בשדי יער עמוד 99-100
הגן היומי בשדי יער, עמוד 99-100: כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא שַׁאֲלִין אִלֵּין לְאִלֵּין-וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי...
בשדי יער – בגן התפילה וההתבודדות עמוד 99-100
כָּל חֵילֵי שְׁמַיָּא שַׁאֲלִין אִלֵּין לְאִלֵּין-וְכָל חֵילוֹת הַשָּׁמַיִם שׁוֹאֲלִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ: קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַאי אֶתְעַסֵּק בְּמַאי אֶשְׁתַּדֵּל-הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּמֶּה מִתְעַסֵּק עַכְשָׁו, בַּמֶּה הוּא מִשְׁתַּדֵּל? אָמְרִין אֶתְיַחֲדָא בְּתֵאוֹבְתָא בְּמָאנִין דִּילֵהּ-אוֹמְרִים לָהֶם: הוּא מִתְיַחֵד בִּתְשׁוּקָה עִם הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם עֲנִיִּים שְׁבוּרֵי הַלֵּב.
כֻּלְּהוּ לָא יָדְעוּ מַה אִתְעֲבִיד מֵהַהוּא צְלוֹתָא דְּמִסְכְּנָא וּמִכָּל אִנּוּן תּוֹרְעֲמִין דִּילֵהּ-כֻּלָּם אֵין יוֹדְעִים מַה נַּעֲשֶׂה מֵאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁל הֶעָנִי, וּמִכָּל אוֹתָן תַּרְעוֹמוֹת וּטְעָנוֹת שֶׁטָּעַן. דְּלֵית תֵּיאוֹבְתָא לְמִסְכְּנָא אֶלָּא כַּד שְׁפִיךָ דִּמְעוֹי בְּתוֹרְעֲמוֹ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא – שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר לְעָנִי, מֵאֲשֶׁר לִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹתָיו בְּתַרְעוֹמוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְלֵית תֵּיאוֹבְתָא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא כַּד מְקַבֵּל לוֹן וְאוֹשְׁדוּ קַמֵּהּ – וְאֵין תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵאֲשֶׁר לְקַבֵּל אֶת אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת וְשֶׁהֵן נִשְׁפָּכוֹת לְפָנָיו. (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ – יִשְׁפֹּךְ מַמָּשׁ). וְדָא אִיהִי צְלוֹתָא דַּעֲבִיד עִטּוּפָא לְכָל צְלוֹתִין דְּעַלְמָא-וְזוֹ הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁגּוֹרֶמֶת עִכּוּב לְכָל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּן.
מֹשֶׁה צְלִי צְלוֹתֵהּ וְאֶתְעַכֵּב כַּמָּה יוֹמִין בְּהַאי תְּפִלָּה-מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְהִתְעַכֵּב בִּתְפִלָּה זוֹ כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים. דָּוִד חָמָא דְּכָל כַּוֵּין וְכָל תַּרְעֵי שְׁמַיָּא כֻּלְּהוּ זְמִינִין לְאִפְתָּחָא לְמִסְכְּנָא-אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, רָאָה שֶׁכָּל חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ וְכָל שַׁעֲרֵי הָרָקִיעַ, כֻּלָּם מְזֻמָּנִים לְהִפָּתַח בִּפְנֵי תְּפִלַּת הֶעָנִי. וְלֵית בְּכָל צְלוֹתִין דְּעַלְמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַצִּית מִיָּד כִּצְלוֹתָא דְּמִסְכְּנָא-וְשֶׁאֵין בְּכָל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם, תְּפִלָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לָהּ מִיָּד, כְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁל הֶעָנִי. כֵּיוָן דְּחָמֵי הַאי-כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ. עֲבַד גַּרְמֵהּ עַנְיָא וּמִסְכְּנָא-עָשָׂה עַצְמוֹ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן. פָּשַׁט לְבוּשָׁא דְּמַלְכוּתָא וְיָתִיב בְּאַרְעָא כְּמִסְכְּנָא-פָּשַׁט אֶת לְבוּשֵׁי הַמַּלְכוּת, וְיָשַׁב עַל הָאָרֶץ כְּמִסְכֵּן וְעָנִי. אָמַר תְּפִלָּה – וְאָז הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. דִּכְתִיב תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יְיָ אָזְנְךָ עֲנֵנִי-כַּכָּתוּב: תְּפִלָּה לְדָוִד, הַטֵּה ה’ אָזְנְךָ עֲנֵנִי וְגוֹ’. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי, בְּגִין כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי, וְאִם תִּשְׁאַל, לָמָּה אֲנִי אוֹמֵר הַטֵּה ה’ אָזְנְךָ וַעֲנֵנִי? מִשּׁוּם “כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי”, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן.
אֲמַר לוֹ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּוִד וְלָאו מַלְכָּא אַנְתְּ וְשַׁלִּיטָא עַל מַלְכִין תַּקִּיפִין וְאַתְּ עֳבִיד גַּרְמָךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן-אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דָּוִד! וְכִי לֹא מֶלֶךְ אַתָּה וְשַׁלִּיט עַל מְלָכִים תַּקִּיפִים? וְאַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךָ כְּעָנִי וְאֶבְיוֹן? (אֵין זֶה מִן הָרָאוּי, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּקַטְנוּת, שֶׁזֶּה כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה אֶת הַשְּׁכִינָה עֲנִיָּה וְדַלָּה). מִיָּד אַהְדַּר צְלוֹתֵהּ בְּגַוְנָא אַחֲרָא – מִיָּד הֶחֱזִיר דָּוִד תְּפִלָּתוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר. וּשְׁבַק מִלָּה דְּאֶבְיוֹן וְעָנִי וְאָמַר שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי-עָזַב אֶת הָעִנְיָן שֶׁל “עָנִי וְאֶבְיוֹן” וְאָמַר: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. (דְּהַיְנוּ שֶׁחָזַר לְהִתְפַּלֵּל בִּגַדְלוּת כָּרָאוּי לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.) וְעַל כָּל דָּא, כֹּלָא הֲוָה בֵּהּ בְּדָוִד-וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעָזַב בְּאוֹתָהּ הַפַּעַם אֶת הָעִנְיָן שֶׁל “עָנִי וְאֶבְיוֹן”, בֶּאֱמֶת כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁל תְּפִלָּה הָיוּ בּוֹ בְּדָוִד, הֵן בְּחִינַת “חָסִיד” וְהֵן בְּחִינַת “עָנִי”.
אָמַר לֵהּ רַבִּי אֶלְעָזָר שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ-אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי אַבָּא: יָפֶה אָמַרְתָּ. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לֵהּ לְבַר נַשׁ דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיה לְמֶעְבַּד גַּרְמֵיהּ עָנִי-שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדָּוִד עָזַב אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל “עָנִי וְאֶבְיוֹן” בִּתְפִלָּתוֹ, וְאָמַר: שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. עִם כָּל זֶה, צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּעָנִי וּלְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ וּלְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ. בְּגִין דְּתֵיעוֹל צְלוֹתֵהּ בִּכְלָלָא דְּכָל עֲנִיִּים-בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ בִּכְלַל תְּפִלּוֹת הָעֲנִיִּים. דְּהָא כָּל נָטוֹרֵי תַּרְעִין לָא שָׁבְקִין הָכֵי לְמֵיעַאל כְּמָה דְּשָׁבְקִין לְמִסְכְּנִין-שֶׁהֲרֵי כָּל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים שֶׁל מַעְלָה אֵינָם מַנִּיחִים כָּל כָּךְ בְּקַלּוּת לְהִכָּנֵס לִשְׁאָר הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁמַּנִּיחִים לְהִכָּנֵס תְּפִלּוֹת הָעֲנִיִּים. דְּהָא בְּלָא רְשׁוּתָא עָאלִין-שֶׁהֲרֵי תְּפִלּוֹת הָעֲנִיִּים נִכְנָסוֹת בְּלֹא צֹרֶךְ בִּרְשׁוּת כְּלָל. וְאִי עֲבִיד בַּר נַשׁ גַּרְמֵהּ וְשַׁוִּי רְעוּתֵהּ תָּדִיר כְּמִסְכֵּנָא-וְאִם עוֹשֶׂה הָאָדָם עַצְמוֹ כְּעָנִי, וּמֵשִׂים רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹן הֶעָנִי תָּמִיד, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בְּהַכְנָעָה וּבְלֵב נִשְׁבָּר. צְלוֹתֵהּ סָלְקָא וְאַעֲרָעַת בְּאִנּוּן צְלוֹתִין דְּמִסְכְּנִין-אֲזַי תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וְנִפְגֶּשֶׁת בְּאוֹתָן תְּפִלּוֹת הָעֲנִיִּים. וְאִתְחַבְּרַת בְּהוּ וְסָלְקַת בַּהֲדַיְהוּ-וּמִתְחַבֶּרֶת עִמָּהֶן וְעוֹלָה עִמָּהֶן. וּבִכְלָלָא דִּלְהוֹן עָאלַת וְאִתְקַבְּלַת בִּרְעוּתָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא – וּבְיַחַד עִמָּן הִיא עוֹלָה וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. (זֹהַר בַּמִּדְבָּר פָּרָשָׁת בָּלָק דַּף קצה)
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור