להאמין בעצמך

טייס אפ-16 חייב לדעת שהוא מפעיל
כלי בשווי של שישים מיליון דולר ואחריות
עצומה על הגנת המולדת רובצת על
כתפיו. הוא לא יכול להגיד "אני כלום".

רבינו הקדוש דרש את הפסוק (שמות ו, ט): "מקוצר רוח ומעבודה קשה", ודרשה זו הפכה להיות תורה פ"ו בחלק שני של ליקוטי מוהר"ן. רבינו מסביר שם, שכאשר חסרה לאדם אמונה, הוא צריך לעבוד עבודות קשות כדי להשיג את אותו הדבר שהיה מגיע אליו בקלות, אילו הייתה לו אמונה.

רבי נתן כותב (שיחות הר"ן ק"מ): "עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותיי היו תמהים בעניין זה. כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר: ‘ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט)’. והזכיר מיד מאמר רבותינו זיכרונם לברכה: כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהם בעצמן. שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו – קטנות אמונה. אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם, נראה מביאור דברי רבינו זכרונו לברכה, שעיקר קטנות האמונה שלהן הייתה בהן בעצמן. ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקדוש-ברוך-הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך. ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עיקר קטנות האמונה שלהם, מה שלא האמינו בהם בעצמן".

רבי נתן היה יכול לעמוד בין ענקי כל הדורות מכל הבחינות – לימוד, צדיקות, אמונה, ומידות מעולות. אם רבינו נחמן אמר לו – ולעוד צדיקים – שאינם מאמינים בעצמם, אז מה נאמר אנחנו? האם נשאר לנו איזה זיז של תקווה?

לא להתייאש! רבינו נחמן רוצה להדגיש לכל תלמידיו – מרבי נתן ועד אלינו – שעל מנת לעבוד את השם כמו שצריך, אזי חייבים להאמין בעצמנו.

אמונה בעצמנו? הכל טוב ויפה, אבל מה זה בעצם? ואיך רוכשים אותה?

רבינו רוצה שנאמין – אדרבה, שנרגיש – שהשם אוהב אותנו. הרי ידוע כמה שחז"ל רעדו לפני שהוציאו את שם השם מפיהם ודקדקו שכל ברכה תהיה לצורך. הרי גדול הדור מרן הרב עובדיה יוסף שליט’א תמיד אומר סַבַּ"ל, ראשי תיבות "ספק ברכות להקל", כלומר, אם יש ספק הכי קטן, אל תברך שמא תוציא שם השם לבטלה, חס ושלום.

לפי הכלל של סַבַּ"ל, היעלה על הדעת שחז"ל יכשילו אותנו לילה לילה כשאנו מברכים בשם ובמלכות את ברכת "אוהב עמו ישראל"? בודאי שלא! משמעות הברכה היא, שהקב"ה אוהב את כלל ישראל ואת כל אחד מאיתנו בפרט. אם נוציא את הברכה הזו מהפה, חייבים להאמין בה! כן, השם יתברך אוהב אותך ואותי ואין שום ספק בנידון.

זה לא הכל. רבינו רוצה שנאמין – אדרבה, שנרגיש – שהשם שומע את כל תפילותינו. שוב, היעלה על הדעת שחז"ל יכשילו אותנו שלוש פעמים ביום – שחרית, מנחה, וערבית – כשאנו מברכים בשם ובמלכות את ברכת "שומע תפילה", בתפילת ה"שמונה עשרה"? ברור שלא! גם כאן, אם נוציא את הברכה הזו מהפה, חייבים להאמין בה, דהיינו, שהקב"ה שומע את כל התפילות מן האדם הקטן במעלה ועד לגדול הדור, גברים, נשים, וטף.

אוהב אותנו, שומע תפילותינו – עוד לא גמרנו. רבינו הקדוש רוצה שנאמין – בפרט עכשיו בימי הרצון של חודש אלול – שהשם יתברך יסלח לנו ויקבל את תשובתנו. ושוב, על דרך הנ"ל, אנו אומרים עוד שתי ברכות שבתפילת ה"שמונה עשרה" שלוש פעמים ביום, "חנון המרבה לסלוח" ו"הרוצה בתשובה". המחשבה הזאת, שהקב"ה רוצה ומקבל את תשובתנו, באמת צריכה להלהיב אותנו לחזור בתשובה שלמה ואמיתית, כי זה גורם נחת בל תשוער לקב"ה! הוא רוצה בתשובתנו, אז מדוע לא נאמין בכוח התשובה?

בעלי תשובה רבים אינם תופשים נכון את מושג הענווה. ענווה אין פירושה שאנו נחותים ללא כלים. השם יתברך נותן לכל אחד מערכת כלים ייחודית ונפלאה כדי להצליח. לכן, האדם צריך להאמין בעצמו כדי שיוכל להתקרב להשם באמת ולהצליח לקיים את מצוותיו, אך מאידך צריך להבין שכל מה שיש לו בחיים אינו אלא מתנת חינם מאת השם יתברך, ולא כתוצאה מ"כוחי ועוצם ידי". החידוד של רבינו הקדוש הוא שבלי אמונה בעצמך, אין אמונה בשם יתברך.

טייס אפ-16 חייב לדעת שהוא מפעיל כלי בשווי של שישים מיליון דולר ואחריות עצומה על הגנת המולדת רובצת על כתפיו. הוא לא יכול להגיד "אני כלום", כי אם כך ירגיש הוא יסכן את ביטחון המדינה. בלי אמונה בעצמו, הוא יפסיד את המערכה, חס ושלום.

עבודת השם דומה למלחמה. הרי ליצר הרע מערכת שלמה של ננ"א – נשק נגד אמונה, המיועד לדכא, להחליש, לבלבל, ולשבור את הבן אדם – הכל כדי שלא יאמין בעצמו. מדוע? כי אם לא נאמין בעצמנו, אזי אין תורה, אין תשובה, אין דיבור אחד של התבודדות, ואין אמונה, חס ושלום. היצר הרע יודע ומפחד ממי שמאמין בעצמו, כי אז הוא יהיה מסוגל לנגב את הרצפה איתו (עם היצר…).

"בנים אתם" – התורה הקדושה מכנה אותנו בנים ובנות של השם יתברך, לא משום עינינו היפות אלא בזכות הנשמה הקדושה שבקרבנו, חלק א-לוה ממעל!

כל אחד מסתובב עם איזו מיקרו-צ’יפ רוחני שהוא ניצוץ של אבינו האהוב שבשמים ישתבח שמו, הרי זוהי הנשמה הקדושה. הנשמה הקדושה מעלה אותנו מעל לטבע ומעל לכוכבים. משמעות הדבר – שכל אחד יכול להתעלות למדרגות נשגבות ולהגשים את כל שאיפותיו, אם רק יאמין בעצמו. חייב האדם להאמין שבידו הכוח לעשות חיל, אך ישכיל לנתב את הכלים שלו לכיוון של עבודת השם לבל יבזבז את כוחותיו במרדף מטורף אחרי הבלי העולם הזה. בכך הוא יצליח בשני מישורים – גם לנצל את היכולת האישית שלו וגם יתרום לתיקון העולם.

צריך להאמין שגם אנחנו יכולים להיות צדיקים ולמדנים, ולנו הכוח להפוך את העולם ולכבוש אותו עבור הקב"ה. זה מה שאומר לנו כל הזמן מורנו ורבינו הרב הצדיק רבי שלום ארוש שליט"א – "חבר’ה, תאמינו בעצמכם שתצליחו להפיץ אמונה בכל העולם!" כאן בברסלב ישראל, הודות למורנו ורבינו רבי שלום ארוש שליט"א, אנחנו – הצוות והקוראים גם יחד – מאמינים!

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net