חלה לנשמה – ראיון עם שרה אברמוביץ

לא רק המצרכים והכמויות שבמתכון משפיעים על החלה אלא גם המחשבה שלך בעת הכנת הבצק, התפילות שאת נושאת בכל שלב, והכוונות. לכבוד מצוות הפרשת חלה, שרה אברמוביץ, מחברת הספרון "חוויה בחלה", נותנת לנו מתכון לחלה אחרת – כזו שהיא חוויה רוחנית לא פחות מחוויה קולינרית.

עד לפני כשנתיים הייתה שרה אברמוביץ, אשת מחשבים מפתח תקווה, אחת מהמנויות הוותיקות של 'חלות ויזניץ' בבני ברק. "גם כשניסיתי פעם ביובל להכין בעצמי חלות, לצורך מצוות הפרשת חלה, הן פשוט לא הצליחו, אז חזרנו לויזניץ בשמחה" מספרת לי השבוע אברמוביץ, בחיוך של אחת שהצליחה מאז לפצח את הקוד להכנת חלות מוצלחות.

ולא רק את קוד הטעם המשובח היא פיצחה, אלא גם, ואולי בעיקר, על הרובד הרוחני של המצווה הקדושה, היא הצליחה לשים את ידיה בחן. "אחרי שנחשפתי לדרך שאומרת שבכל דבר שנכניס בו כוונה ותפילה אנחנו ניתן בו משמעות וברכה, השתנו גם פני החלות שלי וטעמן. היום בני משפחתי לא מוותרים על החלות שאני מכינה, ואני לא מוותרת על החוויה שאני עוברת בזמן הכנת הבצק".

מלבד עיסוקה במחשבים, אברמוביץ מכינה תכשיטים לנשים. לפני כשנתיים התפללה לה' ואמרה לו: "נתת לי כזו יצירתיות, תודה לך, אני אכן משתמשת בה ועושה תכשיטים ומשמחת נשים. אנא ה', תסייע בידי לעשות יצירה בקודש".

באותם ימים, כבר נחשפה אברמוביץ לדרך עשיית החלות באמצעות תפילות. "היו לי דפים שבהם היה כתוב על סמליות המרכיבים ותפילות הקשורות אליהם, ואני התלהבתי, צילמתי וחילקתי לחברות. יום אחד חברה באה אלי וביקשה ממני עוד דפים כאלו, 'כי זה מאוד נצרך'. ברגע זה נכנסה בי הדעת שאני אעשה מזה ספרון יפה ומכובד, כדי שאישה תשמח להשתמש בזה ותוכל גם לתת אותו במתנה. ידעתי גם שזו התשובה שקיבלתי מה' על הבקשה שלי".

גם המחשבה משפיעה

אברמוביץ התגייסה במרץ למשימה והוציאה ספרון בשם "חוויה בחלה עשייה, יצירה וברכה" (שיצא גם באנגלית), ובו, שלב אחרי שלב בהכנת החלה, היא מצרפת הסבר על כל מרכיב ותפילה קצרה מתאימה, שהופכים את הכנת החלה לחוויה רוחנית מיוחדת במינה.

"צריך פשוט להיות בעשייה הזו ולא לחשוב כל הזמן – 'מתי זה ייגמר', 'זה לא יוצא לי' ו'איך אני לא מצליחה אף פעם', כי כל המחשבות האלה נכנסות לבצק וזה משפיע. הלחם הוא סועד את הלב. כל מי שטועם מהעשייה הזו שיש בה הרבה ברכה, מרגיש את זה. אני מאוד ממליצה לעשות בצורה כזו את הבצק, בשמחה ויחד עם תפילות. כשאני מכינה כך בצק אני מרגישה שקרה לי משהו, צמחתי מזה והרווח הגדול הוא שלי".

זה נשמע מאוד נחמד בתור חוויה מדי פעם, אבל, בכנות, לא נמאס לך לעשות את זה בכל שבוע?

"זו בדיוק השאלה איך אנחנו מתייחסים לחיים שלנו", אברמוביץ מחייכת. נדמה ששמעה את השאלה הזו לא פעם. "לא נמאס לנו בכל בוקר לקום, ללכת לעבודה, לעשות כביסה, בישולים, גיהוצים? הרבה אנשים חיים כך, זה הרגל. אבל אם לכל דבר שאנחנו עושים אנחנו ניתן את הכוונה שלו, אז אנחנו מגלים שאין רגע שדומה לרגע הקודם. כך גם בהכנת החלה – העשייה הזו מצמיחה אותי בעוד שלב בכל פעם".

"בקיץ האחרון היינו בצימר בגליל אצל זוג חילוני עם לב רחב שהבעל עושה בצק כל בוקר לאורחים שלו" נזכרת אברמוביץ לקראת סיום, "נתתי להם מתנה את הספר שלי ואחרי כמה חודשים טובים הבעל מתקשר אלי ואומר לי: 'מאז שאני עושה את החלות עם הספר, הן יוצאות מדהימות, את יכולה להגיד לי למה?'. זה אדם שלא שומר מצוות אבל מרגיש את זה בלב ולא יודע להסביר את זה".

"כל המילים האלה זה לא בשכל" מסכמת אברמוביץ, "אני נמצאת הרבה פעמים עם חבורה של נשים שאופות חלות, כשאני מעבירה סדנאות, ולכל אחת יוצא בצק שונה לגמרי".

מסתבר, על פי אברמוביץ, שגם בחלות, כמו בחיים, העיקר הכוונה.

אז מה עושים עכשיו? – על פי שרה אברמוביץ

כל שלב בהכנת החלה מסמל משהו ויש לו תפילה מיוחדת:

ניפוי הקמח – בעת הניפוי אפשר להתפלל לנפות מתוכי כל מיני דברים שאני לא רוצה בעצמי.

סוכר – מי לא רוצה מתיקות בחיים? יש בתוכנו נשמה גדולה עם המון טוב, מתיקות ויופי, אך לצערנו היא מכוסה בהמון שכבות. רגע הסוכר מבקש להרגיש מחדש את המתיקות שבתוכנו.

שמרים – כלפי חוץ אין להם ריח טוב, גם לא טעם והמראה שלהם לא מי יודע מה. זה מאוד מסמל את האישה שעומדת מול המראה ואומרת לעצמה כך. אבל זה שקר. כי השמרים אמנם נראים לא משהו, אך בעצם הם אלה שנותנים את החיות לעיסה, מתפיחים אותה. בשלב הזה אפשר להתפלל לה' שיעזור לי להוציא מתוכי את ההתלהבות והשמחה.

מלח – מאזן את המתיקות של הסוכר עם השמרים, שלא יתפחו יתר על המידה ויחמיצו. המלח מסמל את האיזון שבחיים. כנשים, קיבלנו המון תכונות – והחכמה היא להיות באיזון הנכון – לא להיות רכה מדי ולא קשה מדי.

מים – המים ביהדות מסמלים המון דברים – נקיות, זרימה, חיות, תורה והכל נהדר, אבל הדבר הכי פשוט שהמים עושים לבצק הוא החיבור, הם מחברים את הבצק. בשלב זה אני יכולה להתפלל להתחבר לעצמי, עם כל המרכיבים שבי, כישות אחת, להתחבר אל הטוב שבנו, אל הנשמה שנמצאת אצלנו אבל אנחנו לא תמיד מקשיבים לה.

שמן – מסמל השבחה. כששמים את השמן מבקשים על ברכה והארת פנים. זו בעצם תוספת ברכה על כל מה שעשינו עד עכשיו.

לישה – אחד השלבים המהותיים בעשיית הבצק. ברוך ה', המון נשים חזרו היום ללוש בידיים. הלישה מאפשרת לנו להעביר מתוכנו את כל התחושות הטובות אל הבצק, שיעברו אחר כך אל מי שיאכל את הבצק. כי באמת אפשר לקנות חלה בסופר, אבל את האהבה שאפשר להעניק בחלות האלה – לא ניתן לקנות בסופר. אישה שלומדת ללוש ולאהוב את הלישה מפתחת תכונה שנקראת "עדינות הנפש" – הלישה מחייבת אותך כל הזמן להיות במגע עם הבצק, לחוש מה מצבו, וללוש באהבה ובעדינות.

תפיחה – בשלב זה נשאר לנו פשוט להמתין עד שהבצק יתפח. המתנה בדורנו היא אחד הדברים הכי קשים – בדור שיש SMS ופלאפון והכל עובד צ'יק צ'אק, לפתח סבלנות זה לא פשוט אך כלי מאוד נחוץ בעבודת ה'. ההמתנה זו המתנה הכי גדולה שהקב"ה נתן לנו. דרך זה אפשר לראות שכל דבר שאנו מבקשים, גם אם הוא לא נענה מיידית, בסופו של דבר יוצא לטובה.

הפרשת חלה – אחת המצוות הכי גדולות שניתנו לנו, הנשים. היא מוזכרת בנאמר בפרשת תרומה: "ראשית עריסותיכם תרימו תרומה". יש הרבה פירושים למילה "עריסה". פירוש אחד זה מלשון עריסה של תינוק – בחלה יצרנו יצירה חדשה, כמו לידה. פירוש אחר הוא לפי איך שהמילה נשמעת, מלשון אירוסין – רגע הפרשת החלה הוא רגע של חיבור מאוד מיוחד וקרוב ביני לבין הקב"ה.

לרכישת הספרון "חוויה בחלה" בחנות האתר, מאת שרה אברמוביץ – לחץ כאן

(באדיבות שבועון מעייני הישועה)