מסכת עבודה זרה דף לד

דף לד,א גמרא  להו אנא חזינא להו דמדייתי וכיון דמדייתי ודאי בלעי ואסירי מ"ט התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולם מ"ש מיין נסך דדרש להו מרימר כולהו מאני דקוניא שרי וכ"ת חמץ דאורייתא יין נסך דרבנן והא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון זה תשמישו בחמין וזה תשמישו בצונן ר"ע איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות לא הוה בידיה קנקנים של <עובדי כוכבים> {גוים} אסורין או מותרין לא הוה בידיה במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים לא הוה בידיה אתא שאל בי מדרשא אמרי הלכתא מתענין לשעות ואם השלים מתפלל תפלת תענית והלכתא קנקנים של <עובדי כוכבים> {גוים} לאחר י"ב חדש מותרין במה שימש משה שבעת ימי המלואים בחלוק לבן רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין בו אימרא:  החרצנים והזגים של <עובדי כוכבים> {גוים} וכו’:  ת"ר החרצנים והזגים של <עובדי כוכבים> {גוים} לחין אסורין יבשים מותרים הי נינהו לחין והי נינהו יבשין אמר רב יהודה אמר שמואל לחין כל י"ב חדש יבשים לאחר י"ב חדש אתמר אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כשהן אסורין אסורין אפילו בהנאה כשהן מותרין מותרין אפילו באכילה א"ר זביד האי דורדיא דחמרא דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב חביבא בריה דרבא הני גולפי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב חביבא הני

 

דף לד,ב גמרא  אבטא דטייעי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרב איקא הני פורצני דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרבא הני גולפי שחימי ואוכמי בתר תריסר ירחי שתא שרי:  והמורייס:  ת"ר מורייס אומן מותר ר’ יהודה בן גמליאל אומר משום ר’ חנינא ב"ג אף חילק אומן מותר תני אבימי בריה דר’ אבהו מורייס אומן מותר הוא תני לה והוא א"ל פעם ראשון ושני מותר שלישי אסור מ"ט פעם ראשון ושני דנפיש שומנייהו לא צריך למירמי בהו חמרא מכאן ואילך רמו בהו חמרא ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי בהדה א"ל רבא עד האידנא מאן נטרה א"ל עד האידנא <למאן> [למאי] ניחוש לה אי משום דמערבי ביה חמרא קיסתא דמורייס בלומא קיסתא דחמרא בד’ לומי א"ל ר’ ירמיה לר’ זירא דלמא איידי דצור אתו דשוי חמרא א"ל התם עיקולי ופשורי איכא:  וגבינת בית אונייקי:  ארשב"ל מפני מה אסרו גבינת אונייקי מפני שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} מאי איריא רוב עגלים אפילו מיעוט נמי דהא ר"מ חייש למיעוטא אי אמרת רוב איכא מיעוט אלא אי אמרת מיעוט כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} ה"ל מיעוטא דמיעוטא ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ א"ל ר"ש בר אליקים לר"ש בן לקיש כי נשחטין <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} מאי הוי והא את הוא דשרי דאתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} להקטיר חלבה <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} רבי יוחנן אמר אסורה קסבר מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן חוץ מפנים ורשב"ל אמר מותרת א"ל תרמינך שעתך באומר בגמר זביחה הוא עובדה:  א"ר יהודה שאל ר’ ישמעאל:  אמר רב אחדבוי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} אינה מקודשת איבעית אימא סברא ואב"א קרא איבעית אימא סברא גבי עגלי <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} ניחא ליה בנפחיה אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה איבעית אימא קרא כתיב הכא (דברים יג) לא ידבק בידך מאומה וכתיב התם (שמות כא) סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו בשרו אסור הא פרשו מותרת אמר רבא תרוייהו תננהי מדקא"ל מפני שמעמידין בקיבת נבילה וקא מהדר ליה והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה