מסכת מנחות פרק ח משנה ד-ה

ח,ד  שלושה זיתים, ובהן שלושה שלושה שמנים:  הזית הראשון מגרגרו בראש הזית, וכותש ונותן לתוך הסל, רבי יהודה אומר, סביבות הסל–זה ראשון.  טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים–זה שני.  חזר וטחן, וטען–זה שלישי.  הראשון למנורה, והשאר למנחות.  זית השני מגרגרו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל, רבי יהודה אומר, סביבות הסל–זה ראשון.  טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים–זה שני.  חזר וטחן, וטען–זה שלישי.  הראשון למנורה, והשאר למנחות.  זית השלישי, עטנו בתוך הבית עד שילקה, ומעלהו ומנגבו בראש הגג, וכותש ונותן לתוך הסל, רבי יהודה אומר, סביבות הסל–זה ראשון.  טען בקורה, רבי יהודה אומר, באבנים–זה שני.  חזר וטחן, וטען–זה שלישי.  הראשון למנורה, והשאר למנחות.

ח,ה  הראשון שבראשון, אין למעלה הימנו.  והשני שבראשון והראשון שבשני, שווין.  השלישי שבראשון והשני שבשני והראשון שבשלישי, שווין.  השלישי שבשני והשני שבשלישי, שווין.  והשלישי שבשלישי, אין למטה הימנו.  אף המנחות, היה בדין שיטענו שמן זית זך:  מה אם מנורה שאינה לאכילה, טעונה שמן זית זך–מנחות שהן לאכילה, אינו דין שיטענו שמן זית זך.  תלמוד לומר "זך כתית–למאור" (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב), ולא זך כתית למנחות.