מסכת טהרות פרק ט משנה א-ב

ט,א  זיתים, מאימתיי מקבלין טומאה:  משיזועו זיעת המעטן, אבל לא זיעת הקופה, כדברי בית שמאי.  רבי שמעון אומר, שיעור זיעה, שלושה ימים.  בית הלל אומרין, משיתחברו שלושה זה לזה.  רבן גמליאל אומר, משתיגמר מלאכתן; וחכמים אומרין כדבריו.

 

ט,ב  גמר מלמסוק, אבל עתיד ליקח, גמר מליקח, אבל עתיד ללוות, ואירעו אבל או משתה או אונס–אפילו זבים וזבות מהלכין עליהן, טהורין.  נפלו עליהן משקין–אין טמא אלא מקום מגען, והמוחל היוצא מהן טהור.