8 רעיונות לחווית סדר ונקיון

משמעת בגיל הרך פרק ה’

השבוע, ברצוני להציע את אחד הפתרונות החינוכיים “לריפוי” מחלת הילדים בגיל הרך.

הסברנו בעבר, שחלק ניכר ממחלת ה”עקשנות בגיל הרך” אפשר לרפא באמצעות לימוד ותרגול עצמאות.

הסברנו, שההתנהגות העיקשת של הילד נובעת מתוך רצונו לגלות את עצמאותו, אז יש לי רעיון: במקום להלחם בו בואו ונעזור לו.

כדי להצליח בעבודה של היום, לא נדרש מאתנו להיות ד”ר לחינוך, נדרש מאיתנו לאהוב את הילד, להשקיע בחוויה החינוכית ולהיות קצת יצירתיים.

תעסוקה חיובית

רבים מאיתנו מכירים את תופעת ה”עצלות-הניצולית” הילד קורא לכם: “אמא, תביאי לי מים…”  “תרימי אותי במדרגות…”   “תאכילי אותי…” וכדו’.

פעמים ואנחנו לא מודעים לכך שמטלות ועבודות שבדרך כלל אינן אהובות על הילדים ככלל ועל הילדים בגיל הרך בפרט, דווקא הן יכולות להפוך לפעילות חברתית של כל המשפחה ודרכן אפשר לחנך גם את הקטנים לעזרה בבית.

כאשר הילד יתרגל לעצמאות חיובית, הוא יתמתן במרדנותו והעיסוק איתו ייהפך לנעים יותר.

כנושא לעבודה עם הילד, נשתמש בנושא: “ניקיון הבית”.

אין כמעט ילד שלא שמע את המשפט: “משה, העזרה הכי גדולה שאתה יכול לעזור לי היא- שתרד לשחק בחצר ותעלה כמה שיותר מאוחר…” משפטים מסוג זה, גורמים בהחלט לקצת שקט מהילדים אבל הרווח הרגעי יוצר הפסד לאורך זמן, כי הילד לומד לגדול כילד עצלן.

חשוב מאוד לשתף את הילד ואפילו הקטן ביותר במטלות הבית, אני לא מתכוון שמהיום והלאה הילדים הקטנים ישטפו את הבית או ידיחו כלים. הכוונה היא, להרגיל את הילדים לעצמאות ונשיאה בעול ניקיון וסידור הבית, על ידי שנרתום אותם לסייע במטלות השונות בעזרת משחק או פעילות חווייתית.

ממתי מתחילים?

מומלץ להתחיל להרגיל את הילד לעזור במטלות הבית כבר מגיל שנתיים.

בגיל זה, מסוגל הילד להבין וליישם מבחינה פיזית/מוטורית את המשימות. יתרה מכך, בשלב זה יש לילדים תחושת סדר וניקיון חזקה, וקשה להם לראות דברים שאינם מסודרים במקומם.

הפעילות המשותפת, אמנם צורכת השגחה ועבודה, אך הרווח לטווח הארוך בתפעול הילד הוא אדיר! גם עוברים את “שלב המרדנות” ביתר קלות וגם מרוויחים תוך כדי עבודה חווייתית ילדים מסודרים ואוהבי ניקיון.

איך גורמים לילדים לבצע?

ראשית, יש לעבוד עם היגיון ומודעות, נסביר ונבהיר לילדים שהם חיים בתוך הבית ולכן הם שותפים מלאים. הם אינם אורחים או מבקרים. אמנם יש להם זכויות רבות אך גם חובות.

דוגמאות והסברים של הנושא יעזרו לילד מאוד בהבנת העניין.

לדוגמא: נקרא לילד, כן את הקטנצ’יק בן השנתיים, נראה לו את ערימת הכביסה וניתן לו למיין את הכבסים. את כל הבגדים שלו בצד אחד ואת שאר הבגדים בצד שני. אחר כך נשאל אותו: “של מי הבגדים האלה?, מי לבש ולכלך אותם?, מי לדעתך צריך לכבס לך את הבגדים?”. תפתחו שיחה נעימה תוך כדי הכנסת הבגדים לתוך המכונה, המטרה: להוביל את הילד להכרה שהוא חלק מהבית ולכן מוטלות גם עליו חובות בדיוק כמו שמגיעות לו הזכויות. תפקיד הכיבוס הוא של אמא אך גם עליו מוטלת החובה לעזור ולסייע. כאשר הילד יפנים שהבגדים שלו- הוא ישמח גם לסדר, לארגן, לתלות ואפילו לקפל אותם לאחר הייבוש.

לסדר ולנקות זה לא עונש

חשוב מאוד להפחית מן המשימות את תחושת העונש והעול- אסור לנו לתת לילד תחושה שזה עונש לסדר את הצעצועים לאחר המשחק בהם. לדוגמא נשתדל לא להגיד לו: “אם אתה לא מסדר מיד את המשחק, אתה לא יוצא מהחדר” משפט כזה גורם לילד לשייך את איסוף הצעצועים לקטגורית העונשים, ומי אוהב עונשים?!  נגיד לו: “סיים לסדר את הצעצועים ותצא לשחק”.

כאשר אנחנו מתחילים את הבקשה במילים “בואו תעזרו לנקות”, הילדים יברחו… אבל אם נראה להם שמטלות ביתיות יכולות להתבצע ביחד בצורה מהנה- זה עשוי למשוך אותם.

אצל ילדים גדולים – נכניס את מטלות הבית לסדר היום. ניתן לילד לבחור מה המטלה אותה הוא אוהב לבצע (פינוי הכלים מהשולחן, עריכת השולחן, החלפת מצעים, הכנסת כבסים למכונת הכביסה, תלייתם וכו’) ונקבע ביחד שהוא יבצע אותה אחת לשבוע. ככל שהילדים מתבגרים – חלות עליהם יותר “משימות בסיס”, אותן יש לבצע בתדירות גבוהה יותר.

חשוב לזכור- המשימות הביתיות עלולות לגרום לקנאה “חיובית” בין אחים. הגדול יקנא בקטן משום שמשימתו קלה יותר, ולכן יבקש להתחלף אתו בפעם הבאה…

אצל ילדים קטנים, בגיל שנתיים, משפיעה בעיקר פעולת החיקוי, ולכן צריך להראות לילד את הפעולה מספר פעמים, ואח”כ, קרוב לוודאי שהוא ירצה לחקות את המבוגר.

אם ידוע מראש שהמשימה שהטלתם על הילד עתידה להיות משעממת, אפשר “לשתול” ממתקים או הפתעות שונות למי שמסיים יותר מהר או למי שהתוצר שלו יותר מדויק, לדוגמא: רעיון יצירתי לסידור החדר, לצלם ביחד עם הילדים את החדר לפני סידורו ואחרי סידורו ולשבח את הילדים על הביצוע, או “לשתול” ממתק בתחתית ערימת הכביסה וכשהילד יסיים לתלות הוא יגלה את הממתק.

עבודת צוות

חשוב לחלק בין כולם את המשימה. לדוגמא: הילד שופך מים ומקרצף וההורה גורף. הילד מביא את הכביסה מהמכונה וההורה תולה. הילד מפנה את הכלים וההורה שוטף. הכול בהתחשב בגיל הילד, על פי חלוקה מראש או לפי התנדבות (אם יהיו שבחים ופרסים למתנדבים, בסוף יהיו מספיק כאלו).

אם שמנו לב במהלך העבודה, שלילד יש קושי לבצע את המשימה- כדאי לעודד אותו, להראות לו ששמנו לב שאע”פ שקשה לו הוא מתאמץ. אפשר להציע לו תמריץ ואפילו להגיד לו שתמורת הזמן והמאמץ שהוא משקיע בניקיון – ההורה ישקיע בו באותה מידה ואף יותר. ייקח אותו איתו לקניות, סידורים וכדו’

פעילות עם חברים

כשילד, בד”כ בגילאי 7-8 ומעלה, מגיע עם חבר הביתה ומתלונן שמשעמם להם, ננסה לשאול אותם אם הם רוצים שיתנו להם משימה. אפשר לעשות את זה בצורת “משחק זמן” – לתת להם משימות ולמדוד כמה זמן לוקחת כל משימה. מתחילים ב”חימום” – פעולות שלא קשורות לניקיון או סדר ומתקדמים עם מטלות שקשורות לחדר האישי שלהם ואז למרחב הציבורי של הבית.

רעיונות לחווית סדר וניקיון:

מגירות נעליים– אלה תמיד מתלכלכות וזה מעניין למיין ולנקות, מה גם שתמיד ישנם כמה זוגות נעליים שחסרות להם בן זוג וזה פרויקט מעניין לחפש להן שידוך. ישנן גם נעלים ישנות שניתן למסור לגמ”ח או לזרוק.

מזווה/ארונות– מקום שהילדים מאוד אוהבים לסדר כי זה קשור באוכל, וניתן לסדרו יחדיו ולתת לילד לחשוב ולהחליט היכן להניח כל דבר, הסדר גם קשור למיון והכללה, לדוגמא: מיון תבלינים לחוד, מוצרי אפייה לחוד, קופסאות שימורים לחוד וכדו’.

שטיפת כלים– את הילדים הקטנים, בגילאי שנתיים בערך, כדאי להושיב על הרצפה עם גיגית מים ומעט סבון כלים, ולתת להם לשטוף את הבקבוקים שלהם, או צלחות הפלסטיק שלהם לבד (ניתן לבצע גם בחצר או במרפסת) נאפשר להם להירטב ולהתלכלך לא נצעק כשהמים ישפכו ולא נפריע להם במהלך הניקיון, זה לא יקרה כל יום ועלינו לאפשר את הלכלוך מידי פעם, כי רק כך הם יאהבו לעזור ולנקות.

הכנת עוגה- ילדים בדרך כלל אוהבים לעזור לאמא בזמן הכנת עוגות. הם מערבבים, מלקקים את הקרם, מגישים את החומרים וכו’. ניתן לשלב את ניקיון הכלים בזמן הכנת העוגה, כשאת הכלים רוחצים בזמן שהעוגה נאפית בתנור.

ניקיון הרצפה– לרוב, מדובר בפעילות שבנות בגילאי 4-8 יעדיפו מכיוון שזה גיל שבו בנות רוצות לחקות כל דבר שאמא שלהן עושה. ננסה “לנצל” את זה ולגרות אותן לחקות אותנו גם בניקיון, “אבא, תראה איזה נקי הבית, אתה יודע מי שטף אותו היום?!” פרגון טוב, יעזור לנו לשמור על עבודת “העוזרת” לטווח ארוך.

סידור ארונות ומגירות– נותנים לילדים להחליט לפי מה לסדר? צבעים, גדלים, סוגים וכדומה. עדיף להתחיל מסידור מגירות שקשורות לילדים- כך הם מרגישים שהם מסדרים משהו שחשוב להם.

כביסה– ניתן למיין את הכביסה יחד ותוך כדי ללמד את הילד שצבע מסוים עלול להכתים את האחר ולכן מפרידים צבעים בכביסה. אופציה נוספת למשחק – הילד מעביר להורה בגד מסוים ובכל פעם הוא אומר למי מבני הבית שייך הבגד.

ריפוי בעיסוק– מומחים טוענים כי פעולת תליית הכביסה עם אטבי הכביסה דורשת מוטוריקה עדינה- “הפרדת אגודל ואצבע” פעולה זו תעזור בע”ה בעתיד בכתיבה נכונה (אחיזת עפרון). אפשר גם לנסות ולפתוח את אטב הכביסה כל פעם עם אצבע אחרת משולבת עם האגודל (קמיצה ואגודל או זרת ואגודל וכן הלאה), כך יתחזקו בע”ה כל שרירי האצבעות.

הורים יקרים! בכדי ליישם ולהצליח ברעיונות הנ”ל דרושה כמובן הרבה סבלנות ואכפתיות והכי חשוב- תפילה לה’ יתברך שתשרה השכינה במעשה ידינו, אמן.