אתה בוחר, אחי!

"המשחק באמת מכור?", הוא שאל אותי. "כן" השבתי, "מה שלא תעשה בסופו של דבר תקדש שם שמים". "איך זה יכול להיות", שאל והוסיף, "אפילו רשעים כמו נסראללה ואחמדינג'אד? הייתכן?!"

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 28.06.09

"המשחק באמת מכור?", הוא
שאל אותי. "כן" השבתי, "מה שלא
תעשה בסופו של דבר תקדש שם
שמים". "איך זה יכול להיות", שאל
והוסיף, "אפילו רשעים כמו נסראללה
ואחמדינג’אד? הייתכן?!"

לאחר שהסתיים השיעור, ניגש אלי אחד התלמידים ושאל: "כבוד הרב, האם באמת המשחק מכור?"

"כן, חביבי", עניתי לו. "מה שלא תעשה, בסופו של דבר, תהיה כלי לקידוש שם שמים".

"איך זה יכול להיות?" התקשה התלמיד להבין, "אפילו רשע מקדש שם שמים? אפילו נסראללה ואחמדינג’אד? היכן לומדים את זה?"

"כתוב", כך התחלתי את תשובתי אליו, "בכמה מקומות במשנה ובגמרא, גם בבבלי וגם בירושלמי: ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר (ישעיה מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתי" (אבות דרבי נתן מא, טז). היות והקב"ה ברא את הכל לכבודו יתברך, בסופו של דבר כולם מקדשים שם שמים, בין אם מרצון חופשי ובחפץ לב כצדיק, ובין אם בעל כורחם ובמכות ועינויים כרשע…"

לצורך העניין, נשתמש להמחשת הדברים בשני רשעים מפורסמים מן התורה שעשו למשה רבינו את המוות במשך ששים שנה, מאז שהלשינו עליו לפרעה שהוא הרג את המצרי ועד שקמו נגדו יחד עם עדת קרח. כתוב בפרשת קרח שדתן ואבירם יצאו נצבים (במדבר טז, כז). מפרש רש"י זצ"ל כאן: "בקומה זקופה, לחרף ולגדף". הקורא משתומם ושואל את עצמו: מה, עוד פעם עושים שני הרשעים האלה צרות למשה רבינו?… כידוע, שמונים אחוזים מכלל ישראל מתו בשלושת ימי האפילה במצרים (ראה רש"י על שמות יג, יח, ד"ה וחמישים). על פי דברים אלה עולה השאלה המתבקשת: איך יכול להיות שדתן ואבירם יצאו יחד עם אותם בני ישראל קדושים שזכו לגאולה? התשובה תהיה על פי הכלל ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו". אך היכן כבוד השם? איפה קידוש השם כאן?

בעזרת השם, ארבעה תירוצים לדבר:

הראשון – כפי ששמעתי מכבוד קדושת האדמו"ר ממעליץ שליט"א, הקב"ה מנצל את בחירתו הגרועה של הרשע כדי ללמד מוסר לדורות, עד כאן יסודו. לפי היסוד הזה, הקב"ה השאיר את דתן ואבירם כדי שנלמד כמה מכוערים ומגונים לשון הרע (כפי שהלשינו על משה כאשר הרג את המצרי), חמדת ממון וחסרון האמונה (כפי שחיזרו אחר המן ביום שבת קודש), ומחלוקת ורדיפת שררה (כפי שמצטייר כאן).

השני – מעשי הצדיקים הרבה יותר בולטים ומאירים כאשר משווים אותם במעשי החושך של הרשעים, כשם שאובייקט לבן נראה הכי טוב כאשר הוא מצולם על רקע שחור. ענוותנותם ורדיפת השלום של משה ואהרן זוהרות לשמים כשמשווים אותם לדתן ואבירם, בעלי גאווה ומחלוקת שכל מבוקשם הוא רק טובת עצמם. כך ניכר האור מתוך החושך.

השלישי – הקב"ה משאיר רשעים בעולמו כדי לשמור על מאזן מדויק של בחירה חופשית. אילו היו רק צדיקים בעולם, אזי בעל כורחו היה מושפע כל אדם לטובה, ואז הייתה מתבטלת הבחירה. כך, בכל דור, הקב"ה נותן לכל אחד אפשרות להתחבר עם צדיקים ויראים כמו משה ואהרן, או עם רשעים כמו דתן ואבירם.

הרביעי – כפי שכותב במספר מקומות במפורש רבי לוי יצחק ה"קדושת לוי" מברדיטשוב זי"ע, שהקב"ה מנצל את בחירתם של הרשעים כדי לקדש את שמו יתברך בעולם, עד כאן יסודו. לפי עיקרון זה, עלינו להודות לפרעה על עשר המכות ועל קריעת ים סוף, ואילו להודות לדתן ואבירם על נס ופצתה הארץ את פיה, כפי שמוזכר בפרשת קרח. נמצאנו למדים שכל אחד בסופו של דבר יקדש שם שמים – השאלה, אם יעשה זאת כרשע או כצדיק. הבחירה בידי כל אחד לבחור את דרכו.

העולם לפניך, ואתה בוחר, אחי…

בימים טרופים אלה, כאשר כל הגלובוס משתנה במהירות הבזק. כשמוסכמות מתנפצות יחד עם הדולר, המערכת הבנקאית הכלל-עולמית, והבורסות למיניהם. ככל שמתקרבים לגאולה, ניכר יותר ויותר שידוד המערכות וההשגחה הפרטית. הנבונים מחזרים אחרי אמונה, משמעות וקשר לצדיק אמת, ואילו הרשעים אוחזים בתאוותיהם בחירוף נפש ומוכנים למסור את נפשם בעבור נזיד עדשים של תענוג חולף.

דעו היטב, כפי שאמר החכם מכל אדם, ש"כל הנחלים הולכים אל הים" (שלמה המלך, קהלת א, ז). השם יתברך ברא את כל היקום – דומם, צומח, חי, ומדבר – לכבודו יתברך, כל שכן בניו אוהביו בעלי הנשמה היהודית. אם כל עץ ואבן נבראו לכבוד השם, אז לא יהיה שום וויתור לבנים ולבנות של אברהם, יצחק, ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה. רוצים או לא רוצים, נהיה כולנו כלים לקידוש השם. השאלה הנשאלת היא פשוט איך? האם כמחפשי ומפיצי האמונה, או השוקעים עד הצוואר בבוץ של תאוות והנאות גופניות.

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב הדריך אותנו היטב לקראת הגאולה המתממשת ובאה והזהיר, שעיקר המלחמה בדור הזה תהיה מלחמת האפיקורסות נגד האמונה.

לכל אחד מאיתנו קיימת הבחירה החופשית לבחור לצד האמונה, או ההיפך, חס ושלום. כשם שהאור ניכר מתוך החושך, האמונה תהיה ניכרת התוך האפיקורסות דווקא, כי יתגלה לעולם שכל הדעות הכוזבות של האפיקורסים נובעות מטיפשות גמורה וחסרת טעם, לעומת האמונה וההשגחה הפרטית הנפלאה של הבורא יתברך. אוי לאותם שבחרו בצד שהוא היפך האמונה. אמר לי מורי ורבי האהוב הגה"צ רבי שלום ארוש שליט"א, שקידוש השם שיהיה בעניין זה יהיה אדיר ועצום.

אז למה להיות פראייר, אחי? ממילא תקדש שם שמים בסופו של דבר. לא יותר טוב שתעשה את זה בתור קובע עתים לתורה שמפיץ אמונה בעולם ונוסע לאומן בראש השנה?

אתה בוחר, אחי…

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס" בכתובת www.lazerbrody.net

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

העבודה שלנו בעולם הזה היא להיות בן אדם. ובן אדם, זה לב טוב, עין טובה, לשמוח כשהשני זוכה לקבל גם אם אני חושב אחרת. בן אדם, זה לחיות בצלם אלוקים!

Featured Products