בגן האמונה המבואר עמוד מא

בגן האמונה המבואר עמוד מא

בן תמותה

אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא בָּא לְתַקֵּן וּלְהַשְׁלִים בְּזֶה הָעוֹלָם – אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יַשְׁלִים אֶת תִּקּוּנוֹ – וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד יִלָּקַח מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. לָכֵן, רָאוּי לוֹ לָשִׂים אֶל לִבּוֹ אֶת עִנְיַן יוֹם הַמִּיתָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אָבֵל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם – וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קֹהֶלֶת ז’ ב’).
לִכְאוֹרָה, מוּבָן מִדִּבְרֵי קֹהֶלֶת, שֶׁטּוֹב לָאָדָם לָלֶכֶת לְבֵית אֲבֵלִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מַה סּוֹף הָאָדָם, וְיָבִין שֶׁגַּם הוּא – כָּךְ יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ. וַהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם עֵדִים בְּמַהֲלַךְ חַיֵּיהֶם לְכַמָּה וּלְכַמָּה מִיתוֹת וְהַלְוָיוֹת, וּבְכָל זֹאת אֵינָם מִתְעוֹרְרִים לַחֲשֹׁב עַל סוֹפָם וְעַל תַכְלִיתָם. וַאֲפִלּוּ רוֹפְאִים וַאֲחָיוֹת וְכַדּוֹמֶה, שֶׁכַּמָּה חוֹלִים סוֹפָנִיִּים וְגוֹסְסִים עוֹבְרִים תַּחַת יָדָם, וְהֵם עֵדִים בְּמֵשֶׁךְ חַיֵּיהֶם לְמִיתוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וּבְכָל זֹאת אֵינָם מִתְעוֹרְרִים כְּלָל. אַדְרַבָּה, יֵשׁ מֵהֶם שֶׁמֻּנָּחִים בְּטִנֹּפֶת עוֹד יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם. וַאֲפִלּוּ הַקַּבְרָנִים, שֶׁקּוֹבְרִים בְּמוֹ יְדֵיהֶם עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת מֵתִים, גַּם הֵם שְׁקוּעִים בְּהַבְלֵי הַזְּמַן, וְאֵינָם מִתְעוֹרְרִים לְתַכְלִיתָם וּלְסוֹפָם.
לָכֵן, נִצְרָךְ מְאֹד הֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: "כִּי הַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ…". פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הוֹלְכִים לְבֵית הָאָבֵל, צָרִיךְ הַחַי שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ אֶת עִנְיַן הַמִּיתָה, שֶׁיַּגִּיד לְעַצְמוֹ בְּפֵרוּשׁ: גַּם אֲנִי אָמוּת! גַּם עָלַי יֵשְׁבוּ שִׁבְעָה! וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן, הוּא לֹא יִתְעוֹרֵר כְּלָל, אֲפִלּוּ יֵלֵךְ לְכָל בָּתֵּי הָאֲבֵלִים שֶׁבָּעוֹלָם. לָכֵן אָמַר קֹהֶלֶת: "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ". חַיָּב הוּא לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ, וְלָתֵת אֶל לִבּוֹ אֶת מַחֲשֶׁבֶת יוֹם הַמִּיתָה. וְלֹא מִתּוֹךְ פַּחַד, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם הַזֶּה בְּעֵינַיִם מְפֻכָּחוֹת: מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵאַחַר שֶׁאֲנִי אָמוּת? אֲפִלּוּ אַגִּיעַ לִהְיוֹת בַּעַל מַעֲמָד מְכֻבָּד בְּיוֹתֵר – אֲבָל בַּסּוֹף אָמוּת! וְאוּלַי עָשִׁיר גָּדוֹל – אֲבָל בַּסּוֹף אָמוּת! וְכוּ’ וְכוּ’. אִם כֵּן, אֵיזֶה דָּבָר בַּעַל מַשְׁמָעוּת יֵשׁ כָּאן לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה? וּבְעִקְּבוֹת כָּךְ הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה הַהֶכְרֵחִית, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם. וְאָז הוּא יְדַבֵּר עִמּוֹ, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיַּרְאֶה לוֹ בִּשְׁבִיל מָה הוּא נִבְרָא, וּמַה הַשְּׁלִיחוּת הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה.

עוֹבֵר אֹרַח

בָּרֶגַע שֶׁאָדָם זוֹכֵר אֶת יוֹם הַמִּיתָה, כָּל הַשֶּׁקֶר שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה נוֹפֵל, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לְרַמּוֹת אוֹתוֹ! אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיָּמוּת, אֵינוֹ מוּכָן לְהַשְׁקִיעַ שׁוּם מַאֲמָץ בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהָעִקָּר – הוּא אֵינוֹ מוּכָן לְבַזְבֵּז אֶת הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה – אֶת הַזְּמַן! שֶׁהֲרֵי הַזְּמַן הַקָּצוּב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ יָדוּעַ. וְגַם אִם הוּא יַאֲרִיךְ יָמִים, הַכֹּל יַחֲלֹף כְּצֵל עוֹבֵר. לָכֵן, הוּא חוֹשֵׁב הֵיטֵב בַּמֶּה לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַזְּמַן שֶׁלּוֹ וְאֶת הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ, וּבְוַדַּאי הוּא לֹא יַשְׁקִיעַ אוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף וְהָעוֹבֵר.
כְּשֶׁאָדָם קָרוֹב אֶל הַתַּכְלִית, וְהוּא נֶהֱנֶה מִכָּל רֶגַע בַּחַיִּים בְּקִיּוּם הַתַּכְלִית, כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינָם תּוֹפְסִים אֶצְלוֹ שׁוּם מַשְׁמָעוּת, אֵין לוֹ שׁוּם הֶפְרֵשׁ עַל אֵיזוֹ מִטָּה יִישַׁן, וְעַל אֵיזֶה שֻׁלְחָן יֹאכַל. כָּל מַעְיָנָיו הֵם כֵּיצַד לְנַצֵּל כָּל רֶגַע וָרֶגַע לְהַכִּיר וְלָדַעַת אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזּוֹהִי תַּכְלִיתוֹ.
וְאִלּוּ אֲנָשִׁים שֶׁמַּשְׁקִיעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת כָּל מִרְצָם וְאֶת כָּל כֹּחָם, מִצְטַעֲרִים הֵם כָּל כָּךְ מִכָּל דָּבָר, שֶׁלֹּא מִסְתַּדֵּר לָהֶם. עוֹבְרִים הֵם יִסּוּרִים קָשִׁים כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל לְהַצְלִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֵין לָהֶם רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה. כָּל חַיֵּיהֶם הֵם רוֹדְפִים בִּקְשָׁיִים רַבִּים וּבִיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הַנּוֹחִיּוּת וְאֶת הַמַּעֲמָד הַנִּכְסָף. חֶלְקָם הַגָּדוֹל מְבַלִּים כָּךְ אֶת כָּל חַיֵּיהֶם בְּלִי שֶׁיַּשִּׂיגוּ דָּבָר. וְאַף אוֹתָם שֶׁכִּבְיָכוֹל מַשִּׂיגִים אֶת כָּל נוֹחִיּוּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת הַמַּעֲמָד הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר – לְכֻלָּם מַגִּיעָה הַקְּרִיאָה מִלְמַעְלָה, וְהֵם עוֹזְבִים אֶת כָּל עֲמָלָם פֹּה. וְלֹא רַק עֲמָלָם הַגַּשְׁמִי, אֶלָּא גַּם הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲמָד שֶׁהִשִּׂיגוּ בִּיגִיעָה רַבָּה – הַכֹּל נִשְׁאָר כָּאן, וְהֵם נִלְקָחִים מֵהָעוֹלָם הַזֶּה חַסְרֵי כֹּל.