה זו הפותחת את היום.
 
שלוש פעמים ביום, בשחרית מנחה וערבית, בין בשבת ובין בחול, אנחנו אומרים את תפילת ה"מודים". בברכת המזון, אנו אומרים "נודה לך", ומודים לקב"ה על כל פירור של שפע, הן ברוחניות והן בגשמיות. יסוד ההתבודדות הוא הודאה, כאשר אנו מודים על העבר וצועקים על העתיד.
 
לפעמים, אנחנו נופלים למצב של תרדמה רוחנית, שבו התפילות והעבודה נעשות מונוטוניות וללא כוונה, שגרתיות ואפורות. חג החנוכה הוא הזמן לחדש את נעורינו, את התודעה שיש מנהיג לבירה העושה לנו ניסים ברוב רחמיו עלינו. זה הזמן לחדש את הכרת הטוב לאבינו שבשמים, להתבונן בכל הברכות שבחיינו, ולהתרכז באמירת שירות ותשבחות. הכרת הטוב לשם יתברך היא המרכיב החיוני ביותר לעצם קיומנו, כיהודים בכלל וכיהודים בארץ ישראל בפרט. המילה "יהודי" שורשה במילה "הודיה", להודות. הודיה היא המהות של כל יהודי ונקודתו הפנימית. ייתכן וזו הסיבה האמיתית שנשמת כל יהודי מצפה כל כך לחנוכה.
 
לא מזמן, השם זיכה אותי לערוך סידרת שיעורים בישובי יהודה ושומרון. בכל מקום שביקרתי, אחינו בני ישראל קדושים שאלו אותי על האיום המרחף של אבדן בית ושטחי מולדת, במסגרת הסכם מדומה עם שכנינו. עניתי תוך כדי משל:
 
רבי שר שלום מבעלז זצ"ל, השכים בשעה ארבע לפנות בוקר לקול צלצול פטיש וסדן שבקע מבית מלאכתו של הנפח לא הרחק מביתו של הרבי. "מה, הנפח כבר בעבודה ואני עדיין שוכב במיטה? איך ייתכן!?! זה בלתי נסבל! איך יכול להיות שהוא יותר זריז בעבודתו מאשר אני, בעבודת השם שלי? סוסים ועגלות לא ינצחו את התורה והתפילה!" ובו במקום הרבי קיבל על עצמו קבלה חמורה – לקום חצי שעה מוקדם יותר בבוקר.
 
למחרת, כאשר קם הרבי בשלוש וחצי לפנות בוקר, קרן אור כבר בקעה מבית מלאכתו של הנפח, ושוב שמע הרבי את צלצול הפטיש והסדן. הרבי גער בעצמו שוב, ואילו למחרת, קם עוד יותר מוקדם כאשר מחוגי השעון מורים על השעה שלוש לפנות בוקר. ושוב, הנפח כבר היה בעבודה. עד סוף השבוע, הצליח רבי שר שלום לקום בשעה שתיים לפנות בוקר ולהקדים את הנפח.
 
והנה למחרת, ביום שבת קודש, החזיר הנפח החרוץ את נשמתו למקור מחצבתו. אז הבין רבי שר שלום מבעלז, שכל תיקונו הרוחני של הנפח היה להוות דוגמא של חריצות וזריזות עבורו. בזכות הנפח, התחזק רבי שר שלום בעבודת הבורא ביתר עוז וביתר שאת. ברגע שהנפח סיים את תפקידו בעולם הזה, הוא כבר לא הצטרך להישאר בעולם השפל הזה.
 
* * *
 
כבר בשעה 3:30 בבוקר, שומעים את כל ה"מואזינים" הקוראים "אללה הוא אכבר" מכל המסגדים שביהודה ושומרון. שכנינו כבר בדרך להתפלל הרבה לפני עלות השחר. למרות שאנו יודעים שהרוחניות שלהם היא מצד הסטרא-אחרא, המבוססת על הרג ושפיכות דמים, בכל זאת, הם משיגים אותנו. לפי עניות דעתי, כל האיום הנורא הזה של אבדן בית ומולדת אינו אלא שירות יקיצה מן השמים כדי להעיר אותנו מהתרדמה בה אנו שקועים. טנקים ומטוסים לא ינצחו אמונה, אפילו אמונה מצד הסטרא-אחרא. רק אמונה מצד הקדושה תנצח אותם, בתנאי שהאמונה שלנו מצד הקדושה הינה יותר חזקה מן האמונה שלהם שהיא מצד הטומאה. זוהי עצם המלחמה הרוחנית ובדיוק ההסבר לתבוסת ישראל בידי החיזבאללה לפני שנתיים. עלינו לקום לתיקון חצות, לרוץ למקווה בבוקר, ללמוד דף גמרא או זוהר לפני התפילה, ולהכניס את כל כולנו בתוך התפילות. רבינו הקדוש רבי נחמן מלמד שבאמצעות תפילה כזאת, משיח יכבוש את כל העולם בלי ירייה אחת.
 
אם אדמתנו תהיה ספוגת דמעות התבודדות, אזי לא תהיה ספוגת דם יהודי, השם ישמור. התורה שלנו דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. ברגע שנבין את זה, אזי השם יתברך לא יצטרך להקיץ אותנו באמצעות השכנים.
 
זו אינה בדיחה. כל קיומנו, ובפרט קיומנו בארץ ישראל, תלוי בהכרה שאנו בני מלכים ותפקידנו להודות, להלל, וללכת בדרכי אבינו המלך. איננו יוונים, כפי שחג החנוכה בא להזכיר. אם נמלא את תפקידנו, אזי שוב השם יתברך לא יצטרך את שכינינו המשמשים שבט מוסר כדי לעורר אותנו. אז תחלוף הסכנה, כולם ישובו אל השם, ויחד נצפה במו עינינו לחנוכת בית המקדש השלישי בירושלים של גאולה ומשיח, אמן. המשך חנוכה שמח!
 
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה