בשדי יער עמוד 409-410

בשדי יער עמוד 409-410: תֵּדַע! הַדִּבּוּרִים שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר בַּהִתְבּוֹדְדוּת, הֵם מוּכָנִים וּמְחַכִּים לְךָ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם תֵּלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 22.03.11

תֵּדַע! הַדִּבּוּרִים שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר בַּהִתְבּוֹדְדוּת, הֵם מוּכָנִים וּמְחַכִּים לְךָ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁם תֵּלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד. לָכֵן לֵךְ לְשָׁם, וְתִמְצָא כְּבָר אֶת הַדִּבּוּרִים! וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הַנַּ"ל: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" – קְחוּ דַּיְקָא. שֶׁהַדִּבּוּרִים כְּבָר מוּכָנִים, וְאֵין לְךָ אֶלָּא לָקַחַת אוֹתָם וּלְדַבֵּר אוֹתָם.

וְזוֹ עִקַּר הָעֵצָה כָּאן לְמַעֲשֵׂה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הֶרְגֵּל לְהִתְבּוֹדֵד בְּכָל יוֹם שָׁעָה, וְיֵדַע שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁיִּתְבּוֹדֵד, שָׁם יְחַכּוּ לוֹ כְּבָר הַדִּבּוּרִים שֶׁה' הֵכִין לוֹ, וְאִם רַק יָבוֹא לְשָׁם, הוּא כְּבָר יִמְצָא אֶת הַדִּבּוּרִים לְדַבֵּר. וּבִשְׁבִיל זֶה חָשׁוּב שֶׁיֵּלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְלֹא יִתְלֶה הַדָּבָר בְּאִם יֵשׁ לוֹ הִתְעוֹרְרוּת אוֹ אֵין לוֹ. כִּי כָּךְ גַּם בְּאוֹתָם זְמַנִּים, שֶׁמַּרְגִּישׁ חֹשֶׁךְ נוֹרָא אוֹפֵף אוֹתוֹ, וְהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לְדַבֵּר עִם ה', וּבְכָל זֹאת הוֹלֵךְ הוּא לְהִתְבּוֹדֵד, עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה בְּכָל זֹאת לְדַבֵּר אֵילוּ דִּבּוּרִים עִם ה'. כִּי זוֹ הַהִתְעוֹרְרוּת הַמּוּעֶטֶת, שֶׁרַק הִכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשָׂרֵךְ רַגְלָיו אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְלֹא לְבַטֵּל אֶת קְבִיעוּתוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת, עַל יְדֵי זֶה ה' יִתְבָּרַךְ יָכִין אֶת לִבּוֹ וְיִתֵּן לוֹ דִּבּוּרִים וְיוּכַל לָשׁוּב אֶל ה'.

וְזוֹ חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַקְּבִיעוּת וְהַהַתְמָדָה בְּהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ עַל כָּל פָּנִים בְּכָל יוֹם לְהִתְבּוֹדֵד, וּמֵאַחַר וְה' הוּא הַמֵּכִין לוֹ דִּבּוּרִים, סוֹף כָּל סוֹף, כְּשֶׁיָּבוֹא לִמְקוֹם הִתְבּוֹדְדוּתוֹ, יִמְצָא דִּבּוּרִים וְיָשֹׁב אֶל ה' עַל יָדָם.

וְעַתָּה מוּבָן גַּם לָמָּה הַהִתְבּוֹדְדוּת כָּל כָּךְ קָשָׁה לָאָדָם. כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאֹד, שֶׁכָּל הַתְּשׁוּבָה וְהַגְּאֻלָּה שֶׁל הָאָדָם וְהָעוֹלָם תְּלוּיָה בּוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁשֵּׂכֶל זֶה הוּא נִסְתָּר, לָכֵן קָשֶׁה לָאָדָם לְהָבִין זֹאת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הוּא לִצְעֹק לַה' שֶׁיְּשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מִלְּפָנָיו, וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁכִּבְיָכוֹל הַכֹּל תָּלוּי בָּאָדָם, שֶׁהֲרֵי עָלָיו עִקַּר הַטַּעֲנָה, וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַתְּשׁוּבָה אֵינָהּ בְּכֹחוֹ וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה לְעֵיל. וְכָל הַבִּלְבּוּל וְהַקֹּשִׁי בָּאִים מִכָּךְ שֶׁבֶּאֱמֶת הַשֵּׂכֶל הַזֶּה – לִצְעֹק לַה' עַל הַתְּשׁוּבָה – הוּא שֵׂכֶל גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם, וְקָשֶׁה לְהָבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁה' מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, זֶה לְדַבֵּר וּלְבַקֵּשׁ: תַּחֲזִיר אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה.

אַךְ עַתָּה בֶּאֱמֶת כָּל אֶחָד צָרִיךְ לָקַחַת אֶת דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן הַנִּפְלָאִים וּלְהָבִין, שֶׁמֵּרֶגַע שֶׁקִּבֵּל, וְלוּ נְקֻדָּה הֲכִי קְטַנָּה שֶׁל הֲבָנָה, שֶׁכָּל תְּשׁוּבָתוֹ תְּלוּיָה בְּבַקָּשָׁתוֹ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵה' הֲשִׁיבֵנוּ, כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְרַק בְּרַחֲמָיו וּבַחֲסָדָיו יָכוֹל הָאָדָם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁנּוֹתֵן לָאָדָם אֶת הַלֵּב וְאֶת הַדִּבּוּרִים וְכוּ' וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁעַל כָּל פָּנִים, יִתְעוֹרֵר בְּרָצוֹן וַאֲפִלּוּ רַק הֲבָנַת הָעִנְיָן, וִיבַקֵּשׁ עִנְיָן זֶה, שֶׁיְּעוֹרֵר ה' אֶת לִבּוֹ לִרְצוֹת לְדַבֵּר וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁיָּשִׁיב אוֹתוֹ ה' אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'.

יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָרֶץ

כִּי הַתְּפִלָּה עַל הַתְּשׁוּבָה הִיא מוֹעִילָה וַחֲזָקָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁמְּסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא מַעֲשֶׂה, שֶׁהָיוּ מִתְגוֹרְרִים בִּרְיוֹנִים רְשָׁעִים בִּשְׁכֵנוּת לְרַבִּי מֵאִיר, וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתוֹ מְאֹד. הִתְפַּלֵּל רַבִּי מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ? הֲרֵי כָּתוּב: (תְּהִלִּים קד): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן־הָאָרֶץ", וְלֹא כָּתוּב "יִתַּמּוּ חוֹטְאִים וְכוּ'". הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל כָּךְ, שֶׁהַחֲטָאִים יִפָּסְקוּ, כִּי אוֹתָם אֲנָשִׁים כְּבָר לֹא יַחְטְאוּ, וְלֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב עַל כָּךְ שֶׁהֵם עַצְמָם יָמוּתוּ. כִּי הָעִקָּר שֶׁיַּפְסִיקוּ לַחֲטֹא וְלֹא שֶׁיָּמוּתוּ הֵם. וְעוֹד, אִם תִּתְבּוֹנֵן בְּסוֹף הַפָּסוּק תִּרְאֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", וּפֵרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא כָּךְ: כְּשֶׁיִּתַּמּוּ הַחַטָּאִים, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיַּפְסִיקוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים לַחֲטֹא בְּאוֹתָם חֲטָאִים, אֲזַי הֵם כְּבָר לֹא יִהְיוּ רְשָׁעִים, וְיִתְקַיֵּם "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם", וְלֹא צָרִיךְ שֶׁיָּמוּתוּ בִּשְׁבִיל כָּךְ. לָכֵן, זֹאת עֲשֵׂה: הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְכָךְ בְּוַדַּאי יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק: וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. שָׁמַע רַבִּי מֵאִיר בְּקוֹלָהּ שֶׁל בְּרוּרְיָה, וְהִתְפַּלֵּל עַל אוֹתָם בִּרְיוֹנִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה – וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. (בְּרָכוֹת י)

מִמַּעֲשֶׂה זֶה לָמַדְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה אֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לַעֲזֹר לְאַחֵר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן: הֲרֵי מְדֻבָּר בִּבְחִירָה שֶׁל אָדָם אַחֵר, וְאִם אוֹתוֹ אָדָם בָּחַר לֹא נָכוֹן וְהוּא חוֹטֵא, כֵּיצַד יָכוֹל אֲנִי בִּתְפִלָּה לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה, בְּלִי שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה שׁוּם הִשְׁתַּדְּלוּת מֵעַצְמוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וּבְלִי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת קְטַנָּה מֵעַצְמוֹ? אֲבָל בֶּאֱמֶת הַתְּפִלָּה כֵּן מוֹעִילָה, אֲפִלּוּ בָּאֹפֶן הַזֶּה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַשֵּׁנִי שֶׁאֵין לוֹ מֵעַצְמוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת. וּמַה שֶּׁקָּשֶׁה לְהָבִין זֹאת, הוּא מִשּׁוּם שֶׁכָּאָמוּר, זֶהוּ שֵׂכֶל נִסְתָּר וְנֶעְלָם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֲפִלּוּ לְרַבִּי מֵאִיר זֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

הגן היומי בשדי יער עמוד 407-408: נִמְצָא, שֶׁגַּם הַדִּבּוּרִים שֶׁהָאָדָם מְדַבֵּר עִם ה', ה' הוּא שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אוֹתָם. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, גַּם כָּאן אֲנַחְנוּ...

Featured Products