בגן האמונה המבואר עמוד שפה

בגן האמונה המבואר עמוד שפה

כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר, הוּא מַכְנִיס אֶת מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ בְּשִׂכְלוֹ אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ. וְכַאֲשֶׁר הַיְדִיעָה בְּלִבּוֹ, זֶה נִקְרָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת שְׁלֵמָה. וְהוּא חַי אֶת הַדָּבָר בַּמְּצִיאוּת, וּמִתְנַהֵג כְּפִי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ. וְזֶה נִקְרָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת.
עַל פִּי מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַשֹּׁרֶשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת הִיא הָאֱמוּנָה, מוּבָן שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לְתַקֵּן, עָלָיו לִלְמֹד הֵיטֵב עַל הָאֱמוּנָה הַשַּׁיֶּכֶת לַמִּדָּה הַזֹּאת וּלְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ. וְצָרִיךְ שֶׁבְּכָל יוֹם יִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ, אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּמִדָּה זוֹ שֶׁעוֹבֵד עָלֶיהָ. בְּכָל הַצְלָחָה שֶׁהִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר, אֲפִלּוּ בְּמִקְצָת, יוֹדֶה לְבוֹרֵא עוֹלָם. וּבְמָקוֹם שֶׁנִּכְשַׁל, יִתְחַזֵּק לְהָבִין שֶׁחֲסֵרוֹת לוֹ עוֹד הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת. כִּי הַסִּבָּה שֶׁעֲדַיִן הוּא נִכְשָׁל הִיא, מֵחֲמַת שֶׁחֲסֵרוֹת לוֹ תְּפִלּוֹת. וְיִתְוַדֶּה וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה. וִיבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁיְּזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֶת כַּמּוּת הַתְּפִלּוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל לָצֵאת מֵהַמִּדָּה הָרָעָה, וְלֹא לְהִכָּשֵׁל בָּהּ יוֹתֵר.
כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, וְיִלְמַד הֵיטֵב בְּסֵפֶר זֶה וּבִסְפָרִים אֲחֵרִים עַל הַמִּדּוֹת שֶׁרוֹצֶה לְתַקֵּן, וְיִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם, וִיבַקֵּשׁ לְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁלָּמַד, וִיפָרֵט אֶת תְּפִלָּתוֹ עַל פִּי מַה שֶּׁלָּמַד, אֲזַי יִזְכֶּה לְהַכְנִיס אֶת מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּשִׂכְלוֹ אֶל תּוֹךְ לִבּוֹ. וּמִמֵּילָא, יִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת מִדּוֹתָיו, וְיִזְכֶּה לְחַיִּים יָפִים וּמְאֻשָּׁרִים.

שֵׂכֶל מְיֻשָּׁב חָזָק וְתַקִּיף

וְהִנֵּה, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִתְלוֹנְנִים, שֶׁאַף אַחֲרֵי שֶׁשּׁוֹמְעִים שִׁעוּרִים וְלוֹמְדִים, וְאַף אַחֲרֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַרְבֵּה, אֵינָם מִשְׁתַּנִּים בִּמְאוּמָה. לְדֻגְמָא: אֶחָד הִתְלוֹנֵן שֶׁשָּׁמַע דִּיסְק עַל הַכַּעַס, לָקַח אֶת הַדְּבָרִים לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ, וּכְבָר הַרְבֵּה זְמַן הוּא מִתְפַּלֵּל לָצֵאת מֵהַכַּעַס. אֲבָל מִשּׁוּם מָה, הַתְּפִלּוֹת – אֵין הַשְׁפָּעָתָן נִכֶּרֶת כְּלָל. וּכְכָל שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לֹא לִכְעֹס, בְּכָל זֹאת הוּא כּוֹעֵס כָּל הַזְּמַן. מַה לַּעֲשׂוֹת?
מַה בֶּאֱמֶת קּוֹרֶה כָּאן? מַה הַבְּעָיָה? מֶה חָסֵר לְבֶן הָאָדָם, שֶׁבִּגְלַל זֶה אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, אַף שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל?
הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זֹאת מֻנַּחַת בְּשִׂיחָה שֶׁאָמַר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב (ל"מ תִּנְיָנָא י’):
מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר, לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב, מַה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן: כָּבוֹד, וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה’".
מְבֹאָר בְּדִבְרֵי קָדְשׁוֹ הֵיטֵב, שֶׁהַפְּרָט שֶׁחָסֵר לָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, הוּא יִשּׁוּב הַדַּעַת. לָכֵן, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא רָחוֹק מֵה’ יִתְבָּרַךְ, יֵדַע – זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת.
אֵיךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת יִשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה? כֵּיצַד יָבוֹא לְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּזֶה, שֶׁ’אָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה”, כִּלְשׁוֹן רַבִּי נַחְמָן? עַל מְנָת לְהָבִין אֶת זֶה יֵשׁ לְהָבִיא שִׂיחָה אַחֶרֶת שֶׁאָמַר בַּנּוֹשֵׂא (מ"ז):
עַל כֵּן, צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לִרְאוֹת לְיַחֵד לוֹ פְּנַאי לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו, אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם, אִם כָּךְ הוּא רָאוּי לוֹ לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאָדָם מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ דַּעַת, וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ לִפְעָמִים אֵיזֶה יִשּׁוּב הַדַּעַת, אֵין הַדַּעַת הַמְיֻשָּׁב מַאֲרִיךְ זְמַן אֶצְלוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד חוֹלֵף וְעוֹבֵר הַדַּעַת מִמֶּנּוּ; וְגַם אוֹתוֹ הַמְּעַט הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֵינוֹ חָזָק וְתַקִּיף אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת זֶה אֵין מְבִינִים שְׁטוּת הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל אִם הָיָה לְהָאָדָם שֵׂכֶל מְיֻשָּׁב חָזָק וְתַקִּיף, הָיָה מֵבִין שֶׁהַכֹּל שְׁטוּת וָהֶבֶל…
אָנוּ מוֹצְאִים בְּשִׂיחָה זוֹ הַגְדָּרָה מְאַלֶּפֶת, מְאִירַת עֵינַיִם! שֶׁכּוֹתֵב: וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין הָאָדָם מְיַשֵּׁב עַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ דַּעַת… מַשְׁמַע שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מְיַשֵּׁב אֶת דַּעְתּוֹ, אֵין לוֹ דַּעַת!