תיקון נשמה

בלילה חורפי אחד אשתי העירה אותי בבהלה ואמרה לי: "אביהו, תראה את הדלת!". הסתכלתי על הדלת של החדר שלנו וראיתי שהיא נפתחת ונסגרת לבד...

3 דק' קריאה

עודד מזרחי

פורסם בתאריך 11.09.10

לפני שהתחתנו חיפשנו כלתי המיועדת ואני, דירה ברמלה, מקום מגורי הוריי. מצאנו דירה להשכרה בקומה שנייה בתוך בניין דירות. הייתה שכבת אבק על פני כל הדירה. הבנו שזמן רב לא התגוררו שם, אבל הבית היה נראה לנו סביר, פחות או יותר. סגרנו חוזה עם בעל הדירה עם אופציה לשנה, וכאשר נכנסנו עשינו חנוכת הבית כפי שנהוג.

אחרי כמה שבועות אני ואשתי נתקפנו לפתע בתחושה מוזרה שקיימת ישות בתוך הבית. לא רק שישנה ישות אלא שהיא מסתכלת עליך… קשה להסביר תחושה כזאת, אבל היא חדרה לתוכנו מאוד. כאשר הייתי קם באמצע הלילה לשתות, הדלקתי את כל האורות בבית. וכאשר התעוררתי כדי ללכת לעבודה מוקדם, אשתי הדליקה את כל האורות בבית עד שיצאה לעבודתה בבוקר כמורה.

החלטתי לבדוק את המזוזות והן נמצאו פסולות. "המזוזות בדירה פסולות", הודעתי לבעל הדירה בשיחת טלפון שהייתה לנו.

"בשבילי הן כשרות", ענה בעל הבית שהיה רחוק לגמרי מיהדות.

החלפתי את המזוזות למזוזות כשרות (לא מהודרות), אבל ההרגשות המוזרות לא חדלו.

בלילה חורפי אחד כל התריסים והחלונות בבית היו מוגפים. הבית היה אטום לגמרי. אשתי העירה אותי בבהלה ואמרה: "אביהו, תראה את הדלת!"

הסתכלתי על הדלת של החדר שלנו וראיתי שהיא נפתחת ונסגרת לבד…

נחרדנו ונלחצנו מאוד. הרגשנו שאותה ישות עלתה מדרגה. החלטנו לעשות מעשה ולמצוא פיתרון לבעיה.

לא רצינו כבר להישאר בבית המפחיד הזה…

בשבת התארחנו אצל חמי המקורב לחב"ד וסיפרנו לו על הבעיה המוזרה שלנו.

"יש לי פה ספר 'אגרות קודש', אמר לי, "בוא נפתח ונראה מה כתוב".

הוא פתח והיה כתוב כך: "יש טומאה בתוך הבית".

"יש לכם משהו טמא בבית?" שאל.

"לא. מה פתאום?!", אמרתי.

לפתע עלתה מחשבה בתוכי: יש בבית נשמה של מישהו מת!…

למחרת התקשרתי לבעל הדירה ושאלתי אותו: "תגיד לי. מישהו נפטר בתוך הבית?"

"כן, לפני שבע שנים נפטרה חמותי בבית הזה".

"מישהו גר בבית הזה מאז?"

"לא. הבית היה נעול. אף אחד לא גר בו".

"מישהו אמר עליה קדיש? מישהו למד לעילוי נשמתה?"

"לא. אנחנו לא מאמינים בדברים האלה בכלל".

"אבל תבין", אמרתי, "זו נשמה מסכנה שנשארה למטה ולא עלתה לעולמות העליונים".

"תעזוב אותי מהשטויות שלך", אמר ונסתיימה השיחה.

נזכרתי שראיתי בספר "רפאל המלאך" תיקון לעניין רוחות שרוצות להיכנס לבית. כתוב שם שצריך לשים סיכות חדשות בנקודת המפגש של משקופי החלונות והדלתות עם הקיר. כמו כן לומר תפילה מסוימת בלחש בנוסח "הריני עושה מעקה לביתי כדי להישמר מכל הרוחות הרעות".

בסביבות שעה שתיים בלילה שמעתי לפתע דפיקות חזקות בדלת. קמתי בבהלה, הדלקתי את האור והערתי את אשתי.

הדפיקות החלו להתעצם. הצצתי מבעד לעינית ולא ראיתי אף אחד…

הדפיקות נמשכו. הלכתי למטבח לקחת סכין לחיתוך בשר ופתחתי את הדלת.

לא היה שם אף אחד…

 

הבנתי שנשמת הזקנה ניסתה להיכנס לבית ולא הצליחה וכעת היא מנסה להיכנס בכוח. לאחר שנרגעתי מעט והרגעתי את אשתי, נזכרתי כי קראתי בספר "סגולות ישראל" על כך שאם יש נשמה שלכודה באיזה בית ולא מצליחה לעלות לעולם העליון, צריך להביא תרנגול או תרנגולת במין שלה, להשהות את העוף עשרים וארבע שעות בבית, ואחר כך לשחוט אותה על סף הבית ולכסות את הדם. אז הנשמה מצליחה להשתחרר ולחזור לעולם העליון.

למחרת הלכתי לכפר ערבי. ליתר ביטחון קניתי תרנגול ותרנגולת והבאתי אותם לבית. אני ואשתי יצאנו מהבית לישון אצל הוריי ברמלה. לא סיפרנו להם מה הסיבה האמיתית כי חששנו שהם יחשבו שנפלנו על כל הראש.

כעבור 24 שעות אספתי את השוחט ונסענו לבית. השוחט שחט את התרנגולים וכיסיתי את הדם בעפר. לקחתי את העופות השחוטים לרב שלי, ביקשתי ממנו שימרוט את הנוצות, ולאחר מכן מסרתי אותם לעניים כפי שהיה כתוב בספר.

בלילה נכנסנו לתוך הבית. כל ההרגשה שלנו השתנתה. חשנו שנכנסנו לבית אחר לחלוטין. לא הייתה כלל תחושה שמישהו מסתכל עליך או רוצה להיכנס לבית. כאילו שנכנסנו לבית חדש לגמרי. לא פחדנו כלל. אפילו שמחתי על כך שדווקא אני גרתי שם ולא מישהו שאין לו שום מושג מהדברים האלה, כי כך הושג תיקון לאותה נשמה אומללה.

ודבר מעניין נוסף: מיד אחרי התיקון אשתי התעברה.

 

 

* * *
אם חוויתם סיפור מיוחד או שמעתם ממישהו על סיפור של השגחה פרטית ואמונה שיכול לחזק את הרבים, אתם מוזמנים ליצור קשר –  mailto:odedm@neto.net.il

(ספרי "אור חוזר" ו"עין רואה" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)

כתבו לנו מה דעתכם!

1. יוסף

כ"ח סיון התשע"ב

6/18/2012

מצמרר! מפחיד לחשוב שיש רוחות גם היום

2. יוסף

כ"ח סיון התשע"ב

6/18/2012

מפחיד לחשוב שיש רוחות גם היום

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

בנם היה באותו יום עצמאות במצב נפשי כה קשה עד שחשב על
נפקדות מהצבא, ואפילו על התאבדות. "המעשה המקסים של כוכבה החזיר לו את שמחת החיים"...