תסתכל על השמיים…

צבע התכלת

תכלת. ישר מעלנו בנו אסוציאציה חיובית של שמיים נקיות ובהירות, ריח אביב עם ניצת הפריחה מסביב, ים שקט ורגוע קו אופקי שלא נגמר והרבה שקט ושלווה פנימיים. אחח.. תענוג!!

תכלת. כן, כנראה שמסמן לנו הרבה טוב, עדינות, נעימות ומתיקות. הרבה נאמר ונכתב אודות צבע התכלת אבל האם אנו יודעים מהי מעלותו וחשיבותו לא רק בארסנל הצבעים אלא גם בחי יום יום? הבה נבדוק ונחכים יחדיו מה יש ליהדותנו הקדושה לומר על הצבע הנפלא והססגוני.

צבע התכלת במרקם היהודי

התכלת מהווה צבע מהותי בקיום מצוות ציצית. התורה מצווה על שימוש בפתיל צבוע בתכלת בין חוטי הציצית הלבנים. התכלת שימש גם לצביעת חלק מיריעות המשכן, שימש גם לבגדי כהונה ובמקדש. וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה

פעם ב-70 שנה..

“תנו רבנן: חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים”

שמו העברי ‘ארגמון קהה קוצים’, שמו הנרדף במקורות ‘חלזון’.

פתיל התכלת

פתיל התכלת הינו צמר צבוע בצבע התכלת המופק מהחילזון שהיה יוצא פעם בשבעים שנה, אשר השתמשו בו בתקופה העתיקה. התכלת מוזכרת בתורה כמה פעמים בשורה אחת עם הזהב והכסף. מצווה מן התורה לקשור חוטי תכלת בציציות הטלית.

להסתכל על השמיים – רבי נחמן

אחד מחסידיו של רבי נחמן מברסלב היה עני מרוד. פעם אחת ביקר ר’ נחמן בביתו של האיש עם חסיד אחר בשם חַייקְל. באותו ביקור הפציר חייקל בר’ נחמן שיברך את העני בפרנסה. אמר ר’ נחמן: “אני אין לי ברכת שפע לברך אותו, אך אם תרצה – ברך אותו אתה.”

חשש חייקל כי יזיק לו הדבר אם יברך את האיש בנוכחותו של הרבי, אך לאחר שהבטיח לו ר’ נחמן כי הרשות בידו לברך, לקח חייקל את כלי המים שהיה בבית ושפכו אל הארץ. אז אחז חייקל במחתה של הגחלים, ופיזר את המים על רצפת הבית כשהוא קורא: “שפע למזרח! שפע למערב! שפע לדרום! שפע לצפון!”

לא עבר זמן רב עד שהפך אותו חסיד לעשיר גדול. מאז נעשה עשיר נמנע מלבקר אצל הרבי. מתיירא היה שמא יתחיל הרבי או אחד מחסידיו לדבר אתו, ולא היה לו פנאי לכך, שהיה טרוד בעסקיו.

פעם אחת, בזמן היריד בעיר ברסלב, רץ אותו חסיד במהירות אל השוק כדי לקנות ולמכור ולעסוק במסחרו. חלונות ביתו של הרבי פנו אל הרחוב המוביל אל השוק. חשש החסיד כי יבחין בו הרבי, ובשל כך עבר בריצה את הרחוב. אך הרבי הבחין בו, דפק על החלון וקרא לו שייכנס. הצטער על כך החסיד ובעל כורחו נכנס אל הבית.

פתח הרבי בשאלה: “האם הסתכלת היום על השמים?”

“לא,” השיב החסיד.

ליווה אותו ר’ נחמן אל החלון וביקש: “הבט בחלון ואמור לי מה אתה רואה.”

הסתכל החסיד בחלון ואמר: “אני רואה עגלות וסוסים ואנשים רצים הנה והנה.”

אמר לו ר’ נחמן: “בעוד חמישים שנה היריד יהיה יריד אחר לגמרי. כל מה שאתה רואה כאן לא יהיה עוד. הסוסים יהיו סוסים אחרים, וכך גם העגלות והסחורות ובני האדם. וגם אני לא אהיה כאן, וכן אתה לא תהיה כפי שאתה כאן היום. ואני שואל אותך – מדוע אתה טרוד ובהול כל כך, שאפילו זמן להסתכל על השמים אין לך?”

אז קרא הרבי לחייקל שהיה בחדר הסמוך ואמר לו: “ראה חייקל מה עשית בברכתך, אפילו זמן להסתכל על השמים אין לו.”

אומר ר’ נחמן, מי שמפחד יסתכל על שמים תכלת וייצר שם אלוקים זה טוב לפחדים ומרגיע את הנפש!