ההשפעות הנכונות

חינוך ילדים הוא עבודה שמקיפה
את כל היבטי חייו של הילד. זה מתחיל
בבית, ממשיך בבית הספר והחברים.
למעשה, מדובר בעבודה שנוגעת בכל
רגע ורגע בחייו של הילד…

החלטות לדרך חיים – חלק 2

כאשר הורים ניגשים למלאכת החינוך, אז ברור שהחינוך הטוב ביותר מתחיל בבית. ילדינו צריכים את ההשפעות הנכונות בחייהם. חינוך גם יכול להסתיים בין רגע אם הילדים לא לומדים בבתי-ספר נכונים או כשהם מתחברים לחברים הלא נכונים.

חינוך – החינוך היהודי הטוב מאז ומתמיד – הוא דבר שמקיף את כל היבטי חייו של הילד – הבית, בית הספר והחברים. למעשה, כל רגע ורגע בחייו של הילד.

עלינו להיות ערניים למספר עובדות: מיהם המחנכים של ילדינו, מי הם האנשים מהם ילדינו מקבלים דוגמא? מי הם חבריהם (כן, גם זה) והחברים איתם הם נפגשים אחרי יום הלימודים? לאן הם הולכים ומה הם עושים בזמנם הפנוי?

תמיד הייתי זהירה לגבי חבריהם של ילדיי – בבתים בהם ביקרו, מכיוון שלא רציתי שהעבודה המרובה והקשה, הכרוכה במשימה זו, שהשקעתי בהם בבית פשוט תיעלם או תיפגם, ולו במעט שבמעט, תוך כדי הביקורים הללו.

אימי ע"ה תמיד הייתה עם יד על הדופק לגבי החברים שלנו והיא תמיד ידעה איפה אנחנו נמצאים בכל רגע ורגע של היום. בכל פעם כשיצאנו מהבית היינו אומרים לה לאן אנו הולכים, עם מי, כיצד אנו הולכים וכיצד נחזור, ומתי נהיה בבית. כאשר הגענו אל היעד שלנו היינו מתקשרים להודיע שהגענו.

כאשר הבנו באופן מוחלט שכך מתנהגים ילדים יראי שמים – ושכך אנו אמורים להתנהג מכיוון שלמדנו על זה, ובמיוחד הבנות, התנהגות שמלווה אותנו לאורך כל הדורות.

כולנו למדנו בבית הספר על דינה, בתו של יעקב אבינו ע"ה, שהייתה אדם שתמיד חיפש והתעניין במה שקורה בחוץ ועל הצרות שנגרמו לה כתוצאה מזה. אמא שלנו הסבירה לנו, מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, שזה קרה לה מכיוון שהייתה יוצאת למקומות אליהם לא הייתה צריכה להגיע, כמובן ללא רשות אמה, לכן גם לא הייתה מודעת לסכנות שארבו לה בדרך. אמא שלי אמרה לנו שזוהי חובתה של ילדה טובה ליידע את הוריה תמיד לכל מקום אליו הלכה ועם מי. אף פעם לא הרגשנו ש’חונקים’ אותנו, אלא בדיוק ההיפך! הרגשנו שזה לא יהיה בסדר מצידנו אם לא נעשה זאת.

(אדרבה, תחושת ה’חונקים אותנו’ שילדים חשים לא פעם נובעת בגלל שהורים לא תמיד מחנכים את ילדיהם לומר להם לאן הם הולכים וכו’, כפי שהוסבר לעיל. ברגע שמשרישים דרך זו בילד והוא פועל על פיה, אז הוא כבר מיידע את ההורים מבלי שהם ילחצו וישאלו בכל פעם).

כל העקרונות שאימי ע"ה לימדה אותנו אף פעם לא נכפו עלינו, אלא הועברו דרך סיפורים, שיחות וכללי התנהגות, שהיוו תגבור וחיזוק, וגם מהלימוד בבית הספר.

אף אני חינכתי את ילדיי בדרך בה אימי ע"ה חינכה אותנו, אך מכיוון שילדים אחרים קיבלו יותר חופש עם הזמן, אחת מבנותיי שאלה אותי פעם על דרך החינוך שלנו, שלטענתה מגבילה את חופש הפעולה שלה. היא נהגה לשאול אותי: "אמא, את לא בוטחת בי?" או "לכל החברות שלי כן מרשים, למה לי לא?"… כמובן ש"כל" החברות שלה הכוונה הייתה לחברה או שתיים, אבל הסברתי לה בצורה נעימה וברורה, שאין זה ראוי להסתובב כך סתם ברחובות.

הסברתי שוב ושוב לילדיי שהם יהלומים יקרי ערך, ואבנים יקרות נשמרות היטב. אמרתי להם שילדים יהודים הם בניו ובנותיו של מלך מלכי המלכים – בורא העולם – וכילדים כאלה הם מוגנים ולא ראוי שיסתובבו ברחובות לבד. הסברתי להם גם שהעולם בחוץ הוא לא מה שהם חושבים, זהו עולם רע ואכזר (מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים) ומסיבה זו אני חושבת שהם צריכים להיות מוגנים. הילדים שלי תמיד ידעו שילדים יהודים אינם משוטטים ברחובות ומסתבכים בצרות כמו שאר הילדים (ובעיקר בחוץ לארץ, שם גרנו, והרחובות האלה בהחלט לא מקום לילדים!).

אינני נוהגת, ואם הייתי צריכה לשלוח את ילדיי במונית אף פעם לא נתתי להם לעשות זאת לבד אלא תמיד ליוויתי אותם, גם בחזרה הביתה, למרות הזמן הרב שזה הצריך ממני, נוחות לא מעטה שהקרבתי וכסף. ומכיוון שהייתי עקבית ונחושה בדעתי בעניין זה, הילדים שלי הרגישו בטוחים ומוגנים והבינו שבאמת דאגתי להם.

מדיניות זו נגעה גם בתחום הקניות של בנותיי – הן לא הלכו לבד לקנות בגדים או כל דבר אחר. תמיד הצטרפתי אליהן. אבל לא רק בגלל שכך חשבתי אלא אף, ואולי בעיקר, בגלל שרציתי לוודא ולהדריך אותן באופן סמוי, כך שהן לא ירגישו, בבחירת הכיוון הנכון. הסברתי להן שהמוכרות לא תמיד מעוניינות ברווחתן של הלקוחות שלהן, הן מעוניינות למכור! לכן הבנות שלי הבינו שהטוב ביותר עבורן הוא שאעזור להן להחליט אם הפריט יפה וצנוע, כפי שהמוכרות טענו.

כמובן שגישה זו יכולה להתקבל ולהתיישב בדעתם של הילדים אם הם ירגישו באמת שאכפת לכם מהם, ושהם נמצאים בראש סדר העדיפויות שלכם. ומעל לכל – שהם הדבר הכי חשוב בחייכם. זהו קשר שנבנה לאט אבל מראה דאגה עקבית לרווחתם ואכפתיות בכל תחומי חייהם. וחשוב מכל – להיות עקביים בהתנהגותכם, אחרת הילדים יראו את דאגתכם לביטחונם כהפרעה בחייהם.

כפי שאתם מבינים, חינוך ילדים אינו עבודה קלה ומהירה. מדובר בעבודה שמצריכה הרבה מחשבה ועבודה קשה וכל הכרוך בזה (גם זמן הוא דבר שנחוץ ונצרך בעבודה זו) כדי להילחם על עתידם של ילדיכם, מהרגע שהם נולדו ועד שהם עוזבים את הבית ובונים את הקן הפרטי שלהם. מהיום בו אתם מתחילים את משימת "חינוך" ילדיכם עליכם להיות יציבים בכל עקרונות ודרך החינוך שאתם מציבים להם, ולהתמיד בהם.

אני מאחלת לכם, הורים יקרים, הצלחה והרבה עזרה משמים בחינוך ילדיכם, שיגדלו ויהיו אנשים יראי שמים והגונים. יהי רצון שתזכו לראות בילדיכם את כל מסירות הנפש והעבודה הקשה שהשקעתם בהם. זאת הנחת הגדולה וזה הקרדיט הנפלא שאנו ההורים מקבלים.