מבחן הדלי

 

 

השם "אולמרט" הותז על כל כותרות העיתונות בשבוע שחלף, עם החדשות המרעישות של הליכתו המתוכננת הביתה. היו כתבים מבוהלים שצעקו, "המדינה במשבר חמור", או "מהומה פוליטית בארץ". מנקודת התצפית שלנו בברסלב ישראל, רק חייכנו.

 

 

חבל שכל הכתבים המבוהלים ורואי השחורות עוד לא קראו את הספר רב-המכר בגן האמונה, או טרם הקשיבו לדיסק של מורנו ורבינו הרב שלום ארוש שליט"א. אפילו ילד בכיתה ג’ יודע שכל המהומה סביב התפטרותו של ראש הממשלה, מבחינה רוחנית היא פחות מנתז קטן בגיגית של תינוק.

 

* * *

 

בן שבע-עשרה הייתי בשנתי האחרונה בתיכון בארה"ב, וחבר נבחרת בית הספר בהיאבקות אולימפית. כשזכינו באליפות המחוז זחה דעתנו עלינו יותר ממקצת. המאמן – גבר חסון ובנו של כורי פחם עניים ממדינת פנסילבניה, איש שבנה את עצמו והפך לאחד המחנכים המוערצים בכל המדינה – ידע היטב כיצד להעביר מסר חינוכי לא רק בספורט, אלא גם בחיים. בקיצור, המאמן הפסיק את האימון באמצע והורה לכולנו לשבת בחצי גורן מסביב לזירה. הוא קרא לכוכב הקבוצה, גרגורי שמו, והורה לו למלא דלי מים. גרגורי המשתומם הביא את הדלי, והמאמן שם אותו באמצע הזירה. הוא הוציא את שעון ה"סטופר" מכיסו, ופנה שוב אל גרגורי.

 

"גרגורי, בוא הנה", פקד המאמן. גרגורי היה אלוף היאבקות במדינת מרילנד במשקל שמונים קילו, אך ליד המאמן, שקשקו שיניו בפיו. "תתכופף, תכניס את ידך לדלי, ותתיז טוב טוב את המים במשך חמש עשרה שניות". כולנו היינו המומים. מה רוצה המאמן? הסתכלנו במחזה מוזר זה, כאשר גרגורי משפריץ מים לכל עבר. עברו חמש עשרה שניות, ושוב שאג המאמן – "תוציא את היד". גרגורי הוציא את היד ושב למקומו סמוק ומבויש. לא היה לי שמץ של מושג לאן חותר המאמן.

 

המאמן התרכז בשעון הסטופר. לאט לאט, נרגעו המים. עברו עשרים ושתיים שניות, והמים בדלי נרגעו לגמרי. הוא לחץ על הסטופר והכריז: "22.15 שניות! אתם רואים באיזו מהירות נרגעו המים? גרגורי עשה בלגאן גדול בדלי, וכעבור עשרים ושתיים שניות, כבר אין זכר למה שהוא עשה. וזה המסר לכל השחצנים והמנופחים שיושבים פה, שחושבים שהם שווים משהו. פחות מדקה, אחרי שאני מעיף אתכם מהנבחרת – איש לא יזכור אתכם והכל יחזור על מקומו, כאילו לא הייתם בכלל". המאמן רוברט מקנילוס היה דמות שהשפיעה עלי רבות. לא אשכח אותו.

 

* * *

 

כעבור עשרות שנים, כאשר הקב"ה ברוב חמלתו עלי הביא אותי לעולם התורה, גיליתי שתרגיל ההתזה של המאמן בא ישר מהתנ"ך. שלמה המלך אומר (קהלת א’, ד): "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת". במילים אחרות, כל דור אינו אלא נתז בדלי, שנרגע ונשכח מיד לאחר יציאת הדור מן הזירה העולמית.

 

ההתבוננות בעצם הרעיון של הרגעת המים היא סגולה לענווה. זכור לי היטב, כששאלתי את עצמי ברגע גורלי תחת אש צולבת בביירות: "מי אתה ומה שווים כל חיי ההבל שלך?"

 

המחשבה שכל חיי המותרות וכל הרדיפה אחרי תאוות ותענוגים גשמיים, אינם שווים אפילו נתז חולף בדלי מים – מפכחת מאוד. אולי זה הזמן לבחון שוב את סדרי העדיפויות שלנו בחיים.

 

הנה מחשבה מפכחת נוספת: הגוף חי עלי אדמות שמונים, תשעים, ואולי מאה שנה. כל כולו נרקב באדמה והופך מזון לתולעים. למען האמת, טוב לשמור על גוף בריא משום שהוא משכן הנשמה. אבל מעבר לזה, כל השקעה בגוף יורדת לטמיון.

 

לעומת הגוף, הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, היא נצחית וחיה מעבר למגבלות הזמן והמקום. לכן, כל השקעה בנשמה היא נצחית. הנשמה לוקחת את כל נכסיה – תורה, מצוות ומעשים טובים – לכל מקום. הגוף נפרד כליל מכל נכסיו, ואינו שווה יותר מנתז מים בדלי. האין זה הגיוני שנשקיע את מיטב כוחותינו בטיפוח הנשמה? הרי הנשמה חיה לנצח. צדיקים גדולים כמו רבי נחמן מברסלב, תלמידו רבי נתן, ה"בן איש חי" וה"חפץ חיים" – שהקדישו את חייהם לטיפוח הנשמה – הם חיים היום כאילו הם כאן בקרבנו.

 

אני מזמין את כל הפוליטיקאים בארץ ובעולם לעבור את מבחן הדלי. שיעשו כמה שיותר בלגאן במים, יוציאו את היד, ויראו באיזו מהירות חוזרים המים למצבם הקודם הרגוע. וטוב יעשה הפוליטיקאי שישקיע בנשמת האומה, במקום בעיבוי חשבונו בבנק.

 

לשלמה המלך היה מסר נוסף לכל אותם בעלי זיכרון קצר, שהתגעגעו לשלטון השמאל כאשר שלט הימין, והתגעגעו לשלטון הימין כאשר שלט השמאל. והנה, בארץ האהובה שלנו, לאחר שנכשלו גם הימין וגם השמאל, במקום להבין את המסר ולחזור בתשובה, המציאו את המרכז. המצאה אומללה שהביאה לאסון נורא בארץ ישראל, כאשר אלפי יהודים נאמנים גורשו מבתיהם בארץ ישראל. ואין כל חדש תחת השמש (קהלת א’, ט).

 

חוץ מסיסמאות ועטיפות חדשות, כל הפוליטיקאים נשארו אותו הדבר, מוכנים לנדוד ממפלגה למפלגה ומאידיאולוגיה לאידיאולוגיה למען קידום ענייני עצמם.

 

תחת השמש אין חדש, אך מעל השמש "חדשים לבקרים רבה אמונתיך" (איכה ג, כג). בזכות האמונה השם יתברך מחדש את העולם כל יום, ונותן לכל אחד הזדמנות להתחיל מחדש. איזו מתנה!

 

כשמדובר בממשלתם של בני אנוש נאמר: "דור הולך ודור בא". אך באשר לממשלתו של הקב"ה נאמר: "וממשלתך בכל דור ודור" (תהלים קמה, יג). כדאי מאוד שנצהיר אמונים לממשלתו של הקב"ה, במקום להתאכזב מבשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר.

 

הגיע הזמן שעם ישראל יפסיק להתיז מים בגיגית ללא תועלת ויחזור אל השם יתברך. וכיצד חוזרים אל השם יתברך? תמצאו את כל התשובות כאן בברסלב ישראל. האתר החדש שלנו מכוון לעזור לקוראים להתקרב להשם יתברך, כל אחד באופן אישי, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. תיהנו!

 

 

* * *