מסכת קינים פרק ב משנה ו-פרק ג משנה א

ב,ו  אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין.  כיצד:  האישה שהביאה חטאתה תור, ועולתה בן יונה–תכפול, ותביא עולתה תור.  עולתה תור, וחטאתה בן יונה–תכפול, ותביא עולתה בן יונה.  בן עזאי אומר, הולכין אחר ראשון.  האישה שהביאה חטאתה, ומתה–יביאו היורשין עולתה; עולתה, ומתה–לא יביאו היורשין חטאתה. 
 

 

ג,א  במה דברים אמורים, בכוהן נמלך.  אבל בכוהן שאינו נמלך:  אחת לזו ואחת לזו, שתיים לזו ושתיים לזו, שלוש לזו ושלוש לזו–עשה כולם למעלה–מחצה כשר, ומחצה פסול; כולם למטה–מחצה כשר ומחצה פסול.  חציים למעלה, וחציים למטה–את שלמעלה–מחצה כשר, ומחצה פסול; ואת שלמטה–מחצה כשר, ומחצה פסול.  [ב] אחת לזו, ושתיים לזו, ושלוש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו–עשה כולם למעלן–מחצה כשר, ומחצה פסול; כולם למטן–מחצה כשר, ומחצה פסול.  חציין למעלן, וחציין למטן–המרובה כשר.  זה הכלל:  כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקינים, ולא יהו משל אישה אחת–בין למעלן, בין למטן–מחצה כשר, ומחצה פסול; ובכל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקינים, עד שיהו משל אישה אחת–בין למעלן, בין למטן–המרובה כשר.