מסכת דמאי פרק ו משנה יא-יב

ו,יא  המוכר פירות בסוריה, ואמר משל ארץ ישראל הן–חייב לעשר; מעושרין הן–נאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.  ואם אמר משלי הן, חייב לעשר; מעושרין הן–נאמן, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר.  ואם ידוע שיש לו שדה בסוריה, חייב לעשר.

 

ו,יב  עם הארץ שאמר לחבר, קח לי אגודת ירק אחת, קח לי גלוסקין אחד–לוקח סתם ופטור; ואם אמר לו, זו שלי וזו של חברי, ונתערבו–חייב לעשר, אפילו הן מאה.