מסכת ידיים פרק ב משנה א-ב

ב,א  נטל לידו אחת משטיפה אחת, ידו טהורה; לשתי ידיו משטיפה אחת, רבי מאיר מטמא, עד שייטול מרביעית.  נפל כיכר של תרומה, טהור; רבי יוסי מטמא.

 

ב,ב  נטל את הראשונים למקום אחד, ואת השניים למקום אחד, ונפל כיכר של תרומה–על הראשונים, טמא; ועל השניים, טהור.  נטל את הראשונים ואת השניים למקום אחד, ונפל כיכר של תרומה–טמא.  נטל את הראשונים, ונמצא על ידיו קיסם או צרור–ידיו טמאות:  שאין המים האחרונים מטהרין, אלא המים שעל גבי היד.  רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל שהוא מבריית המים, טהור.