בגן האמונה המבואר עמוד מז
הגן היומי בגן האמונה המבואר, עמוד מ"ז: גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּלִבּוֹ כְּלָל, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וְנִרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע...
בגן האמונה המבואר עמוד מז
גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּלִבּוֹ כְּלָל, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, וְנִרְאֶה לוֹ שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע שֶׁמְּדַבֵּר עִם עַצְמוֹ – עַל כָּל פָּנִים יְדַבֵּר מִלִּים אֵלּוּ אַף בְּלֹא אֱמוּנָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בְּרָצוֹן אֲמִתִּי לָאֱמֶת. וְכָךְ יֹאמַר: הַבּוֹרֵא, אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין בְּךָ; אֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתְךָ, אֲבָל אֲנִי יָכוֹל לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה דְּבָרִים, שֶׁעַל יָדָם אֶרְאֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי. אֲבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה לִי בַּקָּשָׁתִי. וְאַף אִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֹמַר שֶׁזֶּה מִקְרֶה, וְגַם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֹמַר שֶׁזֶּה מִקְרֶה וְכוּ’, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶהְיֶה מֻכְרָח לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי, וְעוֹשֶׂה בַּקָּשָׁתִי.
וִיבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל מִינֵי דְּבָרִים, שֶׁכְּבָר זְמַן רַב שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּדֵּר אִתָּם. וְכָךְ יִרְאֶה בְּבֵרוּר, שֶׁאוֹתָם דְּבָרִים, שֶׁעַד עַתָּה לֹא הִצְלִיחַ בָּהֶם, עַכְשָׁו בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה הֵם מִשְׁתַּנִּים. וְכָךְ יְדַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא, עַד שֶׁהַבּוֹרֵא יַעֲזֹר לוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ.
אָדָם שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, יִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן – אִם רַק יִרְצֶה – אֶת הָאֱמוּנָה! כִּי אִם אָדָם יַעֲשֶׂה כֵּן בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַאֲמִין בַּבּוֹרֵא וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ, הַבּוֹרֵא יִשְׁמַע כָּל מִלָּה שֶׁאוֹמֵר, וְיַעֲשֶׂה בַּקָּשׁוֹתָיו, וְיִתֵּן לוֹ לְהַאֲמִין בּוֹ!
אֱמוּנָה זוֹ תְּפִלָּה
בֶּאֱמֶת, לְכָל אָדָם יֵשׁ אֱמוּנָה, אֶלָּא שֶׁרֹב בְּנֵי הָאָדָם אֵינָם "חַיִּים" אֶת הָאֱמוּנָה. הַיְנוּ, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד מוֹצִיאִים אֶל הַפֹּעַל אֶת הַכֹּחַ הָאַדִּיר, הֶחָזָק וְהַיְחִידִי שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה – הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר כֹּחַ הָאֱמוּנָה בָּא לִידֵי בִּטּוּי רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִכֹּחַ אֱמוּנָתוֹ מְדַבֵּר עִם הַבּוֹרֵא עַל כָּל צְרָכָיו. כָּל עוֹד שֶׁאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם אֵינָהּ מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי שִׂיחָה עִם הַבּוֹרֵא, אֵין זוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה. לָכֵן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עַל אֱמוּנָה, פֵּרוּשׁוֹ – תְּפִלָּה.
כִּי אֱמוּנָה – זוֹ תְּפִלָּה, כַּמּוּבָא בַּתּוֹרָה: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (פָּרָשַׁת שְׁמוֹת י"ז). וְתַרְגּוּמוֹ: וַיִּהְיוּ יָדָיו פְּרוּשׂוֹת בִּתְפִלָּה. וְכֵן מוּבָא: "כִּי הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע. כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כֵּן, וְהַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע. וְלָזֶה צָרִיךְ אֱמוּנָה, שֶׁיַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ מְחַדֵּשׁ, וּבְיָדוֹ לְחַדֵּשׁ דָּבָר כִּרְצוֹנוֹ" (ל"מ ז).
כַּמָּה חֶסְרוֹנוֹת יֵשׁ הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלִּחְיוֹת בֶּאֱמוּנָה:
אוֹ שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא בְּצוּרָה מוּחָשִׁית וּפְעִילָה בְּחַיָּיו, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהַבּוֹרֵא מָצוּי וּמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט בְּחַיָּיו, וֶאֱמוּנָתוֹ מִסְתַּכֶּמֶת בְּכָךְ, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, וּלְדַעְתּוֹ, הַבּוֹרֵא נִמְצָא אֵי שָׁם בַּשָּׁמַיִם, וְאֵינוֹ מִתְעָרֵב בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם שֶׁל הָאָדָם. לָכֵן, אֵינוֹ חוֹשֵׁב לִפְנוֹת אֵלָיו בָּעִנְיָנִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ.
אוֹ שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ אֶת הַכֹּחַ וְהַזְּכוּת לִפְנוֹת בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה אֶל הַבּוֹרֵא, וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֶזְרָה בְּכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, וּלְהִתְיָעֵץ אִתּוֹ, וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת מוּעֲקוֹתָיו וּלְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו.
אוֹ שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁה’ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ וּמַאֲזִין לִתְפִלָּתוֹ וְלִתְפִלַּת כָּל נִבְרָא.
אוֹ שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁה’ אוֹהֵב אוֹתוֹ, וְרוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ וּלְכָל נִבְרָא, וּבִפְרָט לְמִי שֶׁפּוֹנֶה אֵלָיו וּמְדַבֵּר אִתּוֹ.
אוֹ שֶׁחֲסֵרָה לוֹ הָאֱמוּנָה, שֶׁלַּרַחֲמִים וְלַחֶסֶד וְלַטּוּב שֶׁל הַבּוֹרֵא אֵין גְּבוּל וְאֵין שִׁעוּר וְאֵין מִדָּה, וְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵין סוֹף רַחֲמִים הַמַּסְפִּיקִים בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל מַצָּב – גַּם אִם לֹא מַגִּיעַ לוֹ כְּלוּם.
לָכֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁהַבּוֹרֵא אוֹהֵב אוֹתוֹ תָּמִיד, וּמְחַכֶּה וּמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ, וּמַאֲזִין לְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּיו, וְרוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ וּלְהֵיטִיב עִמּוֹ. וְכִי כָּל הַתַּכְלִית שֶׁל בְּרִיאָתוֹ הִיא, מִשּׁוּם שֶׁהַבּוֹרֵא רָצָה לְהֵיטִיב עִמּוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו, וְזֶה הַתַּעֲנוּג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל טוּב וְשֶׁהוּא יַצְלִיחַ בַּחַיִּים. וְהַכָּבוֹד שֶׁל הַבּוֹרֵא יִגְדַּל, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב, וּכְשֶׁהוּא יַצְלִיחַ, וְלַבּוֹרֵא יֵשׁ רַחֲמִים בְּלִי סוֹף וּבְלִי תַּכְלִית, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַסְפִּיק לַעֲזֹר לוֹ וּלְהוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ מֵהַצָּרָה הַקָּשָׁה וְהַנּוֹרָאָה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ אִם לֹא מַגִּיעַ לוֹ – רַק שֶׁיִּפְנֶה אֵלָיו.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור