“האש שלי”

פרשת “צו” – מפניני הפרשה,  “אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַֹ לא תִכְבֶּה” (ויקרא ו,ו)

‘האש שלי תוקד עד ביאת המשיח’

ר’ נחמן אמר שממנו ועד ביאת משיח לא יהיה שום שינוי, רק שכאשר יבוא המשיח הסוד הזה כבר לא יהיה נעלם, מוסתר ומוחבא , אלא הוא יהיה נהיר וגלוי לכולנו. הסוד שהוא מעין עולם הבא.

מהו אותו הסוד? התפילה. כוחה של התפילה אשר מחברת אותנו לבורא העולם. התפילה שמקשרת, מאחדת אותנו לכור מחצבתנו, לחיי החיים.

את המשפט הזה אמר רבנו ומשמעותו היא שעיקר תורתו עוסקת בעיקר באור התפילה, האמונה והשמחה תתקיים עד ביאת המשיח שאז העולם יבוא על תיקונו.

בברסלב בוערת אש – הבער אותה  בליבי!

רבי נתן, עוד טרם היותו תלמידו המובהק של ר’ נחמן, חיפש את דרכו בעבודת השם. כבר משחר ילדותו היה תלמיד חכם גאון עצום ובעל מידות טרומיות, אך משהו היה חסר לו בלב ובנשמה. היה חסר ניצוץ של אש שיבעיר בו את השמחה וההתלהבות ביהדות.

כאשר הכיר הוא את ר’ נחמן היה הולך לנחל הבוג שבאוקראינה, מול מימיו הקולחים, זעק הוא לשם יתברך מקירות ליבו “בברסלב בוערת אש, הבער נא אותה בליבי!” אני רוצה להתלהב, לשמוח ולקבל חיות מעבודת השם. מעצם היותי יהודי!

היות והתוודע לנחל נובע מקור חוכמה, לקודש הקודשים, הבין וידע שהגיע למקום אותו חיפש כל ימי חייו, את אותו המקום שימלא לו את החיסרון בנפש.. החיות האלוקית! ובקש מאת ה’ שיבעיר בו את אש החיות של רבנו הקדוש.

אש שחורה אש לבנה

הקדושת לוי מבאר ש’אש לבנה’ רומזת לתורה העליונה שכוללת את כל המדעים בעולם, ואילו ה’אש השחורה’, מרמזת לתורה שלנו, שהיא רק לפי הבנתנו המצומצמת.

אש החיים

האש תפקידה לחמם; השלהבת שלה עולה למעלה, מידי פעם נעה וזזה לצדדים, אבל כוחה עולה ושואף באופן תמידי מעלה. כך גם כוח החיים, שיש בו רצונות טובים, להתקדם ולשאוף, לעלות מעלה ולהתעלות.

אש החיים זה הרצון לחיות ולעבוד את ה’ יתברך כרצונו – זו אש חיים טובה, חיונית, מחממת, מצמיחה ומועילה. לעומתה אש חיים שהיא לא כרצון השם, נעשית מתוך רצונות אנוכיים שליליים וגורמת לשריפות ושורפת, מתפרצת, עוכרת ומשחירה.