מסכת ערכין פרק ד משנה ד-ה

ד,ד  השנים בנידר, כיצד:  ילד שהעריך את הזקן, נותן ערך זקן; וזקן שהעריך את הילד, נותן ערך ילד.  וערכים בנערך, כיצד:  איש שהעריך את האישה, נותן ערך אישה; ואישה שהעריכה את האיש, נותנת ערך איש.  והערך כזמן הערך, כיצד:  העריכו פחות מבן חמש, ונעשה יתר על בן חמש, פחות מבן עשרים, ונעשה יתר על בן עשרים–נותן כזמן הערך.

 

ד,ה  יום שלושים, כלמטה הימנו.  שנת חמש ושנת עשרים, כלמטה הימנה:  שנאמר "ואם מבן שישים שנה ומעלה" (ויקרא כז,ז), הרי אנו למדים כולם משנת שישים–מה שנת שישים כלמטה הימנה, אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה.  הין, אם עשה שנת שישים כלמטה הימנה להחמיר, נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה להקל–תלמוד לומר, שנה שנה לגזירה שווה:  מה "שנה" (ויקרא כז,ז) האמורה בשנת שישים כלמטה הימנה–אף "שנה" (ויקרא כז,ה) האמורה בשנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה, בין להקל בין להחמיר.  רבי אלעזר אומר, עד שיהו יתרות על השנים חודש ויום אחד.