מסכת טהרות פרק ח משנה ב-ג

ח,ב  המפקיד כלים אצל עם הארץ–טמאין טמא מת, וטמאין מדרס; אם מכירו שהוא אוכל בתרומה–טהורין מטמא מת, אבל טמאין מדרס.  רבי יוסי אומר, מסר לו תיבה מלאה בגדים–בזמן שהיא רוצצת, טמאין מדרס; אם אינה רוצצת–טמאין מדף, אף על פי שהמפתח ביד הבעלים.

 

ח,ג  המאבד ביום, ומצא ביום–טהור.  ביום ומצא בלילה, בלילה ומצא ביום, ביום ומצא ביום שלאחריו–טמא.  זה הכלל–כל שעבר עליו הלילה או מקצתו, טמא.  השוטח כלים–ברשות הרבים, טהורין.  וברשות היחיד, טמאין; ואם היה משמרן, טהורין.  נפלו, והלך להביאן–טמאין.  נפל דלייו לתוך בורו של עם הארץ, והלך להביא במה יעלנו–טמא, מפני שהונח ברשות עם הארץ שעה אחת.