פרת הכסף

"מי היה מאמין? יש כאן חבר’ה
אינטליגנטים, אקדמאים. תראה
אחרי מה הם רצים!… מה שחומר
כימי ומוסיקה טכנית בלי נשמה
יכולים לעשות לבנאדם!"…

מסיבת הטראנס בגואה הייתה בשיאה. בחורים ובחורות קפצו במשך שעות ארוכות לשמע המוסיקה המחשמלת. בגדים זרוקים התנפנפו לכל עבר, רבים עצמו את עיניהם והתמכרו למוסיקה המתכתית שהשתלטה על נפשם. רובם ככולם היו תחת השפעת כדורי אקסטזי ועישונים למיניהם. הנה הגיעו לגן העדן הגשמי עלי אדמות! כאן יש פורקן לכל המאוויים! כאן הכל מותר! הגוף יכול לקפוץ, להשתולל, לחוש תחושות עילאיות מבלי להתאמץ.

אחד המשתתפים במסיבה מצא באחד הבורות בסביבה גולגולת של פרה. הוא עטף אותה בנייר ציפוי עשוי מכסף, השאיר שני חורים במקום עיניה והניח את הגולגולת על ראשו. כמה רוקדים התקרבו אליו והחלו לרקוד מסביבו ביתר שאת. לפתע, הפכה גולגולת הפרה המצופה למרכז המסיבה. האיש שהחזיק בה החל ללכת בקצב המוסיקה המחשמלת. יתר האנשים רקדו בעקבותיו עד שכולם היו כאיש אחד. כאשר ראה שהוא מושך תשומת לב, החל לרוץ יחף כאשר ראש הפרה המוכסף מונח על ראשו. כל השאר רצו בקצב שלו, כשמיהר מיהרו גם הם, וכשהאט האטו עמו.

עידו ודרור ישבו על הגבעה הסמוכה וצפו במחזה הסוריאליסטי. הם היו מפוכחים למדי.

"מה דעתך להצטרף אליהם. זה נראה מגניב לגמרי?!" שאל עידו.

דרור ניסה לחייך, אבל הרצין מעט והרהר. אחרי רגע אמר: "תגיד לי, זה לא מזכיר לך משהו?"

"לא!", צחקק עידו, "מה כבר יכול להזכיר לי אנשים גנובים שרצים אחרי שלד של ראש פרה מצופה בכסף?!"

"אתה זוכר משהו משיעורי התנ"ך שלמדנו בבית ספר?"

"איזה שיעורי תנ"ך בראש שלך. בקושי אני זוכר שלמדנו תנ"ך…"

"אתה זוכר את עגל הזהב שעשו בני ישראל?"

"אה, נכון! איפשהו במדבר או משהו כזה… מה העניין?" תמה.

"נזכרתי פתאום בסיפור הזה", המשיך דרור, "איך שבני ישראל רקדו במחולות סביב עגל הזהב ואיך משה ראה אותם כשירד מהר סיני ושבר את לוחות הברית".

"יפה. אתה זוכר לא רע. כמה קיבלת בבגרות?"

דרור לא ענה והמשיך להתבונן באלה שרקדו באקסטזה סביב גולגולת הפרה שהונחה על ראשו של האיש המוביל. רובם היו ישראלים.

"אתה יודע משהו", המשיך דרור כשהוא בוהה ברוקדים, "כשלמדנו את הסיפור בתנ"ך לא הבנתי איך בני אדם נורמאליים יכולים לרקוד סביב עגל מזהב. זה נשמע לי פסיכי לגמרי. אבל היום, אחרי חצי שנה בהודו, התחלתי להבין קצת את העניין של עבודה זרה. ראיתי שזה לא צחוק, שיש כוחות על טבעיים של כישוף".

האיש עם פרת הכסף הגביר את מרוצתו וכולם רצו אחריו. מישהו צרח ואחרים קראו קריאות התרגשות. כמה מהם צחקו בטירוף.

"תסתכל", אמר דרור, "מי היה מאמין שיכול להיות דבר כזה. יש כאן חבר’ה אינטליגנטים, אקדמאים, מחפשי דרך, בעלי חוש הומור. תראה אחרי מה הם רצים!… תראה מה שחומר כימי ומוסיקה טכנית בלי נשמה יכולים לעשות לבנאדם!"…

עידו הנהן בראשו.

"מה דעתך להיכנס לבית היהודי?", הציע דרור.

זה היה הצעד הראשון שלהם בדרך לקבלת התורה.
 

* * *
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר – mailto:odedm@neto.net.il

(ספרי "אור חוזר" ו"עין רואה" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)