עולם האמונה

שמשם נלקחה מידת האמונה…"

 

 

בגן הגעגועים – פרק 3    

     

אבידת בת מלך – הסיפור המלא

 

 

    

רבי נחמן מברסלב מספר לנו, על מלך שהיו לו בסך הכל שבעה ילדים – שישה בנים ובת אחת.

 

ילדים הם תמיד חביבים ואהובים אצל אביהם, לכן בודאי המלך אהב את ששת בניו מאוד, אבל את בתו הוא אהב יותר מכל. הבת הזו היא האמונה, עליה אמר רבינו: "העיקר הוא האמונה". כי אף על פי שישנם דברים רבים החביבים אצל השם יתברך, אולם האמונה חשובה אצלו יותר מהכל.

 

לכן עלינו לדעת שהאמונה היא בעצמה נברא, כמו שכותב רבינו בספרו ליקוטי מוהר"ן (קע"ג): "הנפש והאמונה הם בחינה אחת. ויש עולם האמונה שמשם נלקחה מידת האמונה, ועולם האמונה בעצמו – יש לו גם כן אמונה בהשם יתברך".

 

בכל התורה ובכל הבריאה כולה אנו יכולים לראות שהמספר שבע הוא ביסוד הדברים, ותמיד ניתן לראות את החלוקה הזאת: שישה – ועוד אחד, שהוא השלמות של הכל. וזה מרמז שהאמונה, שהמספר שבע מורה עליה, היא השלמות של כל פרט בבריאה.

 

 

העולם מונהג על ידי שבע הספירות התחתונות, והשביעית היא המלכות, שאליה משפיעות כל שש הספירות, ובה תלוי כל תיקון העולם. וכל ספירה יש לה מידה השייכת לה, והמידה השייכת לספירת המלכות היא מידת האמונה.

 

העולם נברא בשישה ימים, וביום שביעי – "שבת וינפש". חז"ל למדו, שהבריאה הגיעה לשלמותה רק על ידי השבת ועל ידי המנוחה. לכן, השבוע מתחלק לששת ימי המעשה, ושבת המלכה היא השלמות והתכלית של כל השבוע, ושבת היא אמונה.

 

השנים מחולקות לשש שנים בהן אנו עובדים את האדמה, והשנה השביעית היא שנת שמיטה, בה נותנים מנוחה לארץ. שנת שמיטה היא כולה אמונה – שמאמנים אנו שהבורא ייתן פרנסה, ואפילו אין עושים שום השתדלות. וכן כל שבע פעמים שעוברות שבע השנים מגיע היובל, שאף הוא כל כולו אמונה.

 

ישנם שבעה כוכבי לכת השולטים על המזלות, ושלמות גלגל המזלות הוא על ידי אמונה, כמובא בליקוטי מוהר"ן (ל"א): "ואין שלמות לגלגלים, אלא על ידי אמונה".

 

שבעת ימי האבלות מתקנים את פגם האמונה של הנפטר. כך גם לגבי שבעת ימי המצורע מחוץ למחנה, שבעה ימים לטהרה מטומאת מת, שבעת ימי נידה, שבעת ימי קידושין – כולם על מנת לתקן את האמונה.

 

שש שנים העבד עובד לאדוניו ובשנה השביעית יצא לחופשי, משום שכבר תיקן את פגם האמונה, שבעבורו נפל לעבדות.

 

בפניו של האדם ישנם שבעה פתחים אותם הוא צריך לקדש: שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי החוטם (האף) והפה, שהם כנגד מנורת בית המקדש והם נקראים שבעת הנרות. קדושת שבעת הנרות ותיקונם הוא על ידי אמונה.

 

שלושת הרגלים – בכל אחד מהם שבעה ימים: סוכות ופסח – שבעה ימים, ושבועות – שנוהגים שבעה ימים לתשלומים של הקרבנות. וידוע ששלמות הרגלים הוא על ידי האמונה.

 

התורה היא שבע – שישה סדרי משנה, והשביעית זו התפילה המשלימה את התורה.

 

שבעת הרועים – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד שהם כלליות רועי הדורות – הם הרועים את האמונה, כמובא בתורה כ"ב בליקוטי מוהר"ן.

 

ישנם שבעה חלקי עולם, שבעה אקלימים, שבע מתכות, שבע חכמות, שבע מידות, שבעה בתי עבודה זרה.

 

העין מתחלקת לשבעה גלדי עינא, ישנם שבעה קולות, שבעה משיבי טעם, וכן שבעים פנים לתורה, שבעים פרי החג, שבעת ימי המילואים ועוד, וכולם – שלמותם נעשית על ידי האמונה, ואין כאן המקום לבארם.

 

והכלל הוא: שהמספר שבע מייצג את מידת המלכות, או במילים אחרות – את מידת האמונה. האמונה היא השלמות של הכל, ככתוב (קל"מ ל"א): "שלמות כל הדברים היא האמונה, ובלתי האמונה כל הדברים חסרים. וכן שלמות התורה הוא רק על ידי אמונה, כי כל התורה עומדת על האמונה, כי העיקר הוא האמונה".

 

עוד נאמר (שם): "האמונה היא מקור הברכות, ועל ידי אמונה נתמלאו כל הברכות". וכן מבואר בליקוטי הלכות (הלכות נידה ב’), שהאמונה היא הכלי לכל האורות ולכל התיקונים שבעולם, ולכן כל השביעיות שהזכרנו לעיל – התיקון של כולן נעשה על ידי האמונה.

 

   

(מתוך "בגן הגעגועים" מאת המחבר)