ההסוואה

נשמתי עמוק, נאנחתי קלות, ועניתי את
מה שידעתי שיהפוך לדיון ארוך וממושך,
וזה אכן מה שקרה. אל תשאלו אותי איך,
אבל זה הפך לאחד מאותם שיעורים, שיעור
חנוכה אמיתי.
 
 
בעודי מתכונן להתיישב במקומי שבטיסה מלוס אנג'לס לניו יורק, העפתי מבט על האיש היושב לצידי. הוא בהחלט לא נראה דתי. בכל אופן, לא יכולתי לדעת אפילו אם הוא יהודי, ועל פי המראה החיצוני וחוסר העניין שלו בי, הנחתי שהוא באמת לא יהודי.
 
כשהנחתי את ספר התלמוד הקטן על הכיסא, אותו אני לוקח לטיסות ונסיעות ארוכות, ואת הכובע והמעיל שמתי בתא שמעל לראשי, שמתי לב שהיושב לצידי מעיף מבט חטוף לעבר הספר ודמיינתי לעצמי אותו אומר: "אה, עברית. הוא אחד מאותם דתיים. אין לנו על מה לדבר". כך חשבתי לעצמי.
 
בכל אופן, תוך שניות ספורות הוא פתח בשיחה שהפכה במהירות למה שהיה נראה כמו שיחה עם רב רפורמי המנסה להוכיח לי, עם כל מיני תמונות חזיוניות, שסיפור יציאת מצרים עליו אנו למדים בתורה הוא לא יותר מאשר פברוק. כן, ממש כך. הוא ביקש לדעת מה אני חושב על הרעיון, ומה אעשה אם אכן יוכח שסיפור יציאת מצרים לא היה ולא נברא.
 
עדיין לא ידעתי אם הוא יהודי או לא, אם הוא ידידותי או עוין…
 
הייתי מותש וזקוק, עם דגש על הזקוק, לשינה הקצרה בזמן הטיסה, מכיוון שלמחרת הייתי אמור להקליט שיעור. נשמתי עמוק, נאנחתי קלות, ועניתי את מה שידעתי שיהפוך לדיון ארוך וממושך, וזה אכן מה שקרה. בכל אופן, לא לפני שהבנתי שהוא יהודי, והוא בעצם לומד תורה עם מישהו שאני מכיר.
 
היה זה אחד מאותם שיעורים, שיעור חנוכה אמיתי.
 
האם זה מקרה שהמילים "השמן", "נשמה", "שמונה" ו"משנה" (התורה שבעל פה) מורכבות מאותן אותיות? כולן מייצגות משהו שקיים בפנים, משהו שאינו מוכן לחשיפה מבלי שיעבור תהליך מסוים שיחלץ ויגלה אותו על פני השטח, משהו שאפשר לפספס אם כל ענייניו של האדם מונחים בחיצוניות, כמו שעשו היוונים.
 
אם אתם מאמינים שההיסטוריה היא משהו אקראי, כפי שהם האמינו, ומקבלים את המושג של גורל וטרגדיה כמו שסוברים כולם, או כאשר דברים רעים קורים לאנשים טובים רק בגלל שזו דרך העולם, אז באמת קיימות סיבות מעטות מאוד לחקור את מה שנמצא מתחת לפני השטח בצורה עמוקה, וכמובן לפספס את המשמעות האמיתית.
 
אבל אם אתם מאמינים, כפי שהתורה מלמדת אותנו, שההיסטוריה היא לא משהו רנדומאלי כלל, אלא כתובה וערוכה, מסודרת ומתוזמנת על ידי אבינו שבשמים עם תוכנית מדויקת והמון רצון להשפיע את כל הטוב לילדיו בכל דרך, אז כל הסיבות בעולם קיימות להתבונן אל מתחת לפני השטח – וזה כולל התבוננות עמוקה על אנשים, מקומות ואירועים, ולהגיע למשמעות העמוקה שקיימת שם. הן נמצאות שם, מתחת לפני השטח, התשובות לחיים, וגם ההבנה של תוכנית המאסטר.
 
יתירה מזו, זה נמצא ברמה שבה מתרחשים הניסים. למשל, בעולם הגשמי, כאשר אנו יורדים לשורשם וטבעם של הדברים ומגלים שדברים מתנהלים בצורה שונה מאוד ממה שאנו מוצאים על פני השטח, וכך זה גם במציאות של העולם הרוחני – אז הטבע אינו אלא הסוואה למציאות העל-טבעית.
 
במסר הזה נתקלנו באותה תקופה, בה ממתתיהו וחסידיו הנאמנים השליכו עצמם לידיו של השם, והתמודדו עם גורל מר שכפי הנראה היה אמור לרדוף אותם. אולם, עם התוצאות המתועדות לדורות מאותה תקופה, חנוכה מהווה לנו הזמנה שנתית להיכנס שוב למסר הזה, לחשיבה העמוקה ולתובנות הנפלאות שמגיעות עם ימים אלה, ובאותה הזדמנות ליהנות ולהפיק את כל התועלת מהכוח והאור המלווים ימים אלה.
 
חנוכה, אם כן, רק מזכיר לנו שעלינו לקבל את ההזמנה… ולהגיע.