מזמור לדוד – ראיון עם הזמר דוד ד’אור

ברזומה של הקריירה המוסיקאלית
שלו הוא כבר רשם 10 תקליטים, והיד
עוד נטויה. דוד ד’אור, אחד מיחידי
סגולה, נוגע במשהו והופך אותו לזהב…
או פלטינה.

אחרי עשרה אלבומים שכל אחד מהם זכה להפוך לאלבום זהב או פלטינה, דוד ד’אור הוא אחד מיחידי סגולה שניתן להגיד עליו, שכמעט כל דבר שהוא נוגע בו הופך לזהב. או לפלטינה.

למרות שהוא נחשב לשם דבר בעולם המוסיקה הבינלאומי, ולאחד האמנים הנחשבים במחוזותינו, דוד ד’אור עדיין מתרגש כמו ילד כשאני מספרת לו שאלבומו האחרון "שירת רבים – זמירות ופיוטים מבית אבא", שזכה לאלבום זהב בתוך פחות מחודש, הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר גם בקרב גולשי אתר "ברסלב ישראל".

בתחילת הראיון אני מספרת לדוד ד’אור, אמן מוערך בארץ ובחו"ל זה שנים רבות, כי אלבומו האחרון, "שירת רבים – זמירות ופיוטים מבית אבא", הוא האלבום הנמכר ביותר בחנות האתר של "ברסלב ישראל". ד’אור, 43, מתרגש כמו ילד שקיבל זה עתה את התעודה הראשונה שלו בבית הספר ולא כאמן המופיע בעולם מול קהל נלהב של עשרות אלפים, ומחזיק בביתו אוסף מכובד של אלבומי זהב. "תודה לא-ל, איזה כיף, שימחת אותי", הוא צוהל, "אני מרשה לעצמי להתלהב דווקא בגלל שאלו לא שירים שאני כתבתי וזה לא אלבום שרק אני שר בו, אלא זה שירת רבים (ד’אור שר שם עם עוד 5 אמנים, ע.ד), ויש בזה משהו מאחד וקסם גדול. אין באלבום הזה אגו, המילים לא שלנו וכל פעם מישהו אחר שר".

פטריק סבג ודוד ד’אור מקבלים את אלבום הזהב על הדיסק "שירת רבים"

10 תקליטים יש לדוד ד’אור, אך אין ספק כי תקליטו האחרון, הוא הפייבוריט שלו. את האלבום הקדיש לאביו, שנפטר אך שנתיים קודם לכן, ואליו היה קשור מאוד. "מאז שהוא נפטר הייתה לי הרגשה שכמו בחיים שלו, גם אחרי מותו, הוא כיוון אותי לעשות את זה. כשהוא נפטר הלכתי לבית-הכנסת יום יום והרגשתי יד מכוונת".

"מה שניסינו לעשות זה להלביש את הפיוטים בבגד חדש, מבלי לפגוע בקדושה ובמילים שלהם, ומה שיצא זה שמתחברים לזה גם עיתונאים ציניים חילונים מצפון תל אביב, שמספרים לי שהם קמים בבוקר עם הדיסק, וגם אנשים מבית-הכנסת, ובעיניי זה היופי" אומר ד’אור, נשוי לפזית ואב לשניים המתגורר בסביון, שמרבה לתבל את דיבורו ב"ברוך ה’" ו"בעזרת ה’".

כבר כילד היה ד’אור הולך לבית-הכנסת עם אביו, ולאחר מות אביו, החל לומר עליו קדיש בבית-הכנסת, והמפגש השבועי הפך ליומיומי. "אחרי מותו של אבי ז"ל לקחתי את בני יחד איתי לבית-הכנסת, וכל פעם כשהייתי צועד עם הכיפה והחולצה הלבנה לעבר בית-הכנסת, מחזיק בידו של בני, הלב שלי היה קופץ מהתרגשות, למרות גילי, פתאום הרגשתי שחזרתי שוב להיות הילד שמחזיק בידו של אבי".

ארקדי דוכין ודוד ד’אור בהופעה

דוד ד’אור מדבר עם ה’ עוד מאז היותו ילד, עוד הרבה לפני שמושג ההתבודדות נכנס לפלייליסט שלנו. "גדלתי בבית מסורתי ובית-הכנסת היה משמעותי בחיינו, הייתה בבית הרבה זיקה ליהדות ואמונה ענקית בקב"ה, סבא-רבא שלי היה רבה הראשי של לוב והאמונה ליוותה אותי כל חיי והייתה חזקה בתוכי. זכורות לי הרבה מאוד שיחות עם הקב"ה מילדותי". כשאני מבקשת לשמוע קצת על מה ילד קטן מחולון מדבר עם אלוקים הוא מסרב בנימוס ואומר, כי "זה ביני לבינו".

הכמיהה למוסיקה התחילה כבר משחר ילדותו וכבר מגיל שלוש התחיל לנגן על פסנתר ולכתוב שירים. אחרי שבגיל 10 זכה במקום השלישי בפסטיבל שירי ילדים ("שזה כמו כוכב נולד של היום"), הפסיק לזמן מה עם השירה, כיוון שהוריו רצו שיבחר לו מקצוע יותר מכובד. "כמו כל אמא יהודיה, הוריי רצו שאהיה רופא, אז הפסקתי והייתי שר לעצמי בבית".

כילד, אילו תגובות קיבלת על הקול המיוחד שלך?

"כילד שרתי כילד, והקול שלי במהותו היה גבוה משל אחרים, והצליח לגעת בהמון אנשים ולרגש. כשהתבגרתי, נוסף לי הקול הנמוך של הגבר, אך לא איבדתי את הקול הגבוה של הילד, זה סוג של מתת א-ל, לא משהו שעבדתי עליו כדי לזכות בו".

בגיל 18 נכנע ד’אור לאהבתו והתגייס ללהקה צבאית, ומאז – הכל היסטוריה. ב-1991 הקליט את אלבומו הראשון, "קול מהשמים", וקולו הנדיר עשה לו שם למרחוק. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל בה השתמש זמר בקול גבוה, הנתפס כנשי. "לא ידעו איך לעכל את המוסיקה שלי, באתי עם קול גברי אבל גבוה, ואנשים לא ידעו איך לאכול את זה" הוא נזכר, "אבל העם התרגש וקנה את האלבום, ותוך זמן קצר קיבלתי אלבום זהב".

בתקופת הזמן בה פרץ ד’אור לתודעה הוא אכן היה הגבר הראשון והיחיד בארץ ששר בקול גבוה, מלבד חזנים אשכנזיים מעטים. כשאני שואלת אותו האם הוא פרץ דרך חדשה, ד’אור מצטנע אך מסכים איתי לבסוף. "אני הייתי הראשון שעשה את זה והיה בזה משהו מיוחד, היום אני יודע שברוך ה’, הרבה אנשים מרשים לעצמם לשיר כך, פייטנים וחזנים, וזה נחשב לדבר נורמאלי".

התגובות על אלבומו האחרון, הוא מספר, רבות ומרגשות. פעם אחת, כשחזר לארץ מהופעה באוסטרליה מול 70,000 גויים ששרו איתו "לכה דודי", רץ אליו בהתרגשות המוכס בנמל התעופה. "נלחצתי בטירוף, למרות שלא הברחתי איתי כלום במזוודה, אבל אז הוא אמר לי: "קניתי את "שירת רבים" ואין בוקר שאני פותח את העיניים ולא שומע אותו, זו התפילה היומית שלי". דוד הנרגש אמר לו: "תודה רבה, אבל תתפלל גם שחרית".

אחרי הצלחת תקליטו האחרון שקיבל תוך 3 שבועות תקליט זהב וביקורות מפרגנות מכל גווני הקשת, מתחיל ד’אור בימים אלה לעבוד על "שירת רבים 2". "כבר כשסיימנו את "שירת רבים" הראשון הרגשתי שיש עוד כל כך הרבה חומרים שאני רוצה לגעת בהם ומשתוקק לחוות אותם. זה ים של מוסיקה מדהימה שהרבה ממנה נשארת בסוג של גטו, אתה מבין שמדובר פה באוצרות, מנגינות יפיפיות עם מסרים שעוברים בין המילים, בין האותיות, עם עוצמה שבאה מרוח הקודש, ואין אף אחד בעולם שיכול להגיד שהוא שר שיר שהוא מרגיש בתוכו את רוח הקודש.

דוד ד’אור ותומר כהן היחצן עם אלבום הזהב שקיבל ל"שירת רבים"

"אסור לנו לשכוח מאין באנו, כל הזמן עינינו נשואות לתרבות המערב כאילו משם תבוא איזו בשורה, אתה פותח רדיו ושומע רק פופ ורוק, ובעיניי זו טעות כי השורשים שלנו כיהודים הם כל כך חזקים, אבותינו הם לא אלביס פרסלי ולא הביטלס, ומשום מה דווקא במדינת ישראל, במקום שהכי הרבה צריכים להרגיש את הקדושה, דווקא כאן התרחקנו ממנה".

ציון ברוך, דוד ד’אור ושלומי שבת

כיצד בחרתם את הפיוטים שייכנסו לאלבום?

"כמעט כל השירים שבאלבום היו מוכרים לי ולפטריק (סבג, איתו הקליט את האלבום, ע.ד) מלפני כן, לא בחרנו את השירים כי אתה לא יכול לבחור בדברים האלו, הכל טוב. מה שהכרנו והתרגשנו ממנו – לקחנו. השילוב של כל הנגנים והלחנים יצר מפגש של אשכנזים, ספרדים ותימנים, והאלבום נהיה משהו ישראלי מאוד, כור היתוך".

אנו יודעים איך האלבום שלך השפיע עלינו, שאלתי היא, כיצד הוא השפיע על דוד ד’אור?

"באלבום הזה הרגשתי שאני מביא לידי ביטוי חלק גדול ממני, שלא בא לידי ביטוי עד היום. אמנם את רוב שיריי כתבתי בהשראת המקום הרוחני והקשר לקב"ה, אך לא באופן ישיר. ופה, בפעם הראשונה, התפללתי באמת והתחברתי למהות שלי כיהודי". מאז, מספר ד’אור, המוסיקה היהודית, הפיוטית, היא זו שהכי מעניינת אותו. "אני כל הזמן שומע פיוטים ומוקסם, אני עדיין כותב שירים ונהנה לעשות את זה, אבל בפיוטים יש קסם מיוחד".

שעות אחרי שאביך נפטר, הודיעו לך שגם אחיו, דודך, הלך לעולמו. בעבר אמרת שאתה לא מבין את מהלכי הקב"ה, היום כבר הצלחת להבין?

"לא, אבל אני כבר לא שואל את השאלה הזו כי אני מבין שיש הרבה דברים שאני לא מבין ולא צריך להבין הכל, ואני סומך על הקב"ה שאם זה היה רצונו, זה מה שהיה צריך לקרות וזה לטובה, אני לא מפקפק".

בימים אלה, ד’אור לא נמצא בארץ, הוא מופיע בבית חב"ד, ניו יורק. "אחרי הפיגוע בבית חב"ד בהודו, החלטתי לנסוע לשם כדי לחזק. כל עניין השלוחים זה דבר מדהים בעיניי, וזה מאוד חשוב לי להיות שם", הוא אומר.

דוד ד’אור ושלומי שבת בהופעה

בשנים האחרונות אנו עדים לנהירה גדולה של אמנים אל חיק היהדות. מדוע זה קורה לדעתך?

"אני חושב שזה קורה משום שהגאולה קרובה ונותנת את אותותיה. שנית, הגענו כבר למקום מאוד נמוך מבחינה תרבותית ורוחנית ומפה הנשמה רוצה לעלות, והרבה אמנים, בגלל הרגישות שלהם, הם הראשונים לעשות דברים, בא להם לומר דבר שיש בו אמת, עומק ועוצמות" אומר ד’אור ומוסיף אמירה אישית וכנה, שלא תשמעו מהרבה סלבס: "האמת, אנחנו לא מוצאים את עצמנו בתוך המבול הזה שנקרא רייטינג. ופתאום החיבור למהות שלנו מוביל למקומות עמוקים, וכדי להתקדם קדימה אתה צריך לתהות על עברך. מי שנמצא בחיפוש אמיתי מרגיש שהגיע הזמן. הענפים בצמרת יכולים לצמוח רק בזכות העובדה שלעץ יש שורשים, ועלי העץ, גם בצמרת הגבוהה ביותר, יונקים בעצם משורשו".

עטיפת הדיסק "שירת רבים"

 עמוד מתוך החוברת המצורפת לדיסק "שירת רבים", בתמונות (מימין לשמאל): דוד ד’אור, פטריק סבג, ליאור אלמליח, רועי כהן ומנחם שבתאי

אדיר ונאור

שלום עליכם (מלאכי השרת)

לרכישת הדיסק "שירת רבים" של דוד ד’אור ופטריק סבג בחנות האתר – לחץ כאן