מסכת כלים פרק טו משנה א-ב

טו,א  כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, וכלי זכוכית–פשוטיהן, טהורין; ומקבליהן, טמאין.  נשברו, טהרו; חזר ועשה מהן כלים, מקבלין טומאה מכאן ולהבא.  השידה, והתיבה, והמגדל, כוורת הקש, וכוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית–שיש להן שוליים, והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהן כוריים ביבש–הרי אלו טהורין.  ושאר כל הכלים–בין מקבלין, בין שאינן מקבלין–טמאין, דברי רבי מאיר.  רבי יהודה אומר, דרדור עגלה, וקוסטת המלכים, ועריבת העבדנין, ובור ספינה קטנה, והארון–אף על פי שהם מקבלין–טמאין, שאינן עשויין להיטלטל אלא במה שבתוכן.  ושאר כל הכלים–המקבלין, טהורין; ושאינן מקבלין, טמאין.  אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה, אלא עריבת בעל הבית.

 

טו,ב  ארוכות של נחתומין, טמאות.  ושל בעלי בתים, טהורות; סירקן או כירכמן, טמאות.  דף של נחתומין שקבעו בכותל–רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאין.  סרוד של נחתומין, טמא.  ושל בעלי בתים, טהור:  גיפפו מארבע רוחותיו, טמא; נפרץ מרוח אחת, טהור.  רבי שמעון אומר, אם התקינו להיות קורץ עליו, טמא.  וכן המערוך, טמא.