חודש חשוון ומסר השלכת

אל תביט אל ההווה! אף אם הוא נראה לך קודר ומעונן, דע כי כל ענן נושא עמו טיפות מטר, המחיות ומביאות לעולם ברכה...

3 דק' קריאה

הרב יוסף ברוק

פורסם בתאריך 30.09.09

אל תביט אל ההווה! אף אם
הוא נראה לך קודר ומעונן, דע
כי כל ענן נושא עמו טיפות מטר,
המחיות ומביאות לעולם ברכה…

תקופת שנה זו של סתיו יש בה עבורנו מסר חשוב ביותר.

לנגד עינינו הופכים עצים פורחים ומלבלבים לערומים, ללא עליהם וללא יופיים המרחיב את הלב והמעשיר את תחושת האדם ברגש של שלמות ויופי. הורגלנו כבר ליופי ולהדר, ולכן עם בוא הסתיו והשלכת, קשה לנו הדבר. קדרות ועננים מאפירים את השמים הכחולים, והרושם הכללי הוא של דכדוך ועצב.

על מה ולמה עשה כך השם לעץ הזה?

המתבונן והמעמיק מעט יודע כי בסתיו, בשלכת, טמון למעשה עתידו של עץ, שכן תקופה זו מהווה עבורו עת מיוחדת לאגור כוח, לקראת היבול של השנה החדשה. בעונה זהו כאשר העלים כבר נשרו יכול הוא להפנות את עיקר כוחו להעמקת השורשים, ולחפש מקורות מחיה תת-ארציים.

רוחות החורף שבפתח גם הן מסוכנות וקשות עבורו, שכן כאשר הן מכות בעוצמתן בעודו במלוא עליו, יקשה על הגזע והשורשים להחזיק מעמד והוא עלול להיתלש ממקומו ולהיעקר. אך בהיותו ללא עלים תחלוף הרוח בין הענפים ולא יארע לו דבר.

ולכן, אף כי כאמור יש מעין "ירידה" לעץ, זוהי "ירידה" לצורך "עליה", התחדשות ורעננות.

לאמתו של דבר רואים תהליכים דומים בבריאה, כאשר בטרם מפציע אור השחר, מחשיך ומתעבה הלילה והאפילה והעלטה מכסים הכל ביתר שאת. או אז, אות הוא כי השחר קרב וכי קרני השמש הראשונות עומדות להאיר על הארץ.

גם תהליך יצירת האדם מלווה בתהליך דומה: חבלי לידה ככל שיתכפו ויתחזקו, מורים על לידה קרובה, אמנם הכאבים עזים והייסורים מייסרים, אך הידיעה כי הנה הלידה קרבה ובאה נוסכת כוח לעמידה בהם.

גם הגרעין הניתן באדמה, עובר אף הוא תהליך דומה, מאותה העת בה נטמן בחיקה של אמא אדמה, מתחיל תהליך של ריקבון, ולכאורה הוא אובד וכלה, אך בהגיעו לנקודת הכיליון, מתחיל תהליך של צמיחה ונביטה, עד אשר יהפוך לצמח ולשיח עושה פרי.

ויש בכך מסר לאדם: אל נא תביט אל ההווה! אף אם הוא נראה לך קודר ומעונן, דע כי כל ענן נושא עמו טיפות מטר, המחיות ומביאות לעולם ברכה. אף אתה ראה נא בכל דבר את טובו וחסדו של הבורא, וכלשון רבי עקיבא: כל שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה!

ומביאה הגמרא מעשה, שהלך רבי עקיבא לכפר אחד ללון ועמו חמור לרכב, תרנגול להקיצו ונר ללמוד לאורו. התושבים באותו כפר סירבו לתת לו מקום ללון בו, ורבי עקיבא נאלץ ללכת ולישון בשדה. למרות האכזבה והבושה, אמר רבי עקיבא: כל שעושה הקב"ה – לטובה עושה.

בשנתו בלילה כיבתה הרוח את הנר, ונותר ללא אור, ושוב חזר ואמר: גם זו לטובה. לאחר מכן טרף חתול את התרנגול, ואריה את החמור, ושוב אמר רבי עקיבא: גם זו לטובה. למרות החושך ועוגמת הנפש, לא "קיטר" ולא הטיח דברים.

בבוקר, כאשר קם רבי עקיבא, גילה כי בלילה, בהיותו מחוץ לכפר, פשטו על הכפר שודדים ושבו את אנשיו. עתה הבין על מה ולמה נאלץ ללון מחוץ לכפר. כמו כן, ודאי שאם היו עמו התרנגול, החמור והנר, היה מתגלה גם מקומו והיה נלקח אף הוא בשבי. עתה ה"גם זו לטובה" נתבהר ונתברר (על פי הגמרא מסכת ברכות ס, ע"ב).

לא תמיד מתבררת מיד בבוקר סיבת הדבר שהיה עילה לעוגמת נפש ולצער בערב, אך אדם החי בתחושה כי הכל ביד הבורא וכל קורותיו תמיד, אבל תמיד, לטובתו, חייו יהיו רגועים ושלווים, כי הרי הכל לטובה, וזו, לא רק במליצה, אלא אכן תחושתו המנחה את פעולותיו ומעשיו.

דוגמא נפלאה נוספת מובאת בדברי המדרש רבה (בראשית רבה פרשה צ"א פסקה יב): כאשר יעקב מוכיח את בניו – "למה הרעותם לי, לומר לאיש העוד לכם אח". רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא: מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר בטלה, אלא כך אמר לו הקב"ה: אני עסוק להמליך את בנו מלך במצרים והוא אומר לה הרעותם לי?

המתבונן רואה כאן דבר נפלא, שהרי ליעקב היה כאן שיא הצער והכאב, יוסף איננו, שמעון איננו ועתה עומדים לקחת גם את בנימין! היש רעה וצרה גדולה מזו? מי יתנה את צערו וחששותיו, רחל עקרת הבית מתה עליו והנה עתה מתרחשת ובאה רעה גדולה מכולם עם לכתו של בנימין, ועל זאת תפסוהו חזק בביקורתם, הכיצד אתה יעקב אומר זאת? הן אם רבי עקיבא אמר "גם זו לטובה" וכי יעקב אבינו לא גדול ממנו? הייתכן? הרי בו בזמן הקב"ה גורם ליוסף למלוך, כדי להוציא לפועל את נבואת: "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", שנאמרה לאברהם בברית בין הבתרים, והרי הכל לטובה ממנו יתברך, רק חסרה לאדם הידיעה של כל הפרטים. לו אך הייתה פרושה לפניו כל היריעה, בודאי שהיה רואה את חסדו וטובו יתברך.

ובימים אלו, ימי סתיו ואפלולית, נישא עינינו לשמים ונודה לבורא עולם על חסדו וטובו עמנו שבכל עת ובכל שעה.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

בלב כל איש ואיש עצה עמוקה שהיא מים עמוקים, ומים עמוקים אינם מים רגילים, אלא הם מי הדעת...

Featured Products