ארבעה צעדים להצלחה

נכון, אנחנו צריכים לחזור בתשובה כל השנה, בכל יום. אבל מה נעשה עכשיו, שראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור ממש לפנינו? הדברים הבאים הם רשימה של הדקה ה-90, ארבעה צעדים מנחים שיעזרו לנו להתכונן למשפט החשוב והגורלי בבית דין של מעלה, וגם כמובן לנצל ימים אלה כדי להבטיח שהפסיקה תהיה מבטיחה עם שפע של ברכות, הצלחה ושנה חדשה נפלאה.

צעד ראשון: הימנע ממלכודת השיפוט

רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן ח"א, קי"ג) שלפני שפוסקים את דינו של האדם הוא נשלח לבית דין של מעלה, שם השופט שואל אותו אם הוא מסכים עם פסק הדין.

"ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" – זה שם התורה הנ"ל בה מסביר רבי נחמן את הדרך בה אדם גוזר את הדין (על מה שנראה כביכול גזר דין על הזולת אך למעשה זהו גזר הדין של עצמו). "כי שמעתי בשם הבעל שם טוב", אומר רבי נחמן בתחילת התורה, "כי קודם כל גזר דין שבעולם, חס ושלום, מאספין כל העולם אם מסכימים להדין ההוא, ואף את האיש בעצמו, שנגזר עליו הדין, חס ושלום, ושואלין אותו, אם הוא מסכים – אזי נגמר הדין ח"ו. והעניין, כי בודאי אם יִשָׁאֵל לו בפירוש על עצמו, בודאי יכחיש ויאמר, שאין הדין כן, אך מטעין אותו ושואלין אותו על כיוצא בו, והוא פוסק, ואזי נגמר הדין (כמו שהיה במעשה על דוד המלך ע"ה בבוא אליו נתן הנביא)… וזהו: ונפרעין מן האדם מדעתו – כלומר, ששואלין דעתו, ואף על פי כן הוא שלא מדעתו, כי אינו יודע שהדין הוא עליו. והעניין הוא כה עמוק מאוד, איך שואלין כל אדם, כי בכל הדיבורים וסיפורים שאדם שומע, ימצא שם דברים גבוהים ורמים, וצריך לִזהר בזה מאוד, לבלי לגמור הדין עד שישנה וישלש, כי הוא סכנת נפשות…"

איזה בר דעת יסכים לצאת אשם במשפט ועוד להסכים עם הדין שעומדים לגזור עליו? אתם צודקים – אף אחד! אה, אבל יש כאן טריק: אם בית דין של מעלה ישאל אותנו על עצמנו, ברור שנשלוף רשימה ארוכה כאורך הגלות מלאה סיבות וטענות כדי להצדיק את עצמנו ולצאת נקיים מהעסק. נטען, כמו שרבי נחמן אומר בתורה הנ"ל: "שאין הדין כן". אבל בבית דין של מעלה קצת יותר מתוחכמים ממה שאנחנו חושבים, אנו מתבקשים להכריע את הדין לגבי מישהו אחר. וכך, גזר דינו של אדם זה או אחר שאנו גוזרים עליו – זה בעצם גזר הדין שאנו גוזרים על עצמנו. דבר זה ידוע בשם "מלכודת השיפוט" וממלכודת זו יש להיזהר מאוד כל השנה ובפרט בראש השנה, היום בו כולנו עומדים במשפט הגורלי. לכן עלינו לעסוק כל הזמן במציאת הטוב אחד בשני ולדון איש את רעהו לכף זכות.

בימים הספורים שנותרו לפני ראש השנה המלכודת הזו פועלת בעיצומה. הכי טוב כמובן הוא לדבר כמה שפחות בימים אלה. לא, אין הכוונה לא לדבר בכלל. אלא, שאת רוב הדיבור ניקח אל התפילה, לימוד התורה, לימוד זכות אחד על השני וכן הלאה. עלינו להימנע כמה שיותר מליפול למלכודת זו ולשפוט אחרים ולדון אותם חלילה לכף חובה. תנו להם ליהנות מהספק – גלו רחמנות, סבלנות והבנה. ואם כל זה נדרש לסובבים אותנו קל וחומר לבני הזוג והילדים שלנו. כי אף אחד לא בורח ממלכודת השיפוט הזו. נתן הנביא 'לכד' את דוד המלך במלכודת זו (ראה שמואל ב, יב, א-ז). בכל מקרה, ככל שניתן דעתנו ונהיה מודעים יותר לעניין זה, בעיקר בימים אלה, לא ניפול במלכודת הזו או חלילה נכריע את דיננו, ודין חברינו, לכף חובה.

צעד שני: סלח ויסולח לך

יש שתי דרכים בעזרתן ימחלו ויסלחו לנו על כל עוונותינו לפני המשפט הגדול בראש השנה, עשרת ימי התשובה ועד יום הכיפור.

הדרך הארוכה – בדרך זו אדם מתייגע ועובד קשה, ממש עבודת פרך, בחיפוש פנימי עם רשימה של 613 מצוות ובודק אחת אחת מה עשה ומה לא עשה, איך וכיצד… ואז, על כל עבירה עליו לעשות את כל שלבי התשובה: וידוי, חרטה וקבלה לעתיד. כן, על כל עבירה ועבירה. ולאדם שלא מתבודד כל יום תשובה כזו היא קשה ומייגעת ואפילו משימה בלתי אפשרית.

הדרך הקצרה אבל הבטוחה – מוצגת על ידי חז"ל ומהווה גלגל הצלה מדינים קשים חלילה (מסכת ראש השנה יז, ע"א): "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו". זאת המחאה חתומה ובטוחה מחכמינו ז"ל שמבטיחים לנו, שאם נמחל ונסלח לאלה שפגעו בנו – בכוונה או בשוגג – יעבירו לנו על כל פשעינו.

לאור הדברים לעיל, אם מישהו פגע בך, ביזה והעליב אותך – דע שבאותו רגע זכית בלוטו. אבל, וכאן יש אבל גדול, כדי ליהנות מהזכייה עלינו להישאר רגועים, שלווים ולא לכעוס. כי שום דבר לא יכול לנקות ולטהר את הנשמה בדרך כל כך מהירה כמו זו. וכגודל הבזיון כך גדול הסליחה והכפרה.

מה שמדהים בכל עניין הביזיון הוא, שהשם משתמש בו כדי לכפר על העבירות הקשות ביותר, ממש במקום עונשים קשים מאוד כמו מוות ועוני. מדוע? הגמרא אומרת לנו שהסבל והייסורים שנגרמים לאדם כתוצאה מביזיון שקולים לסבל והייסורים של המוות. ולסלוח, כידוע, זאת לא משימה קלה, במיוחד אם מישהו פגע בכבוד שלנו.

כאשר אדם חוטא, השם ישמור, הוא בעצם חוטא נגד השם. השם, כידוע, הוא המנהיג את העולם על פי עיקרון מכ"מ: מידה כנגד מידה. לכן, כאשר אדם מוכן לסלוח למי שפגע בו, ציער או ביזה אותו, כך השם ינהג איתו ואף יותר. המשוואה פשוטה: סלח ויסולח לך.

רגע, שלא תחשבו שעכשיו מדובר באיזה חסד או טובה שתעשו עם היקרים לכם כשתבזו אותם. לא! מדובר בעוון נוראי, כך שאין צורך לקפוץ על זה ולרוץ ולבזות את כל מי שנקרא בדרכך, כי התשובה שלך מול בורא עולם לא תעזור לך עד שתפייס את חברך.

צעד שלישי: שפוט את עצמך

בראש השנה כל ברואי עולם עוברים כבני מרון לפני השם יתברך, והוא בכבודו ובעצמו שופט כל אחד ואחד ומחליט מי יקבל מה וכמה בשנה החדשה. התלמוד מלמד אותנו, שבית דין של מעלה שופט את העולם בכלליות וכל אדם ואדם בפרטיות בכל יום ויום. כל ההחלטות שמתקבלות – מקבלות אישור מבורא עולם, שהוא רחמן ואוהב הרבה יותר מבית הדין. ברוב הפעמים, השם מעכב את גזר הדין שהחליט בית הדין של מעלה לגבי אדם מסוים כדי לתת לו הזדמנות נוספת להשתנות. וכאשר אדם משפר את דרכיו וחוזר בתשובה, השם מבטל את הדין. אין גזר דין כפול בשמים על אדם! לכן, כאשר אדם מתוודה על חטאיו הוא משפיע על בית דין של מעלה שכבר לא מטפל ב'תיקים' של אותו יום שהתוודה עליו.

אל תחכו למשפט של ראש השנה – שיפטו את עצמכם לפני שבית דין של מעלה ישפוט אתכם! ברגע שאדם מתחיל את המשפט שלו למטה, השם שולח מסר דחוף שאוסר על בית דין של מעלה לדון אותו. פעולה זו אנו מכנים, כמו שרבי נחמן אמר ולימד אותנו: התבודדות! שעת התבודדות ביום – ובית דין של מעלה לא שופט אתכם, משום שאתם כבר שופטים את עצמכם אצל השם יתברך!

והיום, יותר מתמיד, זה הזמן לעשות זאת. קחו את כל הדברים מהם אתם רוצים להימנע בעתיד וטפלו בהם, דברו עליהם עם השם ובקשו את עזרתו והבא ליטהר מסייעין לו. כי בזה אתם עושים לעצמכם את הטובה הכי גדולה שיכולתם לבקש מעצמכם אי פעם.

צעד רביעי: תפילה בציבור וכוונה פרטית

המשנה נותנת לנו עצה חשובה, והיא מעשית מאוד בראש השנה, באומרה: "הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרוֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (אבות ב, ד). כאשר אדם מתפלל כחלק מהציבור הוא נכלל בתוכם וכך גם הוא הדין – דין כולל. כמובן שמשפט כזה שכולל ציבור שלם הינו קל יותר משום שהוא לא מתמקד בפרט. לכן, מצא תמיד מניין גדול והתפלל בו. זו גם הסיבה שהמונים נוסעים לקיבוץ הגדול באומן בראש השנה.

תפילה בציבור היא דבר חשוב מאוד, אבל לפעמים כדאי מאוד לעצום את העיניים ולכסות את פניך – אם זה גבר – בטלית, אם אישה – בצעיף או בד כלשהו, ולטהר את ליבכם לפני השם במילים הפשוטות שלכם. בדרך זו תזכו בכל ההיבטים של תפילה בציבור – זכות הציבור, שופר, קדיש, קדושה וכו', עם כוונות אמיתיות מעומק ליבכם. וברגעים היפים האלה, אל תעצרו את הדמעות.

המלחמה עדיין בעיצומה, והאויב – היצר הרע – פועל במלוא הכוח והעקשנות. אבל עם אמונה, ננצח. כי השם מקבל את כל מי שפושט ידו אליו ומבקש באמת ובכנות את קרבתו. רבי מנחם מנדל מקוצק אמר פעם שאין דבר יותר שלם וגדול מלב נשבר!

יהי רצון שנכתב ונחתם בספר החיים בשפע של ברכות ושנה מתוקה לכל עם ישראל, ושכל תפילותינו יתקבלו ויענו במהרה בימינו, אמן.

* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net