מסכת מנחות פרק ו משנה א-ב

ו,א  אלו מנחות נקמצות, ושייריהן לכוהנים–מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, ומנחת גויים, ומנחת נשים, ומנחת העומר, ומנחת חוטא, ומנחת קנאות.  רבי שמעון אומר, מנחת חוטא של כוהנים נקמצת, הקומץ קרב לעצמו, והשיריים קרבין לעצמן.

ו,ב  מנחת כוהנים, ומנחת כוהן משיח, ומנחת נסכים–למזבח, ואין בהן לכוהנים; ובזה יפה כוח המזבח מכוח הכוהנים.  שתי הלחם, ולחם הפנים–לכוהנים, ואין בהן למזבח; ובזה יפה כוח הכוהנים מכוח המזבח.