סיבוב קניות וידיים ריקות

אמנם יש לו "על החשבון" שני
שקלים עבור מספר מוצרים, כלומר
שתי דקות תפילה, ובסך הכל הוא
שילם שישים דקות של תפילה,
אבל הוא יוצא מהתפילה בידיים
ריקות. איך זה יכול להיות?

בשדי יער – פרק 49

אדם שמתפלל מעט על כל דבר – למה הוא דומה?

משל לאדם שנכנס לחנות כל-בו ענקית – זהו מקום התפילה ואוצר המלך, כאשר בידו שישים שקלים – אלו הן שישים הדקות של התפילה. בחנות זו פריטים רבים מושכי לב ועין – כלומר, ריבוי הצרכים שלו ברוחניות ובגשמיות וריבוי הדברים אותם היה רוצה לבקש מהקב"ה. אלא מה, אין לו כסף עבור כולם – כלומר, אין לו זמן להתפלל על הכל משום שישנם דברים שמצריכים מאה שעות תפילה, כלומר ששת אלפים שקלים, ויש דברים שמצריכים עשר שעות תפילה, כלומר שש מאות שקלים. לו, כמובן, יש רק שישים שקלים – שעת התבודדות אחת. אז מה הוא עושה? מתפלל שתי דקות על עניין מסוים, כלומר משלם שני שקלים על החשבון עבור הדבר, מתפלל שתי דקות נוספות עבור דבר נוסף, משלם שני שקלים נוספים על החשבון עד שנגמרים לו כל השישים שקלים – שעת ההתבודדות.

אמנם יש לו "על החשבון" שני שקלים עבור מספר מוצרים, כלומר שתי דקות תפילה, ובסך הכל הוא שילם שישים דקות של תפילה, אבל יוצא מהתפילה בידיים ריקות… למחרת, הוא בא עם עוד שישים שקלים ושוב, משלם שני שקלים על החשבון, שתי דקות תפילה, עבור אותו דבר שהתפלל עליו יום קודם, שני שקלים על דבר נוסף וכן הלאה. ושוב, מסתיימת שעת ההתבודדות – אוזלים גם שישים השקלים הללו.

יש לציין, שהלוואי ואדם היה מתמיד לשלם שני שקלים עבור אותו מוצר בכל יום – שהיה מתפלל בכל יום שתי דקות על אותם דברים להם הוא זקוק, כי אז אולי היה מצליח לשלם עליהם את מלוא המחיר, מתי שהוא, ולקנות אותם. אך, כמובן, ברוב הימים הוא נוטש את הסדר הזה ושוכח במשך מספר ימים להתפלל על עניין זה, ופה מתעורר צורך חדש וכאן קרה לו משהו שמבלבל אותו מהתפילה, ושם האיר לו משהו אחר להתפלל עליו… נמצא, שלעולם הוא לא משלים את מניין התפילות הנצרך לו ושוב יוצא מהחנות – מהתבודדות – בידיים ריקות. וכך בכל יום במשך שנים רבות הוא בא עם שישים שקלים ומפזר אותם על כל מיני מוצרים, כשלמעשה הוא כבר צבר עשרות אלפי דקות תפילה אבל בפועל לא קונה כלום!

אילו היה חכם היה מתרכז בעניין אחד ומשלם עליו את כל שישים השקלים – התבודדות מלאה, או אפילו שלושים שקלים – חצי שעה מההתבודדות. וכך, אף אם הדבר מצריך כסף רב – תפילות רבות – בסופו של דבר, תוך מספר חודשים או שבועות, הוא היה קונה אותו. אחר כך, היה מתרכז בעניין אחר ומשלם עליו את כל שישים השקלים, או שלושים, עד שהיה קונה גם אותו, וכן הלאה.

כך ממש היא התפילה: אדם שמתרכז בדבר אחד ומתפלל עליו בכל יום שישים דקות, או לפחות שלושים דקות, יקנה אותו בסופו של דבר. רק לאחר שקנה את מבוקשו יעבור לקנות דבר נוסף – מידה, תיקון תאווה וכו’.

המשל הנ"ל אינו מדויק, משום שבעניינים הרוחניים החוקים פועלים אחרת מעניינים גשמיים. ברוחניות, כאשר אדם קונה מידה מסוימת או מבטל תאווה מסוימת, אז בקלות יוכל לכבוש את שאר התאוות והמידות הרעות. כל המידות והתאוות תלויות זו בזו וממילא כאשר קונה אפילו דבר אחד בתפילתו, זה משפיע על כל החיים שלו השפעה עצומה מאוד ולטובה.

תפסת מרובה – לא תפסת!

זהו למעשה היצר הרע של אותם אנשים שכבר זוכים להתבודד, המבלבל אותם ומפזר אותם מעניין לעניין ואינו מניח להם להתרכז בנושא אחד ולקנות אותו. אלא, בכל פעם הם מתפללים ‘קצת על זה וקצת על זה’. לכן, ישנם המתבודדים שנים אך לא רואים תוצאות ממשיות לעבודתם. כמובן שהם משתנים במעט דברים וברור שחייהם יפים יחסית לשאר האנשים שלא מתבודדים, כי התפילות בודאי פועלות את פעולתן. אך כפי שכבר הזכרנו, כדי לראות שינויים מהותיים ולכבוש יעדים גדולים בעבודת השם, כגון ביטול מוחלט של תאוות ותיקון המידות, צריך להאריך בתפילה. בלעדי עבודה זו אי אפשר לזכות בקנייה המיוחלת, בלי להתרכז בנושא מסוים ולהתפלל עליו שעה שלמה בכל יום, או חצי שעה, במשך תקופה ארוכה.

על זה אמרו חז"ל: תפסת מרובה – לא תפסת, תפסת מועט – תפסת. אדם שרוצה להתפלל על הכל הוא בעצם רוצה לתפוס מרובה, אבל בפועל לא תופס כמעט כלום. אך כשמסתפק במועט – כלומר שמתמקד בנקודה מסוימת ומתפלל עליה באריכות אז הוא תופס אותה. כך יוכל לתפוס עוד ועוד, וזה: תפסת מועט – תפסת! וכל שכן שה"מועט", הזה ברוחניות הוא בכלל לא מועט, מכיוון שזה משפיע על כל החיים. זה נקרא "מועט" מכיוון שהוא לא ‘קופץ’ על הרבה דברים.

אדם שינהג בסדר זה יבין שתפילה כזו היא גאולה וגאולה היא תפילה. כאשר יראה שהוא מצליח להיגאל מתאווה או מידה מסוימת שהייתה לו, או להינצל מהיצר הרע שהיה לו על דבר מסוים, יראה במו-עיניו ממש את גאולתו.

לכן אל לו לאדם להתבלבל, אלא יתמקד בנקודה מסוימת ויתבודד עליה כל יום והוא יראה ישועות! ניסים ונפלאות ממש. והעיקר – יראה שהוא מסוגל! משום שהוא בודאי יזכה לקנות דבר אחד, אפילו אם זה ייקח כמה חודשים, והשם ייתן לו חיים ארוכים והוא יזכה להתפלל על הכל. ואדרבה, כאשר הבורא רואה שאדם עובד בצורה מסודרת וממוקדת הוא יסייע לו לגמור הכל, וכמובן גם חיים ארוכים יעניק לו כדי שיספיק הכל.

להתחזק בתפילה

על זה נאמר בגמרא (ברכות לב): אמר רב חנין אמר רבי חנינא: כל המאריך בתפילה אין תפילתו חוזרת ריקם. מהיכן למדים זאת? ממשה רבינו, שנאמר (דברים ט): "ואתנפל לפני ה’ כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה וגו’", ומה כתוב בהמשך? "וישמע אלי ה’ גם בפעם היא". משה האריך בתפילה ארבעים יום וארבעים לילה, עשרים וארבע שעות כפול ארבעים יום שזה 960 שעות – ונענה! ממנו למדנו שאם אדם מאריך בתפילה מובטח לו שתפילתו תתקבל.

עוד נאמר בגמרא (שם): תנו רבנן, ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן: תורה, מעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. ומעשים טובים מנין? שנאמר (יהושע א): "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל – התורה". חזק – בתורה, ואמץ – במעשים טובים. תפילה מנין? שנאמר (תהלים כז): "קווה אל ה’ חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה’". דרך ארץ מנין? שנאמר (שמואל ב, י): "חזק ונתחזק בעד עמנו וגו’".

גמרא קדושה זו מלמדת אותנו שישנם ארבעה דברים שאדם צריך לחזק עצמו בהם – הן על ידי שיעורר עצמו ויחזק את ליבו בהם, והן על ידי שילמד ספרים המחזקים בנושא, או שישמע דברים שיחזקו אותו, וכמובן – כשיתפלל עליהם. והעיקר לענייננו היא התפילה שצריכה חיזוק תמידי, כי על כל אדם עובר מה שעובר עליו וישנם זמנים שהוא נחלש מהתפילה, לכן צריכים לחזק אותו כל הזמן בעניין זה.

הכוח לפעול ישועות

ומהו עיקר החיזוק בתפילה? רבי נתן מברסלב מאיר את עינינו וכותב, שהעיקר הוא שצריכים להתחזק באמונה שלמה – להאמין בעצמו! שיש לו כוח לפעול כל דבר בתפילתו, וכשיאמין כך בודאי יתחזק בתפילה.

דבר זה אפשר לראות בחוש ממש, כאשר אדם צריך לעשות דבר כלשהו ואין לו אמונה שביכולתו לעשותו, אז הוא לא מתחיל כלל לעשותו. למשל, אם תאמר לו שעליו להגיע לירח והוא לא מאמין שהוא מסוגל לעשות זאת, אז בודאי שלא יתחיל לפעול ולממש את הבקשה, וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר, הוא אפילו לא יחשוב על זה. אולם, אם יאמין שהוא מסוגל לעשות זאת, אז הוא יגיע לשם גם אם ידע שזה כרוך במאמצים ומשאבים רבים. זאת, משום שמאמין שיש ביכולתו להגיע לירח והוא מסוגל להתגבר על כל המכשולים שיהיו בדרך. כך הוא מחזק את עצמו ויוצא לדרך.

כך הוא הדבר בנושא התפילה. אדם שמאמין כי יש ביכולתו לפעול בתפילתו הכל! אז למרות שיודע שפעמים הדרך ארוכה ויתכן שיצטרך להרבות בתפילה מאוד ולהמתין זמן רב עד שיענו לו מן השמים, והוא גם יודע שדרכו רצופה בקשיים ויהיו לו מניעות רבות על התפילה, אך למרות הכל, הרי הוא מאמין ויודע שתפילתו פועלת, הוא יתגבר על הכל ויעסוק בתפילה עד שיזכה לישועה הנצרכת לו.

דווקא בשל כך אמרה התורה: "כי לא רחוקה היא ממך, לא בשמים היא לאמור מי יעלה לו השמימה" וכו’. על האדם לדעת: קיום התורה, השגת התכלית – הכל אפשרי, לא בשמים היא! מתפללים – והשם נותן. כך, בפשטות.

רבי נחמן מברסלב כותב (ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ב), שעל ידי שאדם מרבה להתפלל לבטל מידה רעה זו ותאווה רעה זו, הוא יזכה לבטל הכל. ולא רק, אלא כותב שם שיתבודד בלילה ובדרך יחידי מכיוון שיש בזה מעלה יתירה. באחד מן הפרקים הקודמים הזכרנו תורה זו אך לא ציינו את העניין של יתבודד בלילה וילך בדרך יחידי, משום שלא כל אחד יכול לנהוג בהנהגה זו, אך אדם שיתבודד במשך לילות שלמים יזכה לתקן מידות אותן הוא רוצה לתקן. על פי משל חנות הכל-בו אדם מגיע בדרך זו עם חמש מאות שקלים בכל פעם ובזמן קצר יוכל לבטל את כל תאוותיו ולתקן את כל מידותיו הרעות, עד שלא יישאר מהן כלום. ולא רק, אלא יזכה גם לבטל את כל ישותו ויזכה גם בענווה אמיתית ולהיכלל בשורשו. אך על כל פנים, אני מציין זאת בפרק זה משום שאינני רוצה לסגור את הפתח למי שלא מסוגל לכך, כי באמת אינו מוכרח לכך וזאת כמובן רק מעלה גדולה. אך גם אדם שיעשה את ההתבודדות המרוכזת בכל שעה משעות היום, אף הוא יראה שינויים נפלאים ויזכה לבטל הכל ברבות הימים.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)