בעיניים עצומות

בחיים אין מקום לאשליות ושקרים,
בפרט בזמן לחוץ וקשה כמו זה
שאנו חווים, כאשר מידת הדין מתוחה
ועם ישראל נמצא תחת איום של
מלחמה, תחת סכנת החרב הנוקמת.

רבי נחמן מברסלב כותב (ליקוטי מוהר"ן, תורה ס’) על מידת יראת השמים, שבעזרתה אדם זוכה להרחיב ולהאריך את ימיו בתוספות קדושה, ועל ידי זה זוכה לעשירות דקדושה. ומבאר שם, שהיראה שומרת על האדם מן העניות. זאת, משום שהעניות באה על ידי בחינת "שקר החן והבל היופי". כלומר, כאשר אדם חי בשקר של תאוות וחמדת יופי הנשים. אבל היראה, בכוחה לשמור על האדם מן העניות וכמובן משקר החן והבל היופי.

כידוע, כל בעיות הפרנסה – קשיים, חובות וכדומה, נובעות בגלל שאדם לא שומר את עיניו, בגלל שקר החן והבל היופי. אבל היראה שומרת עליו. כי אדם שיש לו יראת שמים לא יחטא, הוא נזהר לא לעבור על רצון השם. הקב"ה מצווה על האדם "לא תנאף", "לא תחמוד", "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ועוד – ציוויים ברורים ומפורשים. אדם שירא את השם לא מעלה בדעתו לעבור כלל על ציוויים אלה, לכן שומר את עיניו.

ואיך שומרים את העיניים? עוצמים אותן!

מדוע? מכיוון שאין שום דרך אחרת לשמור את העיניים, מלבד עצימתן. אין דרך אחרת שתמנע מן האדם מלעבור על ציוויים חמורים אלה של התורה הקדושה מבלי לשמור את עיניו. כי איך אדם יכול בכלל להעלות בדעתו ולהשלות את עצמו שהוא לא קרוץ מחומר? הרי חז"ל אמרו: עין רואה, לב חומד וכלי המעשה גומרים, האם זה לא תופס לגביו? האם הוא חושב שהוא מלאך קדוש בלי יצר הרע???

לכן צריך לדעת בידיעה ברורה ובהירה כשמש, שכאשר אדם לא שומר את עיניו, כלומר לא עוצם אותן, הוא בודאי עובר על ציוויים חמורים של התורה. דבר זה מראה על כך שאין לו יראת שמים. עובדה, הוא לא מפחד מהשם ואף עובר על רצונו. לעומת זאת, אדם עם יראת שמים לא יעבור על ציוויים אלה, ולכן גם נשמר מכל מה שעלול להביא עליו עניות. ומי רוצה בזה?

בחיים אין מקום לאשליות ושקרים עצמיים. בפרט בזמנים לחוצים וקשים כמו אלה שאנו חווים היום, כאשר מידת הדין מתוחה ועם ישראל נמצא בסכנות גדולות. איום המלחמה מרמז ישירות על פגם הברית, כמו שכתוב בתוכחות (ספר ויקרא, כו): "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וגו’". ה’חרב’ באה לנקום על פגמי הברית של הדור. לכן, כל אדם שרוצה לעשות כל מה שביכולתו כדי למנוע את החרב מלבוא, צריך לתקן פגם זה. כיצד? על ידי שיתחיל לשמור את עיניו. אדם שיקבל זאת על עצמו יזכה לראות את הגאולה, שהרי נאמר: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". מדוע הוזכרו העיניים? ללמדך, שרק עיניים שראויות לראות את השכינה יוכלו לחזות בשוב השם לציון.

זה המקום לחשבון נפש ולישוב הדעת. לדעת נאמנה ששמירת עיניים נעשית רק בדרך אחת – כשעוצמים אותן. אי אפשר אחרת. אדם עם יראת שמים מפחד לפתוח את עיניו ולו רק בגלל החשש שמה ייכשל ויעבור על רצון השם. הוא יודע מה התוצאה הישירה, והכואבת, כשהוא הולך עם עיניים פתוחות. עיניים פתוחות=עיניים לא שמורות!

ובחשבון הנפש ישאל כל אחד ואחת את עצמו: מדוע אני מסתכל על מה שלא שייך לי? למה אני מתאווה למה שאינו שלי? למה אני חומד? והאישה: האם ראוי לי כבת ישראל, בת של מלך, ללכת בבגדים לא צנועים? הרי לבוש לא צנוע גורם לכך שיתאווה אליך ויחמוד אותך מי שלא שייך לך? מה עם יראת השמים?…

לא פעם אני נתקל בשאלה (ושואלים אותי את זה הרבה מאוד): ‘הרב, על מה אני צריך להתפלל דבר ראשון?", ואני עונה: קודם לכל, על העיניים! כל זמן שאדם עובר על עשרת הדיברות, על עוונות רבים וחמורים כאלה בכל יום ויום, אז מה בכלל השאלה? מה יש לחשוב בכלל על מה צריך תחילה להתפלל? קודם כל להתפלל להפסיק לחטוא בחטאים חמורים שהם יסוד כל היהדות, כל האמונה והחיים. להתפלל על העיניים.

כאשר אדם עושה חשבון נפש, עליו לתת את דעתו לשאלה חשובה מאוד: מה אני מרוויח מאי-שמירת העיניים? פרט ללכלוך בראש, תאוות, קנאה, רע-עין, חמדה ועוד דברים רבים ומכוערים מעין אלה, גם מוח שמתרוצצים בו דברים שמשגעים את האדם ועוכרים את נפשו. אז התשובה ברורה כשמש: אתה לא מרוויח שום דבר.

אבל אם לא הרווחת כלום זה לא אומר שאתה לא מפסיד. מה, למשל? אז כך: את האמונה, יראת השמים, את הקדושה, לעולם לא תהיה לך עשירות דקדושה (וגרוע מזה – הלוואי ותהיה לך פרנסה), את הזיווג שלך, אם אתה נשוי אז אשתך מתנגדת לך, מפסיד את הילדים, את שמחת החיים, את הקשר עם השם, את התפילה – כי אדם שפוגעים בעיניים לא יכול להתפלל, את החכמה, את הזיכרון, את התורה ועוד ועוד… הפסדים נצחיים בעולם הזה ובעולם הבא…

אם היינו מוצאים ולו דבר אחד! שאדם מרוויח, אולי עוד היה מקום לוויכוח. לטעון כנגד או בעד. אבל כלום! אדם לא מרוויח שום דבר. אדרבה, הוא רק מפסיד וההפסדים נוראים כל כך ומולם אין שום רווח ולו הקטן ביותר. איך היצר הרע עובד על האדם ומפתה אותו לכך, שכביכול להסתכל מסביב זה תענוג?… ועל איזה "תענוג" בכלל מדובר? שום דבר פרט להרגשות רעות – דיכאון, ‘אכילת לב’ ממראה עיניו, ועל זה נאמר בתוכחות (דברים כח): "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תראה…"

עתה, נמנה את הרווחים שיש לאדם ששומר את עיניו ומוחו: אמונה התלויה בשמירת הברית, יראת שמים, עשירות דקדושה, זיווג, שלום בית, ילדים צדיקים, וכתוב בספר המידות שאדם ששומר את עיניו יהיו לו ילדים שיחברו פירושים על התורה. אבי ע"ה שמר את עיניו, לכן זכיתי לחבר פירושים על התורה. בנוסף, זוכה האדם לשמחת חיים, לחכמה, לזיכרון, תפילה, תורה, דבקות בהשם ועוד ועוד… עולם הזה ועולם הבא…

אם כך, המשוואות מאוד פשוטות:

אדם פותח את עיניו = מפסיד את העולם הזה והעולם הבא. מה מרוויח? שום דבר.

אדם שומר את עיניו = מרוויח את העולם הזה והעולם הבא. מה מפסיד? שום דבר.

כדי להצליח להתגבר על היצר הרע, על השכחה וטמטום הלב, לשמור את עיניו באמת ושיהיו לאדם ימים נקיים ממש בלי שום ראיה אסורה – הוא צריך להתבודד כל יום על שמירת העיניים. יש לתת בהתבודדות זמן של חצי שעה לפחות ולבקש מהשם שיעזור לו לעצום את העיניים. כי כפי שהוזכר לעיל, זאת הדרך היחידה לשמור אותן. ובחצי שעה זו על האדם להתחנן ולבקש מהשם שירחם עליו שלא יהיו לו שום תמונות בראש שלו, כי זה מאוד ידוע – העיניים של האדם הן המצלמה הכי משוכללת שיש בעולם, שמכניסה תמונות והמחשות למוח המלוות בכל הדמיונות שמסביב. זה נשאר בזיכרון של האדם. כאשר אדם לא שומר את עיניו הוא מכניס עוד ועוד תמונות, וברגע שירצה להוציא אותן מראשו, למחוק אותן, הוא יצטרך לצעוק עד לב השמים כדי שזה יקרה.

נקודה נוספת שצריך להעלות בחשבון הנפש בעניין זה היא, שעל שמירת העיניים צריך להתפלל כל יום משום שזה עיקר הניסיון שבשבילו האדם בא לעולם הזה, כמובא בזוהר. כלומר, שעם כל הכבוד לאדם שמקיים את כל המצוות ולומד את כל התורה כולה, אם הוא לא עמד בניסיון של העיניים הוא לא עשה כלום. לכן יש להרבות על נושא זה בתפילה ולבקש מהשם שכל יום יעבור לו בלי שום ראיה אסורה. ועל יום נקי שעבר יודה עליו, כך גם על ראיה אסורה שניצל ונמנע ממנה. וגם לעתיד, אם אדם צריך לצאת למקום מסוים (לרחוב, לקניות, לנסוע) כלומר לכל מקום שאליו יגיע והוא יודע שיש שם ניסיון כזה, עליו להכין את עצמו עם תפילות: ‘השם יתברך, עזור לי בבקשה להיכנס בשלום ולצאת בשלום’ – להיכנס בלי לראות כלום ולצאת נקי בלי לראות כלום.

חצי שעה ביום ואתה מתחיל לחיות חיים נקיים. אדם יכול להסתובב בכל העולם כולו ולהגיע לכל מקום שצריך ולא לראות כלום. ברוך השם, אני נוסע לאומן מספר פעמים בשנה ואני גם נותן שיעורים ברחבי הארץ והעולם, ואני יכול להעיד שבכוח התפילה אפשר לעשות הכל בלי לראות שום דבר אסור.

אם כן, בחשבון הנפש שאדם עושה על היום האחרון, פרט לנקודות שצוינו לעיל, עליו לבדוק אם יום זה עבר בשלום. אם תוך כדי בחינת היום האחרון מצאת דברים שנכשלת בהם – עשה עליהם תשובה, בדוק למה נכשלת ואילו תפילות אתה צריך. היום עבר נקי? תתפלל שגם היום הבא יעבור בצורה כזו. כך תעבור את כל החיים האלה בצורה נקייה ותזכה למה שכתוב: "עין לא ראתה אלוקים זולתך", להשגות עצומות, לעשירות דקדושה.

וזה מזכיר לי שבאחד השיעורים שנתתי בנושא זה, ישב מולי אדם בעל משרה בכירה במשרד מסוים. הוא ישב בשיעור ובכה. כשהשיעור הסתיים הוא ביקש מהבן שלי שאתקשר אליו. תוך כדי השיחה איתו הוא אמר לי שלאחר ששמע את השיעור הוא כבר לא רוצה לעבוד במשרד בו הוא עובד. יש לו אמנם משכורת גבוהה, אבל זה כבר לא מעניין אותו. במשרד בו הוא עובד יש חוסר צניעות משוועת, ולאחר ששמע את השיעור הוא הבין שזה ממש פשע לעבוד במקום כזה. "גם אם לא יהיה לי מה לאכול, אני לא אחטא יותר!" אמר לי. לאחר שנרגע מעט, הוא ביקש שאחזק אותו בהחלטה שלו. שאלתי אותו מה אשתו אומרת על זה? והוא אמר שאינו יודע. "דבר על כך עם אשתך ואחר כך תחזור אלי" ביקשתי ממנו.

והדבר באמת תמוה בעיניי. איך אישה מוכנה שבעלה יעבוד במקום שבו אין צניעות? כנראה שבצע הכסף עושה את שלו… בשביל כסף הכל מותר? כל איש ואיש יעשו חשבון פשוט: כתוב בתורה "לא תגנוב", "לא תנאף", "לא תחמוד" וכן הלאה. כאשר אדם פותח את עיניו, וברור שבמקום שאין צניעות זה קורה, הוא עובר על "לא תנאף" אלפי פעמים ביום. כל שנייה ושנייה ממש. למה? כי עיקר הניאוף הוא בעיניים. אבל מה יאמר לך אדם? ‘אני חייב… בשביל הפרנסה…’ אבל אם נאמר לו שפעם אחת יגנוב וכל בעיות הפרנסה שלו פשוט ייעלמו, כיצד יגיב? אם הוא אדם שמחזיק מעט את עצמו לאדם ישר בודאי יזדעזע: ‘מה פתאום לגנוב?! חס ושלום!…’

אבל לנאוף מותר? לעבור כל יום מאות פעמים על ‘לא תחמוד’ זה מותר? במה זה יותר טוב מלגנוב? הרי כשם שלגנוב מזעזע אותך כך גם כל מה שקשור ללא תנאף ולא תחמוד צריך לזעזע אותך. לא פחות. הרי לא תגנוב כדי להתפרנס, לכן גם תעשה כל שביכולתך כדי לא להיכשל לצורך הפרנסה. וגם את, בת ישראל היקרה, הצניעות שלך היא טובה עצומה לך לילדייך. בזכות הצניעות הם יהיו גדולים וחשובים בישראל. ואין זה משנה אם את נשואה או לא. אם הינך רווקה, שום גבר לא צריך להסתכל עלייך, הזיווג שלך יבוא מהר יותר אם לא תכשילי גברים בפגם הברית.

לכן, כל אחד יעשה כל שביכולתו לקדש את עצמו. נשים תלכנה בצניעות וגברים ישמרו על עיניהם. ובזכות ההתעוררות של כל אחד ואחת לעניין הקדושה וצניעות נזכה שהקב"ה ירחם עלינו ויביא לנו את הגאולה ברחמים גדולים ועצומים, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.