מסכת מכשירין פרק ו משנה א-ב

ו,א  המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה, וירד עליהן טל–אינן בכי יותן; אם נתכוון לכך, הרי זה בכי יותן.  העלם חירש שוטה וקטן–אף על פי שחישב שיירד עליהן הטל, אינן בכי יותן:  שיש להן מעשה, ואין להן מחשבה.

 

ו,ב  המעלה את האגודות ואת הקציעות ואת השום לגג בשביל שימתינו, אינן בכי יותן.  כל האגודות של בית השווקים, טמאין; רבי יהודה מטהר, בלחין.  אמר רבי מאיר, וכי מפני מה טמאים, אלא מפני משקה הפה.  כל הקמחין והסלתות של בית השווקים, טמאים; החלקה הטרגיס והטסני, טמאים בכל מקום.