בגן האמונה המבואר עמוד פט

בגן האמונה המבואר עמוד פט

כַּמּוּבָן, אֵין לְהִסְתַּפֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בִּלְבַד, בְּלִי לְהִשְתַדֵּל בְּתּוֹרָה וּבְמִּצְווֹת. כִּי הָאֱמוּנָה – יֵשׁ בָּהּ דְּרָגוֹת רַבּוֹת בְּלִי סוֹף; וְיֵשׁ שְׂכָלִים שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁבְּלִי הַתּוֹרָה וּבְלִי הַמִּצְווֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְאוֹתוֹ הַבּוֹרֵא, שֶׁצִּוָּה לְהַאֲמִין בּוֹ, צִוָּה גַּם לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עִקַּר הַמֶּסֶר מִמַּעֲשֶׂה זֶה הוּא לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמְּקַיֵּם בְּכָל מְאֹדוֹ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁחַיָּב הוּא לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הַדָּגֵשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל הָאֱמוּנָה, וּלְכַוֵּן בְּכָל מִצְוָה וּבְכָל לִמּוּדוֹ, שֶׁיַּגִּיעַ עַל יָדָם לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, נִמְצָא שֶׁהוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֵּלִים שֶׁהַבּוֹרֵא נָתַן לוֹ בְּחַסְדּוֹ בִּשְׁבִיל הַמַּטָּרָה, שֶׁלְּמַעֲנָהּ הֵם נִתְּנוּ לוֹ, אֶלָּא לְמַטָּרָה אַחֶרֶת.

יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת הַכֹּל

הַבּוֹרֵא מְכַוֵּן כָּל אָדָם וְאָדָם בְּכָל רֶגַע מֵחַיָּיו לַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן, שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת בּוֹ, וְעַל כָּרְחוֹ יֶשְׁנָם בַּמַּסְלוּל הַזֶּה גַּם דְּבָרִים שֶׁהֵם לֹא לִרְצוֹנוֹ. לְדֻגְמָא: יִתָּכֵן שֶׁבְּחֵלֶק מִמַּסְלוּל חַיָּיו הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת בְּקֶשֶׁר עִם אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים הַמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי הוּא הָיָה שָׂמֵחַ, אִלּוּלֵא הָיָה מַכִּיר אוֹתָם בִּכְלָל. אֲבָל הַבּוֹרֵא רוֹצֶה, שֶׁכֵּן יִהְיֶה לוֹ קֶשֶׁר אִתָּם, כִּי יֵשׁ לוֹ "תִּקּוּן" אִתָּם. יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲבֹר בָּהֶם אוֹ לִשְׁהוֹת בָּהֶם, אַף נֶגֶד רְצוֹנוֹ, בְּלִי שֶׁיָּבִין מַדּוּעַ הִתְגַּלְגֵּל לְאוֹתוֹ מָקוֹם – כִּי יֵשׁ לוֹ מַה לְּתַקֵּן שָׁם. וְכֵן יֶשְׁנָם עוֹד נִסְיוֹנוֹת מִכָּל מִינֵי סוּגִים – בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ וּבְמָמוֹן, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּרְחוֹ לַעֲבֹר אוֹתָם, כִּי הֵם חֵלֶק מֵהַמַּסְלוּל, שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹצֶה שֶׁיֵּלֵךְ בּוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה לֹא נִרְאֶה לוֹ.
כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים הַנַּ"ל בָּאִים עַל הָאָדָם בְּהַפְתָּעָה, בְּלִי שׁוּם הִתְחַשְּׁבוּת בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁלּוֹ. וּמֵחֲמַת שֶׁהָאָדָם עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הֵם הַתִּקּוּנִים, שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּחַיָּיו, הוּא מִתְבַּלְבֵּל מִכָּל דָּבָר, שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ לוֹ כַּמְתֻכְנָן, וְנִרְאֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ שִׁבּוּשׁ בְּחַיָּיו. אֲבָל אִם יִתְחַזֵּק לְהַאֲמִין, שֶׁמְּאֹרְעוֹת חַיָּיו אֵינָם בְּמִקְרֶה, אֶלָּא הֵם לְפִי הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא, אֲזַי יֵדַע שֶׁאֵין שׁוּם טָעוּת אוֹ שִׁבּוּשׁ בְּחַיָּיו, אֶלָּא הוּא עוֹבֵר עַתָּה נִסָּיוֹן, שֶׁמַּטְּרָתוֹ לְקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹרֵא. וְהַכֹּל הוֹלֵךְ בִּמְדֻיָּק לְפִי הַתִּכְנוּן שֶׁל הַבּוֹרֵא, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרַק כָּךְ הוּא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וּמִמֵּילָא, הוּא מְקַבֵּל אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בֶּאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה.

עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי

אָדָם שֶׁעוֹבֵר נִסָּיוֹן, צָרִיךְ שֶׁיֹּאחַז בְּמִדַּת הָאֱמֶת. וְיָבִין שֶׁמֵּאַחַר שֶׁעַל כָּרְחוֹ הוּא חַיָּב לַעֲבֹר נִסָּיוֹן זֶה, הַבְּרֵרָה הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִיא לְהִתְחַזֵּק וְלַעֲבֹר אֶת הַנִּסָּיוֹן בֶּאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּלְחַפֵּשׂ מַהוּ הַמֶּסֶר, שֶׁה’ מוֹסֵר לוֹ.
גַּם אִם הוּא לֹא זוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַמֶּסֶר, יְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה, וְיִשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר הוּא מְקַבֵּל אֶת הַנִּסָּיוֹן בְּאַהֲבָה, הוּא עוֹבֵד אֶת ה’, כַּמּוּבָא בַּ’שֻּׁלְחָן עָרוּךְ’: "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה. כִּי הָרָעָה לְעוֹבְדֵי ה’ הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מַה שֶּׁגָּזַר עָלָיו ה’. נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֶת ה’, שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ" (אֹרַח חַיִּים רכ"ב ג’).
זֶהוּ כְּלָל בַּחַיִּים: יֶשְׁנָם דְּבָרִים, שֶׁהָאָדָם חַיָּב לַעֲבֹר – יִרְצֶה אוֹ לֹא יִרְצֶה – וְאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִבְרֹחַ מֵהֶם, וְכָל בְּחִירָתוֹ הִיא רַק כֵּיצַד יַעֲבֹר אֶת הַנִּסְיוֹנוֹת. אִם יַעֲבֹר אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה – אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ; וּבֶאֱמֶת יִרְאֶה, אֵיךְ הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לוֹ לְטוֹבָה. וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא חַי בְּלִי הָאֱמוּנָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, אֲזַי הוּא רַק יִהְיֶה מְמֻרְמָר, וּבִלְתִּי מְרֻצֶּה וְשָׁבוּר; וְיִתְלוֹנֵן וְיַאֲשִׁים אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים וְכַדּוֹמֶה; וְכָל חַיָּיו יִהְיוּ מָרִים וּמְרוֹרִים וַחֲשׁוּכִים. וּמִן הַסְּתָם, הוּא יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ רָעוֹת נוֹסָפוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.