מסכת זבחים פרק יג משנה ה-ו

יג,ה  המקריב קודשים ואימוריהן בחוץ, חייב.  מנחה שלא נקמצה, והקריבה בחוץ–פטור; קמצה, וחזר קומצה לתוכה, והקריבה בחוץ–חייב.

יג,ו  הקומץ והלבונה, שהקריב את אחד מהן בחוץ–חייב; רבי אלעזר פוטר, עד שיקריב את השני.  אחד בפנים, ואחד בחוץ–חייב.  שני בזיכי לבונה, שהקריב אחד מהן בחוץ–חייב.  רבי אלעזר פוטר, עד שיקריב את השני.  אחד בפנים, ואחד בחוץ–חייב.  הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב; רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.  רבי נחמיה אומר, שיירי הדם שהקריבן בחוץ, חייב.