תודה, אבל לא תודה

 

 

יש רגעים שאני ממש מתגלגלת מצחוק מעצמי. אחד כזה קרה לי ממש עכשיו:

 

כבר שבוע שלם שאני מתפללת בכל הכוח לקבל משהו מסוים, תוך שאני יודעת שקבלת אותו דבר יקר אליו אני משתוקקת יביא עמו מלבד השמחה, גם טיפה צער וכאב. "ה’, בבקשה, נו…", "אני רוצה, פליז…", התפללתי בכל התחנונים האפשריים.

 

והשבוע, נחשו מה… הוא הגיע! ה’ שלח לי בדיוק את מה שביקשתי!

 

אתם בטח יכולים לתאר לעצמכם שהגבתי בהודיה נרגשת לבורא העולם תוך הפרחת נשיקות באוויר, כך גם אני חשבתי שאגיב, אבל לא…. להפתעתי, הגבתי אחרת לגמרי.

 

בו ברגע שקיבלתי את אותה המתנה שקיבלתי, התגנבה לליבי המחשבה ש"למה עכשיו דווקא? ובשביל מה הייתי צריכה לבקש את זה בכזו דחיפות, בכזה לחץ, וזה גם קצת כואב…"

 ו… "אולי בעצם תבוא מחר?"

 

כאילו אמרתי לה’ יתברך על המתנה: "ה’, באמת תודה, אבל… לא תודה".

 

הסתכלתי על עצמי וצחקתי. הייתכן שאני "כפוית טובה" חלילה?

 

דיברתי עם חברה והיא סיפרה לי על מקרה דומה שהיה לה.  איך גם היא נורא רצתה משהו והתפללה עליו חזק, ואחרי הרבה זמן, ברגע שהוא הגיע היא פתאום קיבלה רגליים קרות. חודשים ארוכים היא כל כך ביקשה מה’ שישלח לה את הזיווג שלה, היא כל כך רצתה להתחתן, והיא הפצירה בו שיבוא מיד, כי היא כבר לא יכולה לחכות… 

 

והנה, ביום בהיר אחד – היא הכירה בחור נחמד, עם כל מה שחיפשה, מה שתמיד רצתה. ברגע הראשון היה ברור לה ש"זה זה", אבל פתאום החלו לכרסם בה כל הדאגות והפחדים והחששות ו"למה דווקא עכשיו, בדיוק בשיא הלחץ של הלימודים, אולי בעוד כמה חודשים?", או שפתאום גילתה על עצמה ש"אני לא ממש בשלה להתחתן עכשיו…" ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה. וכמו שחברה שלי מיטיבה לתאר זאת: "המון שפע, בלי כלים". ומה אפשר לעשות עם מים בלי כוס? יהיו טעימים ככל שיהיו…. מה נעשה בחתן ללא כלה?

 

הבנתי שאני לא "כפוית הטובה" היחידה בכל העסק הזה. לצערי, כולנו, ברגע כלשהו של חיינו, נופלים בפח הזה. מבקשים ומבקשים "עכשיו ומיד", ופתאום – מבינים שלא הייתה מזיקה לנו קצת סבלנות. קצת ביטחון בה’ שהוא לא "שכח" אותנו, וזה לא שיש לו עומס, אלא הוא זוכר אותנו בכל רגע, הוא פשוט יביא בזמן הכי מתאים.

 

ניסיתי להתבונן על התופעה הזו ולהבין מדוע. הרי זה לא הגיוני שברגע אחד נרצה משהו וברגע הבא, כשנקבל אותו, פתאום לא נצליח להודות עליו או להכיל אותו בכלל ונדחה אותו מעלינו או שנתמקד רק בפגמים שבו.

 

הבנתי שני דברים:

 

קודם כל, שה’ הוא טוב וכל מהותו חסד והוא עושה הכל לטובה. נכון, אנחנו מדקלמים את זה כבר מהגן, אבל פתאום הרגשתי את זה. איך שה’ נותן את מה שאנו מבקשים, והכי טוב, בדיוק בזמן. ואם עדיין לא קיבלנו – סימן שזה עדיין לא טוב בשבילנו, עדיין לא הגיע הזמן. ואיך מגלים את זה? בדיוק ברגעים האלו, שאנו מבקשים ומבקשים הרבה זמן לקבל משהו, ופתאום- כשהוא מגיע אנחנו לא מצליחים להכיל אותו, לקבל אותו באהבה – "אממ.. אבל למה עכשיו?", "ו"לא בדיוק כזה ביקשתי", ו"מה אני אעשה עם זה עכשיו, היום אני עסוקה, אין לי חשק, לא בא לי, ו.. אולי כדאי באמת שתבוא מחר…", זו בדיוק ההוכחה שה’ נותן הכל, כשיש לנו היכולת לקבל את זה, ואם אנחנו מרגישים לא מוכנים – זה כנראה בגלל שאנחנו באמת לא מוכנים, וה’ רוצה שנבין את זה ונפסיק להתעקש לקבל "עכשיו", אלא נסכים להמתין קמעה.

ומסביר על כך רבי נחמן: "כי אסור לאדם לעמוד עצמו על שום דבר, היינו שאסור להתעקש בתפילתו שהקדוש-ברוך-הוא יעשה לו דווקא את בקשתו, כי זה הוא כמו לוקח דבר בחוזקה, בגזלה. רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני ה’ יתברך ברחמים ותחנונים. אם יתן ה’ יתברך – ייתן, ואם לאו – לאו…" (ליקוטי מוהר"ן, תורה קצ"ו)

 

מעבר להבנה שאסור לדחוק את השעה, אם נשכיל להבין שה’ הוא קורא הדורות וכותב חיינו, ויודע בדיוק מתי הכי טוב לקיים בקשותינו, נוכל להתפלל ברחמים ותחנונים, בלי לחץ שיעשה בקשותינו בדיוק עכשיו. כי ראינו מה קורה כשזה בא עכשיו, אבל אנחנו עדיין לא מספיק מוכנים, למרות שחשבנו שאנחנו כן.

 

דבר נוסף שהבנתי קשור למקרה שקרה לי לא מזמן. באחד הימים ה’ החליט לתת לי משהו מאוד גדול, מתנה מתוקה שביקשתי הרבה זמן. רגע לפני שקיבלתי אותה, כשהבנתי פתאום שה’ באמת הולך לתת לי אותה, הרמתי את עיניי לשמים ואמרתי לה’ משפט אחד, לא צפוי, שנחקק בזיכרוני מאז:

 

 

מהמקרה הזה למדתי המון. שאנחנו לא רק צריכים לבקש כל הזמן לקבל את מה שאנחנו רוצים, אלא להתפלל לא פחות שה’ ברחמיו ייתן לנו גם את הכלים המתאימים להכיל זאת, לקבל באמת את השפע ושזה לא יהיה לנו חלילה כ"עושר השמור לבעליו לרעתו", שלא יהיה לנו לרועץ, שלא ניאלץ להגיד לה’ כשנקבל אותו: "תודה, אבל לא תודה…"

 

שנוכל לקבל אותו בשתי ידיים, לשאת עיניים לשמים ולומר בפה מלא ובלב שמח: "תודה, אבא, תודה!"

 

* * *

גולשים המעוניינים לשתף אותנו ביומן אישי – סיפורים עם התבוננות, אנא שלחו אלינו מאמרים לכתובת ilanit@breslev.co.il.