ידידו הקרוב של האדם

מישהו בעולם הזה שומע לו? מי צריך את בני האנוש שמחייבים אותך להיות רגיש וזהיר ולתת מעצמך באמת?

2 דק' קריאה

עודד מזרחי

פורסם בתאריך 29.07.10

מישהו בעולם הזה שומע לו?
מי צריך את בני האנוש שמחייבים
אותך להיות רגיש וזהיר ולתת
מעצמך באמת?

יובל החל להתקרב ליהדות, אבל המשיך לעסוק בהדרכת טיולים לקהל מגוון באזור הגליל, ברובו לא דתי. ערב אחד הוא ואשתו אירחו בביתם שתי בחורות ממרכז הארץ, ליאת ומעיין, שהשתתפו באחד מהטיולים הללו.

בגלל התגלית של היהדות, כל המושגים והערכים החלו להיות מוארים אצל יובל באור חדש. השיחה נסבה על ענייני נפש עמוקים והוא דיבר בהתלהבות על החיים מהזווית החדשה שהתגלתה לו.

בשלב מסוים הזכירה ליאת, שהייתה בתו של פרופסור ידוע מחוגי האקדמיה והשמאל, את נושא הכלבים וצער בעלי חיים.

לפתע הנושא האיר ליובל ביותר. הוא החל לתת הרצאה שלמה על כלבים, ואיך שטיפוחו של הכלב מבטא את החברה החופשית חסרת הרסן בת ימינו. הוא דיבר על כך שאנשים בימינו משקיעים את ליבם, נפשם וזמנם בטיפוח קשר עם כלב על חשבון חברים, בני משפחה, ילדים, ואפילו זוגיות. הוא לעג לאמרה שהכלב הוא "ידידו הקרוב ביותר של האדם".

לאחר מכן תיאר בכאב מהול בלעג איך אנשים קונים לכלביהם מעדנים ומשקאות, מספרים אותם במכוני יופי לכלבים, ודואגים לטייל איתם במקומות יפים, ולעומת זאת מתעלמים מעניים וקשי יום למיניהם ובזים לבני אדם הזרוקים ברחוב. במקום לטייל עם בן הזוג ולשוחח עמו, מעדיף האדם בימינו לקחת את הכלב הנרצע לטיול בסביבה. הכלב מציית לו ונותן לו הרגשת אדנות מטופשת. מישהו בעולם הזה שומע לו! מי צריך את הזולת האנושי שמחייב אותך להיות רגיש וזהיר ולתת מעצמך באמת…

"לא היה לך כלב לפני שחזרת בתשובה?", התעניינה ליאת.

"היה לי פעם כלב שמירה בחווה, לא כלב מחמד…"

הוא הוסיף לדבר על הסכנה הכרוכה באחזקת כלבים. נתן כמה דוגמאות של כלבים שתקפו אנשים ובמיוחד ילדים, ואפילו כלבים שהרגו בני אדם. אחר כך העיתונות החופשית מנסה להגן על זכויותיו של הכלב הטורף. לאיזה שפל מדרגה אפשר להגיע…

יובל לא ידע מה קורה לו. אמנם תמיד אהב לשוחח שיחות עמוקות, לפני התשובה ואחריה, אבל מעולם לא הטיף לאנשים מה לעשות, אפילו לא ברמז קל. הוא הרגיע את עצמו בכך שאולי אין לשתי הבחורות הללו קשר מיוחד לכלבים ודבריו הנחרצים אינם בגדר הטפה.

בסיום דבריו, שבמהלכם ישבו שתי הבחורות והקשיבו, נוכחו כי השעה מאוחרת מאוד והתכוננו לצאת לצימר ששכרו במרחק של כחצי שעת נסיעה.

"אולי תישארו לישון אצלנו?", הציעה מיכל, אשתו של יובל, "יש לנו חדר פנוי עבורכן. תוכלו לצאת בבוקר".

"תודה רבה על האירוח", אמרה ליאת והוסיפה בחיוך, "אבל הכלבה שלי מחכה לנו בצימר…"

יובל ניסה להסתיר את מבוכתו. הוא הרצה להן בלהט כנגד תרבות אחזקת הכלבים והסתבר שהשומעת מחזיקה כלב בעצמה ואפילו לוקחת אותה לטיוליה… חבל שלא ידע על כך קודם! בודאי שלא היה מעז לדבר בכזו נחרצות נגד. לאחר שהלכו השתיים ניסה לנחם את עצמו בכך שהכל בהשגחה פרטית, ואפילו אם קורה דבר חריג, לא צריך להצטער עליו יותר מדי. גם השטויות שאנחנו עושים קורות בהשגחה פרטית…

עברו שנתיים מאז אותו מקרה. יובל התחזק מאוד, שינה את לבושיו, גידל זקן ופאות. וכבר החל להעביר שיעורים. יום אחד הלך להעביר שיעור באיזור הצפון. אחת הנשים ששמעו את השיעור חבשה מטפחת לראשה ונראתה לו מוכרת, אבל הוא לא זכר מהיכן.

בסיום השיעור האישה פנתה אליו ואמרה: "הרב יובל, אתה זוכר שהתארחנו בביתכם?!"

יובל נדהם. הייתה זו ליאת ששמעה אצלו את ההרצאה כנגד תרבות הכלבים. הבחורה החילונית הפכה לאישה נשואה השומרת תורה ומצוות.

"איך חזרת בתשובה?!" שאל בסקרנות.

"תתפלא לשמוע, אבל הדיבורים שלך על הכלבים השאירו אצלי רושם גדול. פתאום תפסתי שהיהדות צודקת וטיפוח כלבים זה בכלל לא לעניין. מאז התחלתי לשמוע שיעורי יהדות, וכפי שאתה רואה, הגעתי למסקנה שהתורה צודקת גם ביתר תחומי החיים. ועוד דבר למדתי: ידידו הקרוב של האדם הוא הקדוש ברוך הוא!"…

* * *
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר – mailto:odedm@neto.net.il

(ספרי "אור חוזר" ו"עין רואה" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

בנם היה באותו יום עצמאות במצב נפשי כה קשה עד שחשב על
נפקדות מהצבא, ואפילו על התאבדות. "המעשה המקסים של כוכבה החזיר לו את שמחת החיים"...

Featured Products