בשדי יער עמוד 403-404

כִּי כָּאָמוּר, בּוֹרֵא עוֹלָם מַכִּיר אוֹתָנוּ הֵיטֵב הֵיטֵב, וְהוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁלֹּא בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. אַךְ מַה כֵּן בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ? שֶׁנִּצְעַק אֵלָיו: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה". זֶה כֵּן בַּיָּדַיִם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל! וְזֶה נֶחְשָׁב לְהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ, שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַ"שּׁוּבוּ אֵלַי" שֶׁהַבּוֹרֵא דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ, וְאָז מִתְקַיֵּם "וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁהַבּוֹרֵא מַחֲזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. נִמְצָא, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁאָדָם רַק צוֹעֵק אֶל ה': "תַּחְזִיר אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה", זֶה נֶחְשָׁב לוֹ שֶׁהוּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה.

תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת

צְרִיכִים לָדַעַת, כִּי הַגָּלוּת שֶׁל עַכְשָׁו נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִכְדֵי לָצֵאת מִשָּׁם, צְרִיכִים לְהַשִּׂיג אֶת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. אִם כֵּן, מַה הוּא הַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה? הַאִם זוֹ תּוֹרָה חֲדָשָׁה אוֹ מִצְוָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא קִבַּלְנוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ? חַס וְשָׁלוֹם! אָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא תִהְיֶה מֻחְלֶפֶת וְלֹא תִהְיֶה בָּהּ שׁוּם תּוֹסֶפֶת חָלִילָה. כַּמּוּבָא בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁל הָרַמְבַּ"ם. אִם כֵּן, מַה הוּא הַשֵּׂכֶל הַנִּפְלָא שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל? כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַכְנִיס בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּצְעֲקוּ תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּשִׁיבֵנוּ אֵלָיו!

וְעַל יְדֵי מָה זוֹכִים לַשֵּׂכֶל הַזֶּה? עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה וְהִתְבּוֹדְדוּת. כִּי צַעֲקַת הַ"הֲשִׁיבֵנוּ", זוֹ הַשָּׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם, וּמְבַקֵּשׁ שָׁעָה שְׁלֵמָה אֶל ה' שֶׁיָּשִׁיב אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה, בְּכָל מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וָאֳפָנִים. כְּגוֹן שֶׁמְּבַקֵּשׁ: תִּמְחֹל לִי. תַּחֲזִיר אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה. תַּעֲזֹר לִי לְתַקֵּן מִדָּה רָעָה זוֹ. תַּעֲזֹר לִי לָצֵאת מִתַּאֲוָה זוֹ. תַּעֲזֹר לִי לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ. תֵּן לִי כֹּחַ לִשְׁמֹר שַׁבָּת. תֵּן לִי כֹּחַ לָלֶכֶת בִּצְנִיעוּת. תַּעֲזֹר לִי לְהִתְגַּבֵּר עַל הָעֲבֵרָה הַזּוֹ שֶׁאֲנִי נִכְשָׁל בָּהּ תָּמִיד… כָּל הַדִּבּוּרִים וְהַתְּחִנּוֹת וְהַוִּדּוּיִים הַלָּלוּ, שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד שָׁעָה שְׁלֵמָה וּמְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו, זֶה נִקְרָא שֶׁהוּא מְקַיֵּם אֶת הַ"שּׁוּבוּ אֵלַי" – וְזוֹ הִיא הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁה' הָרוֹצֶה מֵהָאָדָם.

נִמְצָא, שֶׁהַשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, זוֹ לְמַעֲשֶׂה הַהִתְבּוֹדְדוּת. וְעַכְשָׁו מוּבָן מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, שֶׁעִנְיָנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא, לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת בִּשְׁלֵמוּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה שָׁעָה הִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ' וְכוּ'. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמַר רַבִּי נָתָן שֶׁהַמָּשִׁיחַ שֶׁלּוֹ כְּבָר בָּא. כִּי הוּא זָכָה לְהַשִּׂיג שֶׁצְּרִיכִים לִצְעֹק לַה' תָּמִיד "הֲשִׁיבֵנוּ", וְקִיֵּם אֶת זֶה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.

וּבִכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הָיָה נֶעְלָם וְנִסְתָּר עַד עַתָּה, לָכֵן הָעוֹלָם לֹא הִגִּיעַ לְתִקּוּנוֹ. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁיָּצָא זֶה הַשֵּׂכֶל לָעוֹלָם, מִי שֶׁיֵּלֵךְ עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הַזֶּה, יִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ וְגַם יָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הַכְּלָלִית.

כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ: "וַאֲנִי תְפִלָּה", הוּא שֶׁהֵבִיא לָנוּ אֶת הַתְּפִלָּה, וְהוּא גַּם הֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ שֶׁפָּתַח פֶּתַח לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת, עַל יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי תְשׁוּבָה לִפְנֵי ה', וּכְמַאֲמַר רָזָ"ל, עַל הַפָּסוּק: "וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל": זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְהוֹרָה דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה לַיָּחִיד. כִּי זֶה בְּעִקָּר מַה שֶּׁהֵבִיא לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, אֶת הַדֶּרֶךְ לִתְשׁוּבָה עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּצְעָקָה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה גַּם מַה שֶּׁיָּבִיא הַמָּשִׁיחַ בְּקָרוֹב, שֶׁזּוֹ הֶאָרַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁעַל יָדָהּ מִתַּקֵּן הַכֹּל!

אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּר

כִּי בֶּאֱמֶת, עִקַּר הָרִחוּק מֵה' יִתְבָּרַךְ ח"ו, שֶׁהָאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵה', וּכְמוֹ שֶׁשָּׁגוּר בְּפִיהֶם שֶׁל רַבִּים לוֹמַר: אֲנִי לֹא יָכוֹל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֲנִי לֹא מְסֻגָּל. אִם ה' רוֹצֶה אוֹתִי, שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת לִבִּי לִתְשׁוּבָה, כִּי אֲנִי לֹא מְסֻגָּל. אֵין לִי כֹּחַ וְכוּ' וְכוּ' – כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ, שֶׁל הַרְגָּשַׁת רִחוּק וְאָזְלַת יָד, שָׁרְשָׁם בַּוִּכּוּחַ הַנַּ"ל, בְּמַה שֶּׁעַם יִשְׂרָאֵל חוֹשְׁבִים שֶׁאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כָּרָאוּי מֵעַצְמָם. וְלָכֵן חוֹשְׁבִים, שֶׁהַהַתְחָלָה הִיא מֵה', וְרַק ה' יִתְבָּרַךְ יְעוֹרְרֵם לִתְשׁוּבָה וְיַחֲזִיר אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.