מסכת פיאה פרק ח משנה ב-ג

ח,ב  נאמנין על הלקט ועל השכחה ועל הפיאה בשעתן, ועל מעשר עני בכל שנתו.  ובן לוי נאמן לעולם.  אין נאמנין אלא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן.

 

ח,ג  נאמנין על החיטים; ואינן נאמנין לא על הקמח, ולא על הפת.  נאמנין על השעורה של אורז; ואינן נאמנין עליו, בין חי ובין מבושל.  נאמנין על הפול; ואינן נאמנין על הגריסין, בין חיים ובין מבושלים.  נאמנין על השמן, לומר של מעשר עני הוא; ואינן נאמנין עליו, לומר של זיתי נקוף הוא.