בשדי יער עמוד 385-386

הגן היומי בשדי יער עמוד 385-386: אִם הֶחְלַטְתָּ שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַנְּכוֹנָה, אָז אַדְרִיךְ אוֹתְךָ בִּכְלָלִיּוּת כֵּיצַד תִּתְפַּלֵּל: רֵאשִׁית כֹּל...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 06.03.11

דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה

אִם הֶחְלַטְתָּ שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַנְּכוֹנָה, אָז אַדְרִיךְ אוֹתְךָ בִּכְלָלִיּוּת כֵּיצַד תִּתְפַּלֵּל:
רֵאשִׁית כֹּל תּוֹדֶה לַה’ הַרְבֵּה עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵיטִיב עִמְּךָ עַד הַיּוֹם, עַל כָּל הַפְּעָמִים שֶׁעָזַר לְךָ לְהִתְגַּלְגֵּל לַמְרוֹת הַחוֹבוֹת, וְעַל שְׁאָר הַטּוֹבוֹת שֶׁהֵיטִיב עִמְּךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוֹת, וְכֵן תּוֹדֶה עַל הַחוֹבוֹת עַצְמָם שֶׁבְּוַדַּאי הֵם לְטוֹבָה, וְהָרְאָיָה לְכָךְ – שָׁאַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו מוּל ה’ עִם כַּוָּנָה לַעֲשׂוֹת הִתְבּוֹדְדוּת אֲרֻכָּה דָּבָר שֶׁלּוּלֵא הַחוֹבוֹת לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה…

אַחַר כָּךְ תֹּאמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּוַדַּאי אִם אֵין לִי פַּרְנָסָה זֶה בִּגְלַל שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי שֶׁיִּהְיֶה לִי פַּרְנָסָה… וּבְוַדַּאי אִם יֵשׁ לִי חוֹבוֹת שֶׁהֵם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים זֶה בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ לִי עֲווֹנוֹת, כִּי “אֵין יִסּוּרִים לְלֹא עָווֹן” וְאַתָּה צַדִּיק עַל הַבָּא עָלַי – אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנִי הִרְשָׁעְתִּי, אַתָּה צַדִּיק עַל כָּךְ שֶׁאֵין לִי פַּרְנָסָה וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לִי חוֹבוֹת וְכוּ’, וְתַרְבֶּה לְהַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין.

אַחַר כָּךְ תְּבַקֵּשׁ מֵה’ שֶׁיּוֹרֶה לְךָ אֶת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה וְתֹאמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַכֹּל גָּלוּי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מֶה עָלַי לְתַקֵּן בְּרוּחָנִיּוּת, וּמָה אַתָּה מְרַמֵּז לִי בַּחוֹבוֹת שֶׁנָּתַתָּ לִּי, וּמָה אַתָּה לְמַעֲשֶׂה רוֹצֶה מִמֶּנִּי, תַּעֲזֹר לִי לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ… וְכָךְ תַּעֲמֹד וְתִתְחַנֵּן לְפָנָיו וְתַרְבֶּה בִּתְפִלָּה שֶׁיְּקָרֵב אוֹתְךָ וְיָאִיר לְךָ אֶת כָּל הַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל הַתִּקּוּן הָרוּחָנִי שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, וְגַם תְּבַקֵּשׁ בִּכְלָלִיּוּת שֶׁיִּמְחֹל לְךָ עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבִּגְלָלָם יֵשׁ לְךָ יִסּוּרִים בְּפַרְנָסָה, וְעַל עִנְיָן זֶה בִּמְיֻחָד, צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה בְּיוֹתֵר.

תַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה עַל אֱמוּנָה, שֶׁתַּאֲמִין שֶׁה’ הוּא הַמְפַרְנֵס הַיְחִידִי, וְשֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ אֶת עֶזְרָתְךָ עַל מְנָת לְפַרְנֵס אוֹתְךָ, וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת. וְכֵן תִּתְפַּלֵּל עַל בִּטָּחוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ שׁוּם דְּאָגוֹת וְשֶׁתִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁמַּה שֶּׁה’ עוֹשֶׂה אִתְּךָ זֶה הֲכִי טוֹב. וְתִתְפַּלֵּל שֶׁתִּזְכֶּה לָתֵת מַעֲשֵׂר מִכָּל סְכוּם שֶׁתְּקַבֵּל, וְשֶׁתִּזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּלְהַאֲמִין שֶׁלֹּא יֶחְסַר לְךָ מֵחֲמַת זֶה כְּלוּם, וְכָךְ תַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁה’ יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעַל הַיְלָדִים וְעַל אִשְׁתְּךָ, וְתִטְעַן טְעָנוֹת שֶׁקָּשֶׁה לְךָ לְהִתְרַכֵּז בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּלִי הַסִּדּוּר שֶׁל הַפַּרְנָסָה, וְשֶׁרַבֵּנוּ אָמַר שֶׁטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם מַעֲמַד פַּרְנָסָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל, וְתֹאמַר: תֵּן לִי מַעֲמַד פַּרְנָסָה, שֶׁאוּכַל לִהְיוֹת עָסוּק בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בִּמְקוֹם בְּרִיצָה אַחֲרֵי חוֹבוֹת וְכַד’ .

תְּבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיִּתֵּן לְךָ לְעֵת עַתָּה בְּמַתְּנַת חִנָּם פַּרְנָסָה, וְתִטְעַן מַה שֶּׁטָּעַן רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלַב: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְצוֹנִי לִהְיוֹת אָדָם כָּשֵׁר, אֲבָל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁעַד שֶׁנִּהְיִים אָדָם כָּשֵׁר לוֹקֵחַ זְמַן רַב, וּלְעֵת עַתָּה תֵּן לִי פַּרְנָסָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי יִשּׁוּב הַדַּעַת וּפְנַאי לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַנְּשָׁמָה.

תְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ קַבָּלוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהָבִיא אוֹתְךָ לִהְיוֹת אָדָם כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כְּגוֹן קְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי בְּלֹא שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ קַבָּלוֹת אֵלּוּ, לֹא יִהְיֶה שׁוּם תֹּקֶף לַטַּעֲנָה שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ פַּרְנָסָה לְעֵת עַתָּה.

וְהַקַּבָּלָה הָעִקָּרִית – צָרִיךְ שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֶיךָ יוֹם בְּלִי שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת! שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בְּלִי זֶה, כַּמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִּנְיָנָא סִימָן ק’: “סִפְּרוּ לִי שֶׁאָמַר, שֶׁמִּקָּטָן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת…”.

וּכְשֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם יִרְאֶה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּמִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אָז הוּא יִשְׁמַע אֶת הַטְּעָנוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ בֵּינְתַיִם פַּרְנָסָה, וְיוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַחוֹבוֹת.

לְהִתְקָרֵב לַפִּתְרוֹן

וְתֵדַע שֶׁבְּהֶכְרֵחַ חַיָּב אַתָּה לִפְעֹל בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת עַל מְנָת לָצֵאת מֵהַחוֹבוֹת. כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לְךָ בְּכָל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ שֶׁל הַחוֹבוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְזֶה כָּל רְצוֹנוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא מְצַמְצֵם אוֹתְךָ בְּפַרְנָסָה – שֶׁתִּתְעוֹרֵר וְתִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאִם אַתָּה תְּחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹת שֶׁרַק יַרְחִיקוּ אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ לִנְסֹעַ לְחוּ”ל – שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאִבְּדוּ אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּהֶם מִנְּסִיעוֹת אֵלּוּ – אֲזַי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאַתָּה לֹא תִּתְקָרֵב לְפִתְרוֹן הַבְּעָיוֹת שֶׁלְּךָ, אֶלָּא אַתָּה אַף תִּתְרַחֵק מֵהַפִּתְרוֹן עוֹד יוֹתֵר…

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

הגן היומי בשדי יער עמוד 387-388: שֵׁשׁ שָׁעוֹת הֵן זְמַן מַסְפִּיק אָרֹךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן עוֹד וָעוֹד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים וְעַל עוֹד דְּבָרִים...

Featured Products