הטלפון מצלצל בביתך

מחשבה בודדת, פשוטה, חולפת במהירות בראשך. כמות זעירה, ממש, מיליוואט של אנרגיה העפה במוחך. לכאורה, משהו לא מזיק, משהו קיקיוני. אבל מתברר...

4 דק' קריאה

הרב משה גרילק

פורסם בתאריך 06.04.21

מחשבה בודדת, פשוטה, חולפת
במהירות בראשך. כמות זעירה, ממש,
מיליוואט של אנרגיה העפה במוחך.
לכאורה, משהו לא מזיק, משהו קיקיוני.
אבל מתברר שיש לה השפעה
מרשימה על מוחנו, גופנו ורגשותינו.

מחשבה בודדת חולפת במוח – פרק 1

הקטעים הבאים הינם אסופה על מהות הדמיון כפקטור קובע בחיינו, לטוב ולמוטב. לפנינו פרקי מסע אל פנימיותנו. הם נלקטו ממקורות שונים ומבוססים מדעית.

לחשוב על לימון

מחשבה בודדת, פשוטה. מחשבה רופפת החולפת במהירות בראשך. כמות זעירה, ממש, מיליוואט של אנרגיה העפה במוחך. לכאורה, משהו לא מזיק, משהו קיקיוני. מחשבה בודדת או יותר נכון תזמור של שרשרת מחשבות אשר כפי שמתברר יש לה השפעה מרשימה על מוחנו, על גופנו ועל רגשותינו.

כדאי לדעת שלמחשבות יש תגובות גופניות. חשוב למשל על לימון. דמיין לעצמך שאתה חותך אותו לשניים. דמיין שאתה מסלק מחציו עם חוד הסכין את הגרעינים המצויים בו. הרח בדמיונך את הלימון. עכשיו, דמיין שאתה סוחט את הלימון לתוך פיך הפעור. לאחר מכן דמיין שאתה נועץ את שיניך במרכז הלימון הזה. לעס את בשר הפרי. חוש את התפרקותם של כיסי המיץ הקטנים של הלימון בפיך.

בלוטות הרוק של רוב האנשים יגיבו על מחשבה מרוכזת זו על הלימון. עבור אנשים מסוימים קולו של גירוד ציפורניים על לוח קיר גורם להם אי נוחות פיזית. נסה זאת: דמיין שבידך נייר זכוכית. דמיין שאתה שם אותו בפיך. אתה נוגס בנייר. ועכשיו נוע עם השיניים לכל עבר. איך ההרגשה?

המחשבות משפיעות על תחושותינו. חשוב על משהו שאתה אוהב. מה אתה מרגיש עכשיו? חשוב על משהו שאתה שונא. כעת מה היא ההרגשה הכללית שלך? עכשיו, חשוב על משהו שאתה אוהב. אתה שם לב? אתה לא חייב לשנות את התחושות. די אם אתה משנה את המחשבה, ותחושותינו משתנות אף בהתאם. משום כך הרהורי עבירה קשים מן העבירה. כי המחשבה יכולה להיות קטלנית.

מהו המתווך בין המחשבה לבין התחושה? הציור הברור של המחשבה.

הדמיון הוא בדרך כלל ספונטאני, ניתן לחנך אותו עכשיו. דמיין מקום בטבע האהוב עליך, לדוגמא: שפת הים, חורשת טל, כיסא נוח על מרפסת ביתך הצופה על יער ירושלים או אל כביסת השכנים, לא חשוב. שכב בדמיונך באותו מקום על גבך. עיניך עצומות. חוש את השמש החמימה המלטפת את פניך, הרח את האוויר הטרי, האזן לקולות של הבריאה, הפוך לחלק ממנו.

האם תרגיש יותר נוח? בהחלט.

רוב הבריות שניסו אי פעם תרגיל פשוט זה יודעים על מה אנחנו מדברים. אלו הלועגים לדברים ואומרים: ‘איזה מין שטויות האיש הזה רוצה שנעשה’, זיהו בעצם תגובה רגשית ופיזית של מחשבותיו שלו. כלומר, אותה שרשרת תגובות שעליה אנו מדברים כאן הצמיחה את תגובתם השלילית. מחשבות טובות וחיוביות כמו שמחה, אושר, תחושת סיפוק על השלמת משימות, ערך עצמי – יש להן תוצאות חיוביות (שלווה, התפעמות, אנרגיה, אהבה), ואילו מחשבות שליליות כגון ביקורת, חוסר הערכה עצמית, עצב, התמרמרות, פחדים – מייצרות תוצאות שליליות, כמו מתחים, דאגות, עוינות, כעסים ועייפות.

אכן, עלינו להבין מדוע יש למחשבה כה קטנה, אוורירית וחולפת כזו, השפעה עלינו ועל חיינו.

הטלפון מצלצל בביתך

הבנת המושג ‘דימוי עצמי’ והשפעתו הם דבר מכריע על חיינו. זהו בעצם המסע אל עצמנו. מסע, להכרת הכוחות המפעילים אותנו. הבנת כוחות אלו עשויה לסייע לנו לדעת כיצד לחנך אותם בדרך הרצויה, כדי לשאוב מהם את מלוא התועלת – בכל המובנים. תחילתו של המסע שלנו הוא בדוגמא הבאה:

הטלפון בביתך מצלצל. אחד מבני הבית מרים את השפופרת ומעביר אותה אליך: זה המנהל שלך, או המגיד שיעור שלך, או השכן מן הקומה העליונה או כל מי שיהיה, כך אומר לך מעביר השפופרת. אתה נוטל אותה בידך. עכשיו, נסה נא להיזכר מה קרה לך רגע לפני שהאזנת לשיחה שיועדה לך.

ובכן, בדרך כלל מערכות הגוף והנפש שלך נכנסות למתח מסוים. הן מגיבות כך בצורה ספונטאנית. תגובה, שלכאורה אין לך שליטה עליה. מה שמעניין הוא שבמקרים רבים נעצרת נשימתך לרגע ומחשבת בזק דוהרת במוחך: "מה הוא רוצה ממני? מה לא בסדר אתי?! קרה משהו?!"

ברוב המקרים מתברר לך לאחר השיחה, שבפועל לא קרה שום דבר: המנהל בסך הכל רצה לשאול היכן הנחת מסמך מסוים לפני שעזבת את המשרד, המגיד שיעור מעוניין היה לדעת אם אתה כבר מוכן לבחינה השבועית, והשכן מן הקומה העליונה ביקש לשאול אם גם אתה נוסע לחתונה של פלוני או אלמוני, והוא בסך הכל רצה לבדוק אפשרות של טרמפ.

ואז, אתה "שומע" את ההיגיון בתוך ליבך הכועס עליך: "ממה שוב פחדת? למה תמיד במקרים כאלו אתה רואה את השלילה?"

ואתה יודע שהמוסר של ההיגיון כלל לא יעזור לך בפעם הבאה מול התחושות הספונטאניות שפרצו מאי שם. בעצם, מהיכן הם פרצו?

וזה קורה לא רק בשיחת טלפון. זוהי תגובה אצל רבים מאיתנו לפני פגישה עם אישיות חדשה, "בוס" חדש, או בשידוך (מה הוא יחשוב עלי? בודאי יגיד לא. יש להניח שאדבר שטויות וכו’).

בדרך כלל יכול כל אחד מאיתנו להבחין שמחשבות שליליות אלו מלוות בתמונות ברורות יותר. כלומר, אני רואה בעיני רוחי איך המנהל תוקף אותי, השכן כועס על הברז הדולף ואני גם רואה בבירור מה שאני אומר לו בתקיפות וכו’.

נכון, רבים רבים הם אלו שאינם מגיבים כך בשלילה. שיחת טלפון אינה מכניסה אותם לבהלה, כי אם אולי לסקרנות. פגישה עם אדם חדש מעניקה להם תחושת אתגר, תחושה ברורה של ידידות חדשה בדרך. גם במקרה זה מלווה תחושה זו לקראת הפגישה או השיחה, בתמונות ובציורים ברורים של התוצאה הסופית שהדמיון מעלה לנו בפניו.

מניין פורצות אלו אל מרכז התודעה שלנו? מתת המודע.

יש לך שני מוחות: מודע ותת המודע. המודע משתמש בהגיון, במסקנות, בסיבות ובנימוקים כדי להגיע להחלטות ולהכרעות. הבחירות שאתה בוחר בחייך, החלטותיך בנוגע למה שאתה רוצה לעשות או אינך רוצה לעשות, נעשות על ידי המודע, לא על ידי תת המודע. בכל אופן, כאשר תלמד כיצד להשתמש בצורה ברורה בתת מודע שלך תגלה שההעדפות וההחלטות שהתקבלו על ידי המודע שלך, מונחות ומושפעות מן המידע שהוא קיבל מן המאגר המצוי בתת מודע שלך.

המחשב בתוך מוחך

תת המודע שלך אינו חושב או פעול מיוזמתו העצמית או מרצון עצמי. מגמתו הבסיסית, או תפקידו הבסיסי הוא להגשים את המטרות שהוצבו בפניו על ידי המודע. אם אינך מציב מטרה כלשהי להגשמה בפני תת המודע או בעיה לפתרון, הוא לעולם לא יעבוד עבורך. אולם, אם תציב לפניו מטרה ספציפית או אובייקט קונקרטי להשגה, הוא כבר יעשה את כל הפעולות כדי להשיגם עבורך.

תת המודע שלך פועל בדומה למחשב. גם תת המודע וגם המחשב מופעלים על ידי המודע של האדם המפעיל. תת המודע הוא מכניזם אלקטרוני המכוון להשגת מטרות אם מפעילים אותו. כמו מחשב, אולם הרבה יותר מורכב ומסובך ביחס למכשיר הכי מתוחכם שיצר האדם, כפי שהתבטא מדען בכיר אחד: תת המודע אכן פועל בדומה למחשב, אולם אין שוב מחשב הדומה לתת מודע.

מדען זה המשיך והסביר, שבעתיד הנצפה לעין אין שום סיכוי שהמדע יצליח אי פעם לבנות מחשב שיהיה שווה ומקביל לתת מודע. שכן המחשבה המתוחכמת והמורכבת ביותר, תמיד תזדקק לאדם שיפעיל אותה מבחוץ. למחשב האלקטרוני אין תוכנה מובנית מבפנים (BUILT-IN) של מודע שתנחה את פעולותיו כפי שיש לתת המודע שלך. כמו כן, המחשב לא מסוגל להציג בעיות אורגינליות מצד עצמו. אין לו דמיון והוא אינו מסוגל להציב בפני עצמו את מטרותיו הוא. כמובן אין לו גם את הרגשות המסייעים לו בקבלת הכרעות מוסריות. המחשב מסוגל לבצע עבודות רק על פי מידע המוזן אליו מבחוץ על ידי האדם המפעיל.

למרות שתת המודע פועל ביתר איטיות ובפחות דיוק מאשר המחשב שיצר האדם, וזאת פשוט בגלל שהוא אנושי ולא מכונה, ומשום כך שולט הוא על כל הרגשות הפועלים במודע, המחשב המשוכלל ביותר מצוי הרחק מאחור כאשר משווים אותו ליכולת המדהימה של תת המודע לבחור תפקידים קשים לביצוע בצורה שלא תיאמן. לאחר הכל, המחשב נולד במוחו של האדם, לא בשום מקום אחר, סיכם אותו מדען.

המשך במאמר הבא ב"ה.

(באדיבות מגזין "משפחה", מתוך המוסף החינוכי "לעצמי" – מסע הנשמה אל חינוכה העצמי והעצמתה האישית, מאת המחבר)

כתבו לנו מה דעתכם!

1. איתי

י"ד אדר התשע"ג

2/24/2013

תודה רבה תודה על מאמר שובה לב.

2. איתי

י"ד אדר התשע"ג

2/24/2013

תודה על מאמר שובה לב.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה