מסכת טהרות פרק ז משנה א-ב

ז,א  הקדר שהניח את קדירותיו, וירד לשתות–הפנימייות, טהורות; והחיצונות, טמאות.  אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים, במותרות; אבל באגודות, הכול טמא.  המוסר מפתחו לעם הארץ–הבית טהור, שלא מסר לו אלא שמירת המפתח.

 

ז,ב  המניח עם הארץ בתוך ביתו ער, ומצאו ער, ישן, ומצאו ישן, ער, ומצאו ישן–הבית טהור.  ישן, ומצאו ער–הבית טמא, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרין, אין טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע.