הקרב על חייו

"שלום דודי, מה שלומך? איך היה היום בגן?!" שואלת אימו של דודי את בנה בן הארבע וחצי, לאחר שחזר מיום הלימודים בגן.

אך דודי אינו עונה. הוא מסנן משהו בשקט ומנסה להתחבא בתוך עצמו, תוך כדי שהוא נכנס הביתה.

"דודי, הכל בסדר?!" היא ממשיכה לשאול, אך דודי אינו עונה.

4 דק' קריאה
חינוך ילדים, משמעת בגיל הרך, הרב יצחק אבוחצירא

הרב יצחק אבוחצירא

פורסם בתאריך 03.05.22

משמעת בגיל הרך פרק ז’

 

“שלום דודי, מה שלומך? איך היה היום בגן?!” שואלת אימו של דודי את בנה בן הארבע וחצי, לאחר שחזר מיום הלימודים בגן.

אך דודי אינו עונה. הוא מסנן משהו בשקט ומנסה להתחבא בתוך עצמו, תוך כדי שהוא נכנס הביתה.

“דודי, הכל בסדר?!” היא ממשיכה לשאול, אך דודי אינו עונה.

 

הקרב על חייו

אמא של דודי, שהרגישה שקרה היום משהו בגן, התקשרה בערב לגננת להתעניין. הגננת סיפרה שאכן הייתה היום תקרית מצערת עם דודי: “דודי רב עם חבר על האופניים וכשהחבר הפעיל כוח וסרב לתת לדודי את האופניים, דודי הכה אותו, ונשך אותו ביד”

אמא של דודי התנצלה בפני הגננת על המקרה המצער והבטיחה לשוחח איתו ולהסביר לו כיצד ילד יהודי צריך להתנהג במקרים כאלו. היא גם בקשה את מס’ הטלפון של החבר בכדי להתנצל בפני אימו ושדודי יבקש מהחבר סליחה, יצייר לו ציור ויקנה לו מתנה קטנה.

 

הגננת שמחה מאוד על שיתוף הפעולה ושחה כבדרך אגב “אני רואה שאת מאוד דואגת לחינוכו של דודי, אז אני מרשה לעצמי לספר לך שזה לא מקרה בודד וזו לא התקרית הראשונה שדודי מעורב בה. ברוב הפעמים שדודי מחליט שמגיע לו חפץ מסוים, או אם חבר “מתחיל איתו” זה בד”כ לא נגמר יפה. דודי מתרגז וצורח ומתנהג ממש כחיה פצועה וכאילו זה “הקרב האחרון על חייו” הכאות ונשיכות הם רק חלק מההגנה שלו ובהזדמנות זו הייתי שמחה לקבוע פגישה מסודרת ולשוחח על מצבו החברתי בגן”…

אמא של דודי נבהלה מהשיחה וממש לא ידעה כיצד להגיב. מתחת לאף שלה גדל ילד שמכה ונושך ילדים בגן, בבית זה לא קורה, בדרך כלל הוא מתנהג יפה וכמעט ואין לו התפרצויות, אבל בגן?! איך היא לא שמה לב?! מה לעשות???

 

ילד רע?

הורים יקרים! על פניו נראה שצריך לבדוק ולשוחח עם דודי על בעיית האלימות כלפי חבריו.

אך עלינו לדעת שזה לא רק עניין של בעיית התנהגות או אלימות. התנהגות חריגה היא לפעמים הדרך היחידה העומדת לרשותו של ילד כדי להביע את קשייו ומצוקתו.

חשוב תמיד לזכור את משפטו של המחנך הרב שלום כתב שליט”א:  כי “אין ילד רע כי אם ילד שרע לו” אלימות וגרימת נזק אצל ילדים אינה נובעת תמיד מ”רוע” אלא משמשת לעיתים כקריאת מצוקה ובקשה לעזרה וסיוע. חובתנו וזכותנו כהורים וכאנשי חינוך להיענות לקריאה זו ולהושיט יד לעזרה.

זה לא אומר שלא נטפל בבעיית ההתנהגות, זה אומר שעלינו לטפל גם בסימפטום ובעיקר בבעיה השורשית.

 

קשיי התנהגות-מה הם אומרים?

קשיי התנהגות מוחצנים, אגרסיביות, התקפי זעם, הרסנות, פגיעה בחברים, מריבות וויכוחים הם בהחלט אירועים המפריעים למהלך החיים התקין בבית ובמיוחד בגן או בבית הספר.

הבעיה החמורה ביותר היא, שילדים הנתפסים בעיני הצוות החינוכי ובעיני חבריהם כילדים “מופרעים ומפריעים” עשויים עד מהרה להפוך את התנהגותם לדפוס התנהגות קבוע ולבעיה הקשה לטיפול.

ברגע שהילד מקבל סטיגמה של ילד מופרע, הוא מתחיל להאמין למה שהוא חושב שחושבים עליו, הוא מפנים את הקביעה עליו ולאט לאט מתחזקת בתוכו התודעה שהוא כזה ואין מה לעשות.

לכן, כל יום שעובר הוא קריטי ובמידה ואכן אתם יודעים שהילד קצת “לא רגוע” חשוב מאוד לשתף את הצוות החינוכי ולנסות לגבש איתם עמדה מה אפשר לעשות עם ההתנהגות של הילד.

 

השיחה עם הצוות תוריד את האפשרות שידביקו לילד סטיגמה של “מפריען” או של ילד “לא מטופל” וגם תגרום בע”ה לשיתוף פעולה פורה לטובת הילד.

תוך כדי שיתוף פעולה וידוע של הצוות החינוכי, חשוב עד מאוד לנסות ולאתר בכל דרך אפשרית, את הסיבה להתנהגות החריגה ואז להתפלל הרבה על הילד, לקבל יעוץ ועזרה מקצועית ולטפל בבעיה תוך כדי שיתוף פעולה מלא של הצוות החינוכי.

 

סיבות לבעיות התנהגותיות

מגוון בעיות רגשיות, הם אלו אשר גורמים לילדים להתנהג בצורה כזו, לדוגמא: חוסר ביטחון, הרגשת דחייה, תסכול, חוסר בתשומת לב ועוד.

 

הסיבות לרגשות אלו גם הן מרובות ומגוונות ולא תמיד הסיבה המשוערת היא הסיבה “השורשית”. מאחר והבנת הסיבה היא בדרך כלל מחצית הדרך לטיפול ולהצלחתו עלינו לחקור היטב ולהבין מה היא שורש הבעיה, לא תמיד נדע מהי הסיבה השורשית ולכן עלינו להיוועץ במחנך, בגננת, ביועץ בית הספר או באיש חינוך/טיפול.

כדי לסבר את האוזן, להלן מספר סיבות מרכזיות לבעיית התנהגות.

 

קשיים התפתחותיים:

קשיים בהתפתחות מוטורית, קשיי שפה או הבנה, יוצרים פער בין הילד המתקשה לבין שאר ילדי הגן.

לילד עם בעיות שפה, יהיה קושי להתבטא ולהסביר מה עובר עליו, מה הוא רוצה, מה מפריע לו או מה קשה לו.

לילד עם בעיות מוטוריות, יהיה קושי להשתלב במשחק עם חבריו ולילד עם קשיי הבנה קשה יהיה להתרכז ולגלות עניין בזמן למידה או סיפור. בד”כ מעבר לקושי עצמו מביא איתו הפער שנוצר עם השנים, גם רגשות תסכול, חוסר אונים והעצמת חוסר ביטחון.

 

קשיים רגשיים:

הקשיים הרגשיים נוצרים, מתעצמים או קיימים בעיקר בסביבת גידולו של הילד, להלן דוגמאות:

1.הילד ומשפחתו– ילדים מחוברים בקשר הדוק למשפחתם, כל שינוי בתא המשפחתי הנושא עימו מתח וכעסים יתבטא באופן מיידי בהתנהגות הילד במסגרת הגן (כפי שהסברנו במאמר הקודם).

בנוסף חשוב לזכור כי כל ילד מגיע ממודל משפחתי שונה, הוא חווה קשר רגשי ויחס שונים והוא רוכש דפוסים כתוצאה מהרגל. לכן, ילדים הרואים בביתם התנהגות מסוימת יתרגמו אותה באופן מיידי להתנהגות תואמת בגן. ילדים אשר בבית לא מוצבים בפניהם גבולות ברורים יתקשו להסתגל לחוקי וגבולות הצוות החינוכי.

 

2.הילד וצוות הגן– כל בעיה בארגון המערכתי של הגן, חילופי צוות בתדירות גבוהה, קשר לקוי בין המטפלות, הגננות, המלמד, חוסר סדר וארגון יומי, אי הגדרת תפקידים ברורה וכו’ יביאו באופן מיידי “לפיזור” הנפשי של הילד ולהחרפת בעיות התנהגותיות.

 

3.הילד והגננת– כאשר ילד מפריע או מסרב לקבל גבולות בגן, נוצר חיכוך בינו לבין הגננת. כאשר החיכוך גובר הגננת חשה בד”כ רגשות כעס כלפי הילד. חושיו של הילד קולטים את המסר והוא מכניס את הגננת “למעגל-ההצקה” שלו. לא פעם כאשר ילד “מפריע” אינו מגיע לגן נושמת הגננת לרווחה. מצב רגשי זה, מוציא מכלל אפשרות שיפור בהתנהגותו של הילד, כי הדמות שאמורה להוות לו עזר וסיוע רגשי/נפשי הופך להיות כמעיין “אוייב”.

במקרים כאלו, הגננת והילד אחראים באותה המידה לתופעות החריגות ולהחרפתן. חובתה של הגננת כאשת חינוך לבקש מההנהלה סיוע ועזרה לעצמה על מנת לנסות ולשפר את הרגשתה כלפי הילד ה”מפריע” וכמובן לפנות להורים לקבלת עזרה וטיפול.

 

כיצד מזהים את הסיבה לקושי התנהגותי?

איתור הסיבה לקושי אצל הילד, דומה לעבודת בלש ועשויה להיות קשה למדי. לעיתים אין סיבה אחת בלבד אלא כמה, מה שמקשה עוד יותר על המשימה.

לכן העצה היא הרבה תפילה לסייעתא דשמיא ואחר כך (כמו בלש מיומן..) לעסוק באיסוף מידע ובתצפית על הילד המתקשה וה”מפריע”.

התבוננות מעמיקה והצלבת מידע בדרך כלל יביאו לידי השערות בדבר הסיבות להתנהגות החריגה. כעת ניתן לנסות ולצמצם על דרך השלילה את המקרים בהם מופיעה התנהגות זו ולנסות לגבש החלטה.

 

מתי ואיך לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר מתעוררת שאלה לגבי התנהגות לא רגילה של הילד יש להיוועץ תחילה בגננת.

אך במקרים הבאים עלינו לפנות מיד לעזרה ברמה גבוהה יותר:

  1. כאשר הבעיה אינה נפתרת ברמת הפתרון של ההורים/הגננת.
  2. כאשר הבעיה מחריפה/מתדרדרת.
  3. כאשר ניסיון מצד הצוות בגן לטפל בבעיה נכשל או כאשר צוות הגן מרגיש חסר אונים ובעצם “הרים ידיים”.
  4. כאשר ישנה בעיה חריגה במיוחד.
  5. כאשר יש חשש כי תתכן פגיעה בילדי הגן.

 

במקרים כגון אלו, לא נסתפק רק בעזרה מקצועית ברמת הגן/הגננת, אלא נפנה בדחיפות לעזרה מקצועית יותר כפסיכולוג ילדים, יועץ חינוכי, איש חינוך וכדו’.

 

בשבוע הבא נמשיך בע”ה בנושא התמודדות עם הרמת ידיים בגן.

 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

חינוך ילדים, משמעת בגיל הרך, הרב יצחק אבוחצירא

הכתבה הבאה

אם הילד יצליח לגרום לכם לשנות את דעתכם או לוותר לו, בעזרת בכי ואיומים-הוא יבין שזו דרך טובה ומהירה להשפיע עליכם ולכן יעשה זאת שוב ושוב.

Featured Products