מייק או מיכאל?

 

 

בימים טרופים אלה מי לא מדבר על בטחון המדינה? אולם נראה, כי באיזשהו שהוא מקום הפוליטיקאים מחטיאים את המטרה בגדול. בניסיונם העגום לחקות את תרבות הגויים, לא רק שאינם מביאים את השלום, הם מכרסמים בעצם היסודות עליהם בנוי העם היהודי. כיצד?

 

בלעם הרשע, שקללותיו הפכו לברכות, אמר הן עם לבדד ישכן (במדבר כג, ט). שתי שאלות מתעוררות: אחת, מהו ההבדל הבסיסי בין ברכת בלעם לבין ברכת משה רבינו ע"ה, והשנייה, מדוע בחר משה רבינו ע"ה דווקא בברכה זו לברך את כלל ישראל? כלום היו שגורות בפיו הקדוש אין סוף אמרות טובות עדיפות ברוחניות ובגשמיות?

 

משה רבינו ע"ה שינה את נוסחו של בלעם בשני דברים: האחד, בלעם התייחס ל"עם" – סתם קובץ אנשים כולל ערב רב ונספחים (ראה רש"י, שמות לב, ז, ד"ה שחת עמך). משה, לעומתו, בירך את "ישראל", זרע יעקב וגרי צדק, ולפי הגדרתם של בעלי התוספות זצ"ל (ראה דעת זקנים מבעלי התוס’, פ’ ברכה) למעט מינים, מלשינים, מוסרים, ופורשים מדרכי ציבור, אותם שהיו נכללים במונח "עם" של בלעם. השני, משה רבינו ע"ה הוסיף את התיבה בטח, להורות את הדרך היחידה להשגת בטחון אישי ומדיני – שישכון ישראל לבדו, כישראל דייקא, כלומר כלומדים ומקיימים את תורת ישראל, ולא כעם בודד בעלמא, כדוגמת האסקימוסים ששוכנים לבדם קרוב לקוטב הצפוני. עד כאן פשוטו של מקרא.

 

משה רבינו ע"ה ידע שברכת בלעם רע-העין עלולה לסכן את עמו ישראל. אף על פי שהקב"ה שם את המילים בפי בלעם, הן נאמרו עם ארס ובטומאה. היין קיבל את טעם המסננת. ובכן, זמן קצר לאחר אומרן, הכשיל בלעם את העם בדבר בנות מדין. לא הפריע לבלעם שה"עם" ישכון לבדד כל עוד ייקחו להם נשים מדתות זרות, כי בזמן מועט ממילא יושמדו מבפנים, מבלי שאויביהם ינקפו אצבע.

 

בלעם לא הזדקק לקללות גסות ומגונות, הוא פשוט "בירך" את העם בהתבוללות, וכלל במכוון את הערב רב, הנספחים, ופורקי העול אשר עתידים לזרז את התהליך ההרסני של מעורבות בין זרים ואימוץ נימוסיהם ומנהגיהם. משה רבינו ע"ה ראה בבלימת סכנת ההתבוללות כצו השעה לפני הסתלקותו, ולכן שינה את נוסחו של הרשע מ"עם" ל"ישראל", ובעינו הטובה והפקוחה הוסיף "בטח", המלמד שכל קיומנו תלוי בהבדלות גמורה מן הגויים. סקירה מועטת על תולדות עם ישראל, תאשר עד כמה העובדה הזאת הינה אמת לאמיתה.

 

במאתיים ועשר השנים שעם ישראל שהה במצרים, לא נרשם אף מקרה של נישואי תערובת או התבוללות, בזכות שאף יהודי לא שינה את שמו, את לבושו ואת שפתו, ולפי דעה נוספת בראשונים, את מגוריו בקרב אחיו היהודים. שם, לבוש, שפה ומגורים בצוותא –  הינם חומת מגן בפני התבוללות. כיצד?

 

כותב רבנו יצחק אברבנאל זצ"ל בפירושו על ההגדה (הגדת מגדל עדר החדש לגרי"ד מיללער זצ"ל, ד"ה ויהי שם), שעם ישראל במצרים היה "אומה נבדלת ונפרשת מהמצרים ולא נתערבו בהם ברד"ו שנים שישבו ביניהם, כמו שיקרה לשאר עמים בהתיישבם יחד אלו באלו… גם נתאספו יחד במקום אחד ולא נתפזרו בערים ולכך היו נראים גוי אחד". השפה, השם, המלבוש והשכונה הנפרדת הם ציונים המסמנים את ייחודיותו של עם ודתו.

 

ברוח דומה מפרש המהר"ל מפראג זי"ע (פירוש הגדה של פסח, ד"ה ויהי שם לגוי), כאשר התייחס להתבוללות במונחים של איסור והיתר והלכות תערובות וכתב, שישראל לא היו "בטלים" אצל המצרים, כמו היתר הניכר מאיסור שלא נבלל בתערובת, אלא "מצוינין ומסומנים, כי ציון מלשון סימן, כי כל רואים היו מכירין ישראל בשם בפני עצמן עד שהיו אומרים עליהם אלו עם ישראל".

 

המהר"ל זצ"ל מוסיף שאילו שינו את שמם, חס ושלום, לא היו ראויים לגאולה, עד כאן.

 

המתבונן משתומם. כיצד לא נרשם אף מקרה של נישואי תערובת בין מיליוני היהודים אשר היו במצרים, בגלות אשר נמשכה מאתיים ועשר שנים? והנה, בארצות הברית ארץ ה"חופש", מקום שרוב רובם של יהודיהּ הם צאצאי פליטי הפוגרומים משנות תר"מ – תר"ס שבאו מפולין ורוסיה, אחוז ההתבוללות מזמן עבר את השבעים. כמעט שלושה רבעים מן היהודים שם נופלים קרבן לנישואי תערובת, שואה רוחנית שתוצאותיה פוגעות בלב ליבה של האומה היהודית. רוב היהודים נמצאים באמריקה פחות ממאה עשרים שנה, ואיש אינו יודע במדויק כמה מיליונים התערבו כבר בגויים, השם ישמור.

 

אין כאן פלא. אם ירחמיאל יעזוב, חס ושלום, את הישיבה ויקרא לעצמו ריצ’רד, אם ימיר את החליפה השחורה במכנסי ג’ינס וחולצה טריקו, אם ידבר אנגלית במקום אידיש, לדינו, או לשון הקודש, אזי חוסנו הרוחני ייחלש. אם אדם יעזוב שכונה יהודית בלב העיר כדי לגור בין זרים ופורקי עול בפרברים, אז ילדיו בודאי יתערבו בין ילדי הגויים השכנים. זהו ההבדל הפשוט בין גלות מצרים וגלות אמריקה.

 

כל פשרה במסורת ישראל מהווה סכנת נפשות ממש. לדעת המהר"ל מפראג זי"ע, מספיק שהורים מכנים את בנם בשם "מייק" במקום בשמו מיכאל, הגאולה מתעכבת. כמו כן, מי שמשנה את שפתנו הקדושה, ואומר "היי" או "ביי" במקום "שלום", לפי רוח דברי המהר"ל זי"ע כאמור, אינו ראוי להיגאל.

 

יחידי סגולה, גדולי הדור בארץ ישראל, הרעישו עולמות על סכנת ההתבוללות האורבת לעם היושב בציון. האדמו"ר רבי אברהם אבא מפיטסבורג זצ"ל כותב בקונטרס "מגן ומושיע" (דף יח), שדווקא כאן, בפלטרינו של מלך מלכי המלכים הקב"ה קמה "תרבות אנשים חטאים… הרוצים להיות ככל הגויים, ולבלול את ארץ הקודש בין שאר ארצות… ותסמר שערות ראש עד כמה אבדו החוטאים והמורדים הללו את החוש הבריא להגן על עצם קיומו של עם ישראל. ונוצר עתה מצב כה מסוכן, עד שכאן בארץ ישראל החשש מפני ההתבוללות יותר גדול מבחו"ל…"

 

חיפושי השווא אחר הסדרי בטחון מדיניים בארץ הקודש לעולם לא יניבו פרי, כל עוד עצתו וברכתו של גדול הנביאים מופרת. אם מתעלמים מתורת משה בכלל, ומהוראתו וישכן ישראל בטח בדד (דברים לג, כח) בפרט, לא יועילו פעלולי המדינאים, ולא משנה מאיזו מפלגה הם באים. ברוך השם, אלפי בתי אב בישראל, הן המתחזקים ביהדותם והן החוזרים בתשובה, למדו את הסוגיה: וישכן ישראל בטח בדד, כל עוד שנתנהג כמו עם ישראל, מבודדים מהשפעות חוץ ודבקים באלוקינו, רבותינו ודרכי אבותינו, אז בודאי נשכון בביטחון ובשלווה גמורים, ונזכה לביאתו של גואל צדק במהרה בימינו, אמן ואמן.

   

* * *

 

הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net